שבת קודש שבת קודש קבלת שבת שבת קודש

לקישורים נוספים...
אור רבינו
 

קבלת שבת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קבלת שבת - אוסף פיוטים ומזמורי תהילים הנאמרים בבית הכנסת בערב שבת, לפני תפילת ערבית של שבת.

תוכן עניינים

[הסתר]

[עריכה] מקור המנהג

מקור המנהג לקבל את השבת בשירים ובפזמונים במקובלי צפת במאה ה-16. הם נהגו להזמין זה את זה במילים "בוא ונצא לקראת שבת המלכה" ואחר יצאו אל השדה הסמוך לעיר (הידוע בכתבי האר"י כ"חקל תפוחין קדישין" - שדה תפוחים קדושים) כדי לקבל את פני השבת.

יסוד מעשה המקובלים נמצא בתלמוד הבבלי, במסכת שבת כתוב: "רבי חנינא היה מתעטף (בבגד) ובערב שבת לקראת לילה היה אומר 'בואו ונצא לקראת שבת המלכה'. רבי ינאי היה לובש בגדיו בערב שבת ואומר 'בואי כלה בואי כלה'".

המנהג התקבל בתפוצות ישראל, אף שהיו קהילות שהסתייגו מהטקס החדשני.

עדות להסתייגות מהכנסת הטקס לנוסח התפילה המקובל אצל יהודי אשכנז ניתן למצוא בהיתר למנות לקבלת שבת חזן שלא הגיע לגיל מצוות, וכן אמירת קבלת שבת מעל הבימה במרכז בית הכנסת, ולא מעל הדוכן, כשאר חלקי התפילה. (לפי דעה אחרת זה זכר למנהגם של מקובלי צפת, שהיו יוצאים לשדה ומקבלים את השבת בגופם ממש).

[עריכה] תוכן קבלת שבת

[עריכה] המרכיבים העיקריים של קבלת שבת

טקס קבלת שבת שונה מאוד בין הקהילות השונות, וכנראה שכמעט בכל ארץ היה נהוג סדר שונה, למרות שיש מרכיבים מסוימים המשותפים לכל העדות. המרכיבים העיקריים הקיימים בכל העדות הם (לפי סדר זה):

  • מזמור כ"ט בתהילים.
  • הפיוט לכה דודי (בחלק מהקהילות מוסיפים לפניו את הקטע אנא בכח).
  • מזמורים צ"ב וצ"ג בתהילים (הפותחים במילים "מזמור שיר ליום השבת").
  • פרק שני במשנה של מסכת שבת: "במה מדליקין" (למעט נוסח ספרד שאומרים במקום "במה מדליקין" את הקטע "כגוונא" מספר הזוהר).

יש לציין שאמירת המזמורים צ"ב וצ"ג בתהילים ופרק "במה מדליקין" היא קדומה יותר מסדר קבלת שבת, והייתה נהוגה כבר בתקופת הגאונים. ישנם מנהגים רבים בקשר למיקום בקבלת שבת בו אומרים את הפרק "במה מדליקין", כך למשל, עפ"י המנהג הספרדי הירושלמי הוא נאמר לאחר "לכה דודי", ואילו בקרב יהודי עירק, הוא נאמר לפני "מזמור לדוד".בקהילות גאורגיה ומרוקו, הוא נאמר אחרי "אנא בכח" ולפני "לכה דודי". וישנן קהילות ספרדיות אחרות האומרות אותו בסוף "קבלת שבת", לפני ערבית. לפי נוסח אשכנז הנהוג בחו"ל לא אומרים את "במה מדליקין" בקבלת שבת, אלא בתפילת ערבית של שבת, אבל בארץ נהוג לומר אותו בקבלת שבת, בהשפעה של הקהילות הספרדיות.

[עריכה] תוספות לקבלת שבת

בקהילות רבות נהוג לפני מזמור כ"ט שישה מזמורי תהילים נוספים - המסמלים את ששת ימי השבוע: מזמורים צ"ה עד ק' (או צ"ט) בתהילים. מנהג יחודי אצל יהודי גאורגיה הוא שהחזן אומר בקול, לפני כל אחד מששת המזמורים: "מזמור כנגד יום פלוני" כדי להדגיש שכל מזמור מסמל יום אחר בשבוע. ומנהג נוסף אצלם, שלפני "מזמור שיר ליום השבת", נוהג הש"ץ לומר "לשם יחוד" בנוסח מיוחד,ולאחר מכן להוסיף: "ברוך ה' אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ביום שבת קודש" (פסוק זה נאמר גם בקהילות הספרדיות בבלקן). ברוב הקהילות הספרדיות (בעיקר בקהילות הספרדיות בצפון אפריקה ובבלקן) נהוג לומר גם את מזמור ק', וכך יוצא שמזמור כ"ט שנאמר לאחר מכן הוא המזמור כנגד יום השבת. לפי נוסח אשכנז, נוסח ספרד נהוג שלא לומר את מזמור ק', וכך יוצא שמזמור כ"ט הוא כנגד היום השישי, ומזמור צ"ב (שנאמר לאחר לכה דודי) הוא כנגד יום השבת (כיוון שהוא פותח במילים "מזמור שיר ליום השבת"). בקהילות ספרדיות רבות (כמעט בכל קהילות המזרח התיכון וכן בכל הקהילות הספרדיות במערב אירופה), כמו גם אצל רבים מיהודי איטליה, לא נהוג כלל לומר שישה מזמורים אלא מתחילים ישר ממזמור כ"ט. יהודי עירק נוהגים לומר רק את מזמורים צ"ט וק'. הסיבה להבדל בין הקהילות שאומרות את ששת המזמורים לבין קהילות שלא אומרות אותם נעוץ בהבדל בין סדר קבלת שבת של הרמ"ק שנהג לומר שישה מזמורים לבין סדר קבלת שבת של האר"י שלא נהג בכך. בקהילות האשכנזיות ובחלק מהספרדיות (צפון אפריקה, גאורגיה, והבלקן) קבלו אם כן את שיטת הרמ"ק ובשאר הקהילות הספרדיות (מערב אירופה והמזרח התיכון) את שיטת האר"י.

[עריכה] דילוגים בקבלת שבת

כאשר שבת חלה בחול המועד, או בחג (למעט חנוכה ופורים) או אם חל חג ביום שישי נהוג בקהילות רבות לקצר בנוסח קבלת שבת. לפי נוסח ספרד ורוב קהילות הספרדים מדלגים על המזמורים צ"ה-צ"ט (או צ"ה-ק'), ופותחים את התפילה באמירת "מזמור לדוד" (מזמור כ"ט). לפי נוסח ספרד אומרים רק את שני הבתים ושני האחרונים של לכה דודי ומשמיטים את השאר, מה שנהוג רק במספר מצומצם של קהילות ספרדיות (בשאר הקהילות אומרים לכה דודי כרגיל). מדלגים גם על אמירת פרק "במה מדליקין" (לפי חלק מן הספרדים) או "כגונא" (לפי נוסח ספרד). לפי נוסח אשכנז לא אומרים קבלת שבת כלל, אלא אומרים את המזמורים צ"ב וצ"ג, שכאמור אמירת מזמורים אלו קדומה למנהג של קבלת שבת. הסיבה למנהג היא כדי שהחג לא "יעלב" מכך שמקבלים את פני השבת, אך את פניו לא מקבלים. בכמה קהילות בצפון אפריקה לא נהוג מנהג זה, אלא אומרים את קבלת שבת כרגיל. כמובן שבקהילות שבהן הולכים לפי הסדר של האר"י בקבלת שבת לא מורגש כל שינוי (למעט השמטת הפרק "במה מדליקין"), כיוון שבכל מקרה לא אומרים את המזמורים הללו כל השנה.

בשבת חנוכה לא נהוג לדלג על המזמורים, אך ברוב קהילות הספרדים וחלק מהאשכנזים נהוג לדלג על אמירת פרק "במה מדליקין" כיוון שבפרק מתוארים השמנים בהם אסור להדליק את נר שבת, וההלכה קובעת שגם בשמנים בהם אסור להדליק את נר שבת מותר להדליק את נר חנוכה, וכדי שנר חנוכה לא "יעלב" מכך שמותר להדליקו בשמן נחות יותר לא אומרים את הפרק בשבת חנוכה.

אצל יהודי סוריה וגם בישוב הספרדי הישן בירושלים נהוג בכל השנה כולה שלא לומר את כל הפיוט לכה דודי אלא רק את הבתים 1-3,5,8.

[עריכה] אופן אמירת קבלת שבת

[עריכה] מיקום החזן בקבלת שבת

כפי שהוזכר לעיל, אצל המתפללים בנוסח אשכנז וחלק מן המתפללים בנוסח ספרד נהוג שהחזן אומר את קבלת שבת מהבימה בבית הכנסת ולא מן הדוכן. ברם אצל רוב המתפללים בנוסח ספרד נהוג לומר גם את קבלת שבת מן הדוכן, זאת בשל יחסם האוהד של החסידים לקבלה ולמנהגים קבליים. המנהג שהחזן אומר את קבלת שבת מן הבימה בבית הכנסת כהנגדה לשאר התפילות לא יכל להיווצר אצל הספרדים משתי סיבות איפוא: האחת היא בשל העובדה שהחזן אינו מוביל את קבלת שבת אלא כל הקהל אומרה ביחד, והשנייה היא בשל העובדה שכלל לא קיים דוכן בבתי כנסיות ספרדיים וכל התפילות מתנהלות מן הבימה בכל מקרה (גם שלא בקבלת שבת).

[עריכה] אילו קטעים שרים בקבלת שבת

אצל האשכנזים נהוג לשיר רק את הפיוט לכה דודי ואילו את המזמורים אומרים בלחש כאשר החזן אומר בקול רם ובניגון את הפסוקים הפותחים והמסיימים כל מזמור. בשנים האחרונות הוחל בכמה בתי כנסיות אשכנזיים לשיר גם חלק מן המזמורים לפי לחנים של רבי שלמה קרליבך.

בניגוד לאשכנזים, אצל רבים מהספרדים והתימנים לא נהוג שהחזן מוביל את סדר קבלת שבת, אלא כל הקהל שר בצוותא את כל קבלת שבת (למעט פרק "במה מדליקין" שהספרדים נוהגים שהחזן אומר בקול והקהל בלחש).

בקהילות גאורגיה נהוגה חלוקה מעניינת, בשיתוף שבין חזן לקהל, כך למשל, את ששת המזמורים של קבלת שבת נהוג שהחזן אומר פסוק אחד, והקהל עונה את הפסוק שאחריו. במזמור לדוד ,לעומת זאת, נהוג שהקהל והחזן אומרים אותו ביחד , בניגון עתיק ומיוחד . כך גם לגבי אמירת לכה דודי. אך את מזמורים צ"ב וצ"ג נהוג שהחזן אומרם (בקול) לבדו, ואילו הקהל אומרים אותו בלחש.

[עריכה] סדרי עמידה וישיבה בקבלת שבת

אצל האשכנזים נהוג לעמוד במהלך אמירת מזמור כ"ט ובבית האחרון של הפיוט "לכה דודי" בלבד, ואז גם מסתובבים לאחורי בית הכנסת כדי לקבל את השבת (אך כאשר אומרים את מזמור כ"ט לא מסתובבים).

אצל הספרדים (למעט יהודי מרוקו, אלג'יריה ומערב אירופה) נהוג לעמוד לאורך כל קבלת שבת למעט הפרק "במה מדליקין" בו יושבים (ולמעט המזמורים צ"ה-ק' בקהילות בהן נהוג לומר אותם). כמו כן נוהגים להסתובב כבר בעת אמירת מזמור כ"ט ולכל אורך אמירת לכה דודי, ולא רק בבית האחרון. במספר קהילות ספרדיות לא מסתובבים לאחור אלא לצד מערב דוקא (ויש שאינם נוהגים להסתובב כלל). אצל קהילות יהודי גאורגיה המנהג הוא,שבמזמורים צ"ה-ק יושבים כל הקהל, ובמזמור כ"ט עומדים עם פניהם לצד מזרח, ועם תחילת הפיוט "לכה דודי" (שגם הוא נאמר כולו בעמידה), נוהגים להסתובב סיבוב שלם דרך ימין, וחוזרים פניהם להיות לצד מזרח, ורק כשמגיעים לקטע "בואי בשלום....", הופכים כל הקהל את פניהם לצד מערב.


הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש
שבת קודש