שבת קודש שבת קודש נרות שבת שבת קודש

לקישורים נוספים...
אור רבינו
בס"ד

מה אהבתיך תורתך כל היום היא שיחתי
            
                   נרות שבת
                           נוהגים להדליק שני נרות לכבוד השבת אחד כנגד זכור ואחד כנגד שמור , כל המרבה בנרות שבת הרי זה משובח,
מצהו מן המובחר להדליק בשמן זית,
כתוב בזוהר הקדוש : צריכה האישה להדליק נרות השבת בשמחת הלב וברצון , שהרי כבוד עליון הוא לה ,וזכות גדולה לעצמה , לזכות לבנים קדושים , שיהיו נר העולם בתרוה וביראה , וירבו שלום בארץ , ונותנת לבעלה אורך חיים , בגלל זה צריכה להזהר בזה,
בערב שבת בין השמשות ראה רבי חנינא את בתו והיא עצובה ,
"מדוע הנך עצובה בתי?" שאל אותה,
"הכלי של השמן התחלף לי בכלי של חומץ והדלקתי ממנו את נרות השבת "
אמרה הבת בצער,
"ומדוע תצטרי על כך" נענה רבי חנינא ואמר:" הלא מי שאמר לשמן שידלק הוא יאמר לחומץ שידלק",
ואמנם נעשה נס ודלקו הנרות כל היום כולו עד שהביאו מהם אור להבדלה ,
איש  אחד האריך ימים וזכה לזקה מופלגת ,חקרו חכמים במה זכה לכך ולא מצאו בו שום זכות אלא שלא היה מדליק בחלב בערב שבת אלא בשמן זית,
ישנם מצוות של עם ישראל קדושים שלקיים אותם בגולה זה היה כמעט בלתי אפשרי ,
משפחות יהודיות שהוגלו אל סיביר הרחוקה לאחר שנמלטו מאימת השטן הנאצי מתגוררות כאן במחנה עלוב , הגברים נאלצים לעבוד קשה בחטיבת עצי היער ואילו המזון שהם מקבלים לפרנסת משפחתם הוא מועט ודל , ולא הקור המקפיא ,דאגתה נתונה להשגת נרות שתולכ להדליקם לכבוד שבת , אך הנררות אינם בנמצא , וכך לפני שקיעת החמה , בעת שהשמש נוטה אל צד מערב ,מבליחים להם שני אורות קטנים ונוצצים בידיה של האם היהודיה שני גפרורים !!! את שני הגפורים שהדליקה מחזיקה היא בידיה על שיכבו ,ובעינים זולגות דמעות מברכת את הברכה:"ברוך אתה....להדליק נר של שבת",
כן כן ,לא מוותרים בכל עשיה , לא מוותרת על זה גם אם יהיו אלו שני גפרוריםפ ולא נרות ... והעיקר הכונה,

שעת הדלקת הנרות היא שעת רצון , טוב לתת צדקה לפני ההדלקה , כדאי ליטול ידיים {ללא ברכה כמובן } לאחר ההדלקה {בנות ספרד מברכות ואחר מדליקות ,בנות אשכנזי מדליקות ואחר מברכות} טוב להתפלל ולבקש על הבעל והידלים ועל כלל עם ישראל,
יש הנוהגים לאמר שיר השיירם בכל ערב שבת ,ומי שאומר אותו ניצול מדינה של גיהנום ,
כל האומר שיר השירים בכל ערב שבת בנעימה ובזימרה מובטח לו שיתכפרו לו כל העבירות שעשה בכל השבוע ,
יש ליזהר שלא להפסיק בדבור בקריאת שיר השירים , ואיפילו בלשון הקדש , שלא יגרום חס ושלום קיצוץ ופרוד במילין קדישין רזי דרזין חלילה ,
ואפילו בשאר לימודים
כתוב :הקוטפים מלוח עלי שיח , כלומר יש עונש נורא על אלה שקוטפים ד"ת שינתנו בלוחות , ומשוחחים באמצע וכל שכן בשיר השירים קודש קודשים ,
הרב הקדוש בבי ברוך ממז'יבוז' זצ"ל, היה אומר בכל ערב שבת את שיר השירים בדבקות נפלאה ,פעם אחת התחבאו בחדרו הצדיק :רבי צבי הירש מזידיטשוב ועד חסיד אחד, שרצו לשמוע את אמירת שיר השירים מפי הרי ,הם חשו בהלמות ליבם כאשר הצטנפו במחבואם וציפו בדריכות לשמוע את פסיעותיו של הצדיק בהכנסו , והנה נכנס רבי ברוך לחדר ,לבוש בבגדי שבת ופניו לוהטות ומאירות בזיו של קדושה , בהתלהבות , רבה ובמתיקות פתח באמירת שיר השירים , שני הנחבאים התחילו להרגיש רעד בעצמותיהם ,נפשם התמלאה השתוקקות וכסופים ובקושי הצליחו להשאר במקומם ,אחרי אמירת פסוקים אחדים על ידי הרבי ,אמר החסיד לרבי צבי מזידיטשוב :כי חש הוא אש בוערת בקרבו מרוב קדושת המילים , כאשר אמר הצדיק את הפסוק :" ודגלו עלי אהבה : סמכוני באשישות רפדוני בתפוחים כי חולה אהבה אני" נראה כי איש לוהטת סביבותיו , ואז לא יכול עוד החסיד שהתחבא להחזיק מעמד וברח מן החדר ,רבי צבי נשאר במקומו ואימץ את ליבו , נדמה לו כי הבית כולו בוער באש הוא שומע את הקולות ואימץ את ליבו ,נדמה לו כי הבית כולו בוער באש הוא שומע את הקולות את הלפידים , אבל התחזק והמשיך להאזין לקריאה ,כאשר אמר הרבי: "אני לדודי ועלי תשוקתו " הרגיש רבי צבי כי נשמתו כמעט פורחת מקרבו , אבל גמר אומר להשאר באומרו אל ליבו :" מוסר אני את נפשי לה' באהבה כדי לשמוע דברי אלוקים חיים כנתינתם מסיני", ואז הרגיש פתאום רוח חדשה ממרומים ננסכת בקרבו ומעוררת אותו להחזיק מעמד ולהקשיב בהביטו באש הלוהטת בבית , בשמעו מפי הרבי את הפסוק" התמלא התלהבות וכמיהה עד אין קץ, אבל ה' היה בעזרו והוא נשאר במקומו עד תום אמירת שיר השירים ,רבי צבי חזר תמיד ואמר : כי כאשר חושש הוא לפעמים מנפלה ומירידה בעבודת המוחין שלו ,מזכיר הוא לעצמו את הרגעים הנפלאים ההם , בהם שמע את שיר השירים מפי רבי ברוך ממזיבוז' זצ"ל ,ובכך הוא מתגבר על כל הנסיונות ,כי זכר אותם רגעים מצית מחדש בקרבו את אש הקדושה וטהרה ,


הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש
שבת קודש