שבת קודש שבת קודש הכנות לשבת ב' הרב אליעזר מלמד שבת קודש

לקישורים נוספים...
אור רבינו

חשון ה'תשס"ב
הכנות לשבת ב'

נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל

10 - מלאכות שמתחילות לפני שבת ונמשכות בשבת ככביסה
מותר להתחיל בערב שבת לבצע מלאכות שיסתיימו מעצמן במשך השבת. למשל, מותר להניח על גבי הפלטה סיר שיש בו מאכלים לא מבושלים כדי שימשיכו להתבשל במשך השבת. וכן מותר להניח בדים בתוך מיכלי צבע כדי שיקלטו את הצבע במשך יום השבת. וזאת משום שאיסורי שבת חלים רק על מעשים שאדם עושה בשבת עצמה, ולא על פעולות שנעשות מעצמן במשך יום השבת. ואמנם לדעת בית שמאי, כשם שהאדם מצווה שבהמתו תשבות ממלאכה בשבת, כך הוא מצווה שגם כליו ישבתו ממלאכה ביום השבת. אבל ההלכה כדעת בית הלל, שאין איסור שבת חל על כליו של אדם, ולכן מותר לו לעשות בכליו מלאכות שיסתיימו מעצמן ביום השבת.

למשל, מותר לכוון בערב שבת שעון שיכבה וידליק במשך יום השבת את האור לפי הצורך, שהואיל והשעון מכבה ומדליק בשבת את האור מעצמו ללא סיוע אדם, אין בזה איסור. וכן ישנן מכונות שעובדות ברציפות ימים רבים, וכל עצירה בפעולתן גורמת לנזק גדול, וכל זמן שאין חשש שיהודי יצטרך להפעילן או לתקנן בשבת, אין חובה להפסיק את פעולתן לקראת השבת (עיין בשו"ת היכל יצחק יט).

אלא שלגבי הפעלת ריחיים או כל מכונה שעושה רעש גדול בעת פעולתה ישנה מחלוקת בין האמוראים (שבת יח, א). לדעת רב יוסף, הואיל ופעולת ההפעלה נעשתה לפני שבת, אין בזה איסור (וכן פסקו הרי"ף, הרמב"ם ור"ת). אולם לדעת רבה, למרות שהפעלת הטחנה נעשתה לפני שבת, מאחר שטחינת הקמח יוצרת רעש גדול שפוגע בכבוד השבת, אסרו חכמים להפעילה אפילו בערב שבת (וכן פסקו התוס', הרא"ש, ר"ח וסמ"ג).

גם למעשה הלכה זו שנויה במחלוקת, לדעת בעל השולחן ערוך, הואיל ובשבת אין מבצעים שום פעולה אסורה, מותר שהטחנה תמשיך לפעול ברעש ביום השבת. ולפי זה מותר להפעיל מכונת כביסה לפני כניסת השבת למרות שתמשיך לפעול בשבת. אולם לדעת הרמ"א, לכתחילה יש להחמיר ולא להתחיל במלאכה שתיצור רעש בשבת, אבל במקום שיש הפסד או צורך גדול פסק הרמ"א שניתן להקל.

אם כן למעשה, ראוי שלא להפעיל את מכונת הכביסה סמוך לכניסת השבת, אבל בשעת הצורך, כגון שחייל מגיע מהצבא בערב שבת ובגדיו צריכים כיבוס, ומיד בצאת השבת עליו לחזור לבסיסו. במקרה כזה גם לדעת הרמ"א מותר להפעיל את מכונת הכביסה בערב שבת, אף שתמשיך מעצמה לכבס ולהרעיש אחר כניסת השבת. והמיקל בכל מצב יש לו על מה לסמוך.

11 - הפעלת ממטרות ורדיו בערב שבת שיפעלו בשבת
השקיית הגינה אסורה בשבת, מפני שהיא מסייעת לגידול הצמחים, וזוהי תולדה של מלאכת זורע. אבל מותר להפעיל לפני כניסת השבת את מערכת ההשקייה לגינה או לשדה, אף שפעולת ההשקייה תימשך לאחר כניסת השבת. שכן הכלל הוא, שמצוות השבת חלה על האדם ולא על כליו, וכל זמן שהאדם עצמו לא עושה מלאכה בשבת, אין איסור שכליו ימשיכו לפעול. ואף לדעת המחמירים שאוסרים להפעיל טחנת קמח בערב שבת, משום שרעש העבודה של הטחנה פוגע בכבוד השבת. מכל מקום פעולת ההשקייה, ואפילו על ידי ממטרות, אינה נחשבת מלאכה שיש בה רעש גדול שפוגע בכבוד השבת.
לאחר שהגינה או השדה קיבלו את כמות המים הנצרכת, מותר לסגור את ברז המים (ציץ אליעזר ד, לא; שש"כ מב, מג; כו, ח). 1

לגבי הפעלת רדיו לפני כניסת השבת, כדי להאזין לו בשבת. אף שהפעלת מכשיר הרדיו נעשית לפני כניסת השבת, ואילו בשבת לא נעשית שום פעולה, ברור לפוסקים האחרונים שהדבר אסור. וכמה טעמים לכך. אם מדובר בתחנה שעובדים בה יהודים, הרי הם מחללים שם שבת, וישנו איסור להנות מדברים שנעשים על ידי חילול שבת. וגם אם המדובר בתחנה שכל עובדיה גויים, ברור שאסור. ראשית מפני שיש בזה זלזול ופגיעה בכבוד השבת. (וזה יותר חמור מהפעלת טחנת קמח, כי הטחנה משמיעה קול לעצמה, ואילו כאן היהודי ישב ויאזין לקול היוצא מהרדיו). ועוד, שזה כמעשה חול, וכשם שאסרו חכמים הרבה מעשים הדומים למעשים של חול, כך יש לאסור שמיעת רדיו בשבת. ויש שחששו שמא יארע תקלה במכשיר ויתקנו בשבת. ואף שלא גזרו על כך חכמים במפורש, מכל מקום מצינו שגזרו במקרים דומים שלא להשתמש בכלי שמא יבוא לתקנו, לפיכך אין לשמוע רדיו בשבת שמא קולו לא ישמע היטב ויבוא לתקנו ויעבור על איסור בונה כלי.

וכן הדין לגבי טלויזיה, שאסור להפעילה לפני השבת כדי לצפות בה בשבת. וכן אסור להפעיל רדיו או טלויזיה או וידאו על ידי שעון שבת. (יסודי ישורון מערכת ע"ש ע' 32; ציץ אליעזר ג, טז; שש"כ מב, מג; יבי"א א, כ).

12 - הפלגה בספינה לטיול שיימשך ביום השבת
איסורי שבת חלים כמובן ביום השבת בלבד, ולפי זה לכאורה מותר לאדם לצאת ביום שישי לטיול למקום מסוכן, ולהמשיך בטיול עד דקה לפני שבת, וכשתכנס השבת יטען שהוא נמצא במקום מסוכן, ופיקוח נפש דוחה שבת, וכדי להנצל מהסכנה עליו להמשיך לנסוע למקום הישוב הקרוב. אכן למעשה, אם הוא כבר נמצא במקום סכנה ביום השבת, מותר לו לחלל שבת כדי להציל עצמו. אלא שחכמים אסרו על האדם להכניס את עצמו למצב שבו יצטרך אח"כ לחלל שבת. ומיום רביעי צריך אדם לתכנן את מעשיו באופן שלא יגרום לעצמו אח"כ לחלל שבת.

לפיכך, מיום רביעי ואילך אסרו חכמים להפליג בספינה לטיול ואפילו כשמלחיה גוים (שבת יט, א). כמה טעמים לכך, ראשית ישנו חשש שמא יווצר מצב שהיהודי יצטרך לסייע בהשטת האוניה ויעבור על איסורי תורה (רז"ה). ואפילו כשאין סיכוי שהמלחים יבקשו ממנו עזרה, אם מחצית מהנוסעים הם יהודים, נמצא שהמלחים יעבדו עבורם בשבת, ומדברי חכמים אסור ליהודי להנות ממלאכה שגוי עושה עבורו (רמב"ן). ואפילו אם רוב נוסעי הספינה גויים, שאז מותר ליהודי להנות מהמלאכות שהמלחים הגוים עושים, מפני שהם נעשים למען הרוב שאינם יהודים. מכל מקום אם הספינה תשוט במים רדודים, במקום שאין עשרה טפחים בין הספינה לקרקע הים, יעבור על איסור יציאה מתחום שבת (ר"ח). ואפילו במקום שאין כל חשש, מפני שרוב הנוסעים גויים, או שהספינה תעגון בלב ים ביום השבת, עדיין יש בדבר איסור משום שרבים מהמפליגים בספינה סובלים בימים הראשונים ממחלת ים, ונמצא שהפלגתו מבטלת את מצוות עונג שבת (רי"ף).

אבל במצב שאין חשש לכל הטעמים הללו, כגון שמלחי הספינה ורוב נוסעיה גוים, ואין סיכוי שיבקשו מהיהודי עזרה, והם מפליגים במים עמוקים, והספינה גדולה ויציבה, ולכן מסתבר שלא יחלה שם במחלת ים - במצב כזה מותר לצאת להפלגה אפילו דקה אחת לפני כניסת השבת, ואפילו אם ההפלגה נועדה לצורך טיול. שכל זמן שאין חשש שהוא עצמו יחלל שבת או שיחללו אחרים שבת עבורו, וגם לא יתבטל מעונג שבת, אין בדבר איסור. 2

ואף במקום שיש חשש שמא יגיע לידי איסור בשבת, מותר לו לצאת להפלגה בשלושת הימים הראשונים של השבוע, מפני שבאותם ימים אין האדם צריך להגביל את מעשיו מחשש שמא הדבר יגרום לו אח"כ לחילול שבת. וגם מצד ביטול מצוות עונג שבת אין לחשוש, שאחר שלושה ימים כבר יתרגל לים ויוכל לענג את השבת.

13 - הפלגה לצורך מצווה, והפלגה בספינה של יהודים
מה שלמדנו שאסור לצאת להפלגה בשלושת הימים שלפני שבת, כדי שלא יגיע בשבת לידי איסור או ביטול מצוות עונג שבת, הוא דווקא כאשר יוצא להפלגה שאין בה מצווה. אבל אם הוא יוצא לצורך מצווה, והאוניה של גוים, אפילו בערב שבת מותר לו לצאת להפלגה. ויש אומרים שצריך להתנות אם בעל האוניה שיעגון ביום שבת, ואם לא הסכים לכך, אסור להפליג באונייתו. אבל דעת רוב הפוסקים, שגם אם הגוי לא הסכים לעגון במשך יום השבת, מותר להפליג באוניתו. 3

ובשבת עצמה, אפילו באוניה של גויים ולצורך מצווה אסור לצאת להפלגה. ואם מועד ההפלגה נקבע לשבת, מותר לעלות על הספינה לפני כניסת השבת ולהשאר עליה עד מועד ההפלגה. ויש מקילים למי שקיבל את השבת על האוניה שיחזור אח"כ לביתו וישוב לאוניה לקראת זמן ההפלגה, ואין למחות ביד הנוהגים כן (שו"ע ורמ"א רמח, ג).

עד כה עסקנו בהפלגה באוניות השייכות לגוים, אבל אם האוניה שייכת ליהודים מחללי שבת, נחלקו הפוסקים אם מותר להפליג בספינתם. יש אומרים, שבשלושת הימים הראשונים של השבוע מותר לצאת להפלגה בספינתם, כי באותם ימים אין חובה לתכנן מה יהיה ביום השבת (אג"מ או"ח א, לט). ורבים סוברים שאין לתת יד לחילול שבת, ואפילו בשלושת הימים הראשונים של השבוע אין לצאת להפלגה באוניה של יהודים מחללי שבת, וכן הורה רבי מנחם מנדל שניאורסון, וכן נפסק במנחת יצחק (ג, לט), ויחוה דעת (ו, טז). 4

14 - נסיעה במטוס או רכבת בערב שבת
בדורות האחרונים נתחדשו כלי תעבורה נוספים, רכבות ומטוסים, והשאלה האם מותר לעלות על מטוס או רכבת שיוצאים לדרכם לפני כניסת השבת ומגיעים למחוז חפצם במשך השבת. אם הנהג או הטייס יהודי, ברור שאסור, שאין להנות מחילול שבת. וגם אם מפעילי הרכבת והמטוס גוים, אסור לעלות עליהם לפני כניסת השבת מכמה טעמים: א' מפני איסור תחומין, שאסור מדברי חכמים לצאת מהעיר ביום השבת יותר מאלפיים אמה (960 מטר), ואם יוצאים יותר משנים עשר מיל, לדעת הרבה פוסקים עוברים על איסור תורה. נמצא העולה על מטוס או רכבת לנסיעה שמחוץ לעיר גורם לעצמו לעבור בשבת על איסור תחומין. ב' משום ביטול מצוות עונג שבת, שמקומות הישיבה במטוס וברכבת צפופים, והאדם מיטלטל בהם, ואינו יכול לענג את השבת. ואם בספינה שהיא מרווחת ונועדה לשהיה ממושכת החמירו, קל וחומר במטוס ורכבת. וכתב החתם סופר (ח"ו סי' צז) על פי דברי הרמב"ן, שכל מי שאינו שובת ומתנהג בשבת כמו שהוא נוהג בחול - מבטל מצווה מהתורה. ג' בנוסף לכך, מצינו שחכמים אסרו לישב בקרון שמונהג על ידי גוי מתוך שחששו שמא יקטוף זמורה כדי לסייע בהנהגת הבהמה, וגם כשאין חשש כזה האיסור נשאר במקומו. ועוד שיש בנסיעה כזו זלזול בכבוד השבת. 5

מי שעלה על מטוס שהיה צריך להגיע לנמל התעופה לפני כניסת השבת, ובעקבות תקלה איחר והגיע לאחר כניסת השבת, חל עליו איסור תחום שבת, ואסור לו לצאת ממקומו יותר מאלפיים אמה (960 מטר) לכל צד. והמקום שלו נקבע לפי המקום הראשון שהיה על הארץ, וכיוון שהמטוס החל לנגוע בקרקע בתחילת המסלול, יש לחשב את האלפיים אמה מאותו המקום. לפעמים המטוס טס על המסלול קילומטר שלם, ואזי נסתיים תחום השבת שלו, ואסור לו ללכת יותר ועליו להשאר במטוס עד צאת השבת. אם דורשים ממנו לצאת, או שהוא צריך לצאת כדי להתפנות, מותר לו לצאת וישאר בשטח נמל התעופה. ואם טיסתו היתה לצורך מצווה, יכול ללכת אלפיים אמה מפתח המטוס.

ומי שהגיעה ספינתו לנמל בשבת, מותר לו לרדת מהספינה וללכת אלפיים אמה, משום שעד שהגיעו לנמל היתה האוניה גבוהה למעלה מעשרה טפחים מקרקע הים, ולא חל עליו תחום שבת, ורק כשירד ליבשה נקבע תחומו. 6

15 - הכנות לשבת כדי למנוע את חילולה
אדם היודע שיתכן וביום שבת יצטרך לטפל בחולה מסוכן, טוב שיכין כל מה שיוכל לפני כניסת השבת, כדי שהטיפול בשבת יהיה כרוך בכמה שפחות חילולי שבת. למשל, רופא וחובש שמפעם לפעם מזדמן לו לטפל בפצועים, טוב שיכין לעצמו לפני כניסת השבת תחבושות ופלסטרים, כך שלא יצטרך לחותכם בשבת. וכן אשה העומדת ללדת, תכין לעצמה לפני השבת את התיק שהיא צריכה ליקח לבית החולים, ותכין נייר שעליו תרשום את פרטיה, כדי שאם תדרש תוכל ליתנו לנהג האמבולנס או לפקידי המיון שבבית החולים. אבל אין היולדת צריכה לשבות סמוך לבית החולים בשבתות הסמוכות ללידתה, כי זו היא טרחה יתירה שאין לחייבה בה, ואם תצטרך לנסוע בשבת, הרי שפיקוח נפש דוחה שבת, ותיסע (שש"כ לב, לד; לו, ו-ז).

חולה שקובע לעצמו תור לניתוח שאינו דחוף, אם ניתן הדבר עליו לקובעו בשלושת הימים הראשונים של השבוע, כדי שעד שבת יספיק להתאושש ויוכל להתענג בשבת. אבל אם הרופא המומחה יכול לנתחו רק בשלושת הימים האחרונים של השבוע, מותר לו לעבור את הניתוח באותם ימים, למרות שיכול היה לקבוע תור בשלושת הימים הראשונים אצל מנתח פחות מומחה. וכן אשה העומדת ללדת וקבעו הרופאים שהיא צריכה זריקת זירוז, מותר לה לקבלה בערב שבת למרות שמסתבר שהדבר יגרום שתלד בשבת (שש"כ לב, לג, הערה צז).

תינוק שהיה חולה ומילתו נדחתה עד ליום חמישי או שישי, נחלקו הפוסקים אם למולו באותם ימים. יש אומרים, שהואיל וכבר נדחתה מילתו מן היום השמיני הקבוע בתורה, אין למולו באותם ימים הסמוכים לשבת, שמא אחר המילה יצטרכו לטפל בו ולחלל עליו את השבת, וכן נהגו רבים מיוצאי ספרד (רשב"ץ ח"א כ"א; רב פעלים ד, כח; יבי"א ה, יו"ד כג). ויש אומרים שאין חשש כל כך שמא יצטרכו לחלל עבורו שבת בעקבות מילתו ביום חמישי או שישי, וכיוון שיש מצווה להזדרז בביצוע הברית, יש לקיימה אפילו ביום חמישי או שישי (ש"ך יו"ד רסו, יח; מ"א לא, ט). וכן המנהג הרווח אצל יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד.

16 - רופא שתורנותו ביום שבת
רופא המתגורר במרחק רב מבית החולים, כך שאינו יכול ללכת אליו ברגל בשבת, והתורנות שלו נקבעה ליום שבת בבוקר, הורה הרב פיינשטיין (אג"מ או"ח א, קלא), שעליו לנסוע לבית החולים לפני כניסת השבת, כדי שלא יצטרך לחלל את השבת בנסיעה לבית החולים. ואמנם אם לא נסע לבית החולים לפני כניסת השבת - מותר לו לנסוע בשבת, שפיקוח נפש דוחה שבת. אלא שאם הוא יודע לפני כניסת השבת שיש לו תורנות בשבת, מצווה עליו להתכונן לשבת ולדאוג לכך שלא יצטרך לחללה, ולכן עליו לשבות בבית החולים או סמוך לו, כדי להמנע מחילול שבת.

למעשה המנהג כיום, שלפני השבת מתאמים עם נהגים נוכרים שיגיעו לביתם של הרופאים והאחיות היהודים בשבת, ויסיעום לבית החולים בלא שהיהודים יצטרכו לעשות מלאכות אסורות. וכך יכולים הרופאים והאחיות לענג את השבת בביתם, וכשיגיע זמנם לצאת לבית החולים יסעו לשם בלא לחלל את השבת. ואף שישנו איסור מדברי חכמים להסתייע בשבת במלאכה שביצע נוכרי עבורינו, מכל מקום לצורך פיקוח נפש הקלו בזה. ורופאים ואחיות שסיימו את תורנותם באמצע השבת, מותר להם לחזור לביתם על ידי נהג גוי, וזאת כדי להקל עליהם למלא את תפקידם בלא לפגוע בתנאי חייהם, שאם לא כן יש חשש שמא יתרשלו וישתמטו מלבוא לבית החולים בשבתות הבאות. וגם כאשר הרופאים והאחיות גרים מחוץ לעיר, מותר להם להגיע לבית החולים ולחזור לביתם על ידי נהג נוכרי, וכן נוהגים. 7


 

1 . בשם החזון איש אמרו, שאם יש כמה ברזים, יזהר לסגור את הברז הראשי, שאם לא כן, יש חשש שמא בעת סגירת ברז אחד יתגברו המים שזורמים מברז אחר ונמצא גורם לתוספת השקיה בשבת. אולם לדעת הרב צבי פסח פרנק אין בזה חשש. עיין ציץ אליעזר ה, ו. עוד כתב בציץ אליעזר שלכתחילה טוב שבעל הגינה ידביק פתקה על יד השער ויכתוב כי הממטרות לא הופעלו בשבת. ע"כ. ולא נהגו כן, ובמיוחד היום שהרבה מאוד גינות מושקות על ידי מחשב.
2 הדוגמא שניתנה בהלכה להפלגה שאינה גורמת לביטול עונג שבת היא הפלגה בנהרות, שאין שם גלים. אמנם כיום בספינות החדישות אין כמעט חשש של מחלת ים, עובדה שמפליגים בהם לצורך בילוי, ורק הרגישים ביותר עלולים לחלות במחלת ים.
עוד יש לציין, שנחלקו הראשונים אם האיסור חל שלושה ימים לפני השבת, היינו מיום רביעי, או שהוא חל מיום חמישי, ויום שבת בכלל אותם שלושה ימים. ועיין בב"י רמ"ח, ומ"ב רמח, ד. ונראה שיש הבדל בין טעמי האיסור, שבמקום שיש חשש שמא יעבור על איסור בשבת, במלאכה שהוא עצמו יצטרך לעשות, או שהמלחים הגוים יעשו עבורו, או שיעבור על תחום שבת, האיסור חל מיום רביעי, שכן שלושת הימים הסמוכים לשבת נקראים סמוכים לשבת (גיטין עז, א), וצריך להזהר שלא לעשות בהם דבר שיגרום לו אח"כ לחילול שבת. אך אם החשש הוא רק מפני ביטול עונג שבת, בזה האיסור חל מיום חמישי בלבד, שכן כמה מהראשונים שהזכירו חשש זה (ביניהם הרא"ש), הזכירו שהאיסור חל מיום חמישי, והטעם, שביום השלישי הנוסע מתרגל כבר לים, ויכול לענג השבת. ועיין במנוחת אהבה ח"א א, ב.
עוד חשוב לציין כי התנאי שרוב הנוסעים יהיו גויים הוא דוקא באוניה המפליגה לאחר שהוזמנו בה מספר מסוים של מקומות, אבל אם זו אוניה שמפליגה בזמנים קבועים בין יעלו עליה הרבה נוסעים או מעט, אזי גם כאשר במקרה יצא שרוב הנוסעים יהודים, מותר להפליג בה בשלושת הימים הסמוכים לשבת, הואיל וגם ללא היהודים שבה - המלחים הגוים היו מבצעים את עבודתם (שש"כ ל, נה).

3 נחלקו התנאים, לדעת רבי, צריך להתנות עם הגויים שיעגנו בשבת, ולדעת אביו רשב"ג אינו צריך להתנו עימו שישבות. ונחלקו הראשונים כמי ההלכה, הרמב"ם והשו"ע פסקו כרבי, והטור כרשב"ג. עוד נחלקו האחרונים האם לפי רבי התנאי מעכב? שלשון רבי: "ופוסק עמו על מנת לשבות, ואינו שובת", לדעת המ"א והחיד"א התנאי מעכב, ואם הגוי אומר שאינו מסכים לשבות, אינו רשאי לעלות על הספינה בשלושת הימים שלפני השבת אפילו לצורך מצווה, ורק אם הגוי הסכים לעגון בשבת מותר לו לעלות, אף שיש חשש שאולי לא יעמוד בדיבורו. ולדעת הא"ר והגר"ז לדעת רבי המצווה על היהודי לבקש שישבות, אך גם אם הגוי לא הסכים מותר לו לעלות על האוניה, וכתב במ"ב רמח, ב, ושעה"צ א', שכך דעת רוב האחרונים וכך הלכה.
ומהו צורך מצווה? ללמוד תורה, לאסוף צדקה, וכיוצא בזה. וכתב הרמ"א רמח, ד, שיש אומרים שגם אם נוסע לצורך פרנסה נחשב צורך מצווה, ואפילו אם יש לו כדי קיום ונוסע להרוויח יותר. וכתב הרמ"א שיש למקילים בזה על מה לסמוך. ובמ"ב רמח, לו, כתב שבמקום שלא נהגו להקל, אין כדאי לכתחילה להקל, שכמה פוסקים סוברים שרק לצורך מצווה גמורה מותר להפליג בימים שלפני השבת. ועליה לארץ ודאי נחשבת צורך מצווה, ואם נוסע לבקר בארץ ודעתו לרדת בחזרה, לפמ"ג גם זה מצווה, ולמ"א אינו מצווה.

4 אוניה של יהודים היוצאת להפלגה שתארך יותר משבוע ימים, ההלכה היא שאם אפשר לה לעגון בלב ים במשך יום השבת, עליהם לשבות בשבת. וכתב רבי מנחם מנדל שניאורסון, שברר אצל מומחים כי ניתן לעגון בלב ים ואין בזה סכנה. והובאו דבריו במנח"י ג, לט, ויחו"ד ו, טז.
אמנם היו מומחים שסברו כי יש בדבר סכנה ומוכרחים להמשיך להפליג בשבת, ואם אכן אמת דברו, וגם אין אפשרות לעגון בנמל ביום השבת, אזי פסק בציץ אליעזר ה, ז, שלצורך מצווה מותר להפליג בשלושת הימים הסמוכים לשבת. ואם אינו לצורך מצווה, מותר להפליג רק בשלושת הימים הראשונים של השבוע. ודבריו מיוסדים על דעת הרז"ה והריב"ש הסוברים שגם כשברור שאם יצא לדרך יאלץ לחלל שבת מפני פיקוח נפש, מותר לו לצאת בשלושת הימים הראשונים לצורך רשות, שאז אין צורך לחשב כלל מה יהיה בשבת, ובשלושת הימים הסמוכים לשבת מותר לצאת רק לצורך מצווה, מפני שאז צריך לחשב מה יהיה בשבת, וכשעוסק במצווה פטור מחשבון זה. וכן נפסק בשו"ע רמח, ד, שמותר לצאת לשיירה אפילו כשברור שיאלצו אח"כ לחלל שבת. ובמנח"י ג, לט, כתב שאם ברור שיחללו שבת, יש להחמיר כדעת הרדב"ז והריב"ל הסוברים שאסור מדברי חכמים להפליג או לצאת בשיירה במקום שברור שיגיעו אח"כ לחילול שבת.

5 עיין שערים המצוינים בהלכה עד, א, ועד, ד. ובציץ אליעזר א, כא, לעניין אוירון. ובילקוט יוסף רמח, ג-ה. ואם רוצה לנסוע לצורך מצווה, הדבר תלוי במחלוקת, אם הלכה כרבי שצריך להתנות שהגוי ישבות בשבת או הלכה כרשב"ג שאינו צריך להתנות. לדעת הרמב"ם ושו"ע צריך להתנות ולדעת הטור אין צריך. אלא שנחלקו האחרונים גם אליבא דרבי, שלדעת המ"א והחיד"א התנאי מעכב, ולדעת הא"ר והגר"ז ועוד, התנאי אינו מעכב. ובעיקר המחלוקת דעת המ"ב רמח, ג, ושעה"צ א, נוטה להקל. אלא שמעוד צד יש מקום להחמיר, שנחלקו הפוסקים בשאלה, האם מותר לצאת בשלושת הימים שלפני השבת לצורך מצווה כאשר ברור שיגיעו לבסוף לחילול שבת משום פיקוח נפש. לדעת הרז"ה והריב"ש (י"ז), ותשב"ץ (א, כא) והשו"ע רמח, ד, גם כשברור שיציאתו תגרום שאח"כ יאלץ לחלל שבת, כיוון שהוא יוצא ביום חול לצורך מצווה - מותר. ואילו לדעת הרדב"ז (ד, עז), וריב"ל, ההיתר הוא רק כשיש ספק שמא לא יצטרך לחלל שבת, אבל אם ברור שיחלל שבת אסור. ובאחרונים, בציץ אליעזר ה, ז, ויבי"א יו"ד ה, כג, א, פסקו לקולא, ובמנחת יצחק ב, קו, עפ"י החת"ס ו, צז, לחומרא. נחזור לענינינו, משני צדדים יש לאסור עלייה על מטוס או רכבת לפני כניסת השבת כדי להמשיך לנסוע בשבת לצורך מצווה, א' לדעת הרדב"ז ודעימיה, ב' הסוברים כרבי אליבא דמ"א. וכ"כ בבאו"ה רמח, ד, ד"ה 'ופוסק'. ובשעת הדחק לצורך מצווה גדולה מאוד שעלולה להתבטל - יש לשאול שאלת חכם.
6 שו"ע ורמ"א ת"ד לעניין תחומין מעל י' טפחים ביבשה ובים; ועיין בסי' תה, ו, לעניין היוצא מתחומו ונכנס למקום מוקף מחיצה, באונס ושוגג שמותר לילך בכל השטח שמוקף מחיצה, ובמזיד - מותר לילך ד' אמות בלבד, ונ"מ אם נמל התעופה מוקף מחיצות. וכן עיין בשו"ע רמח, ד, ומ"ב לב, שאם יצא לצורך מצווה ובאונס יצא מתחום שבת, שנותנים לו אלפיים אמה ממקום שהגיע. ועיין שערים המצוינים בהלכה עד, א, ישכיל עבדי ח, כ, סב; ילקוט יוסף רמח, ד.
7 לעצם העניין, במקום שאין אפשרות להעזר בנהג גוי, דעת הרב אוירבאך, שלכאורה רופא שעזיבת ביתו תמנע ממנו וממשפחתו עונג שבת, מותר לו להשאר בביתו עד שעת התורנות, ואז יסע לבית החולים. וטעמו מפני שאין עליו חובה לדאוג לפני שבת שלא יצטרך אחר כך לחלל שבת לצורך פיקוח נפש, ואף שלכתחילה כשאפשר מוטב להימנע מחילול שבת לצורך פיקוח נפש, כאן כשהדבר קשה, אינו חייב לצאת מביתו לכל השבת. וכשיגיע הזמן לנסוע לבית החולים, כיוון שיש בזה צורך פיקוח נפש, יכול לנסוע. אמנם חשוב לציין כי הרב אוירבאך אמר שאין להקל בזה אלא במקום שהנהלת בית החולים עושה מאמץ אמיתי כדי למנוע חילולי שבת מיותרים, לפיכך כיום אין מקום להקל בזה, מפני שאפשר לסדר את הנסיעה על ידי נהג נוכרי. ועל ידי נהג גוי מקילים אף לנסוע מחוץ לתחום שבת. (עיין שש"כ לב, הערה ק"ד; מ, הערה סד. ועיין אסיא ח"ז ע' 241 - 249). לגבי חזרת רופא מתורנות בשבת, הקלו לעבור על איסורי חכמים כדי שלא יתרשלו בפעם הבאה לבוא להציל, וכ"כ בנשמת אברהם ח"ד שכט, א, ע' מ"ד, בשם הרב נויבירט. ולכן מותר לחזור על ידי נהג גוי.
לגבי חיילים הצריכים לצאת לפעילות מבצעית המוגדרת כצורך פיקוח נפש ביום השבת, והם נמצאים ביום שישי בביתם, לדעת הרב פיינשטיין עליהם לשבות בבסיס, ולדעת הרב אוירבאך לכאורה יהיה מותר להם לצאת לבסיס בשבת. אולם ההוראה למעשה להחמיר בזה, משום שבדרך כלל החיילים רווקים ואין פגיעה כל כך בשבת אם יסעו לבסיס, וגם מפני שהדבר נראה תמוה ויגרום לזלזול בשבת. ועיין בס' הצבא כהלכה לרב קופמן פרק כה, יט-כא. בנוסף לכך כתב בשו"ת משנה הלכות ח"ג ל"ז, כי יש לחלק בין חילול שבת קבוע לארעי, שכל מה שאמרו שמותר לצאת להפלגה לצורך מצווה בשלושת הימים הסמוכים לשבת, הוא בהפלגה ארעית, אך לסדר כך את החיים שבאופן קבוע מפליג לפני שבת ומחלל אח"כ את השבת מפני פיקוח נפש - אסור.


יש לכם משהו לומר לנו?
מצאתם טעות בשיעור? נתקלתם בבעיה?
נשמח אם תיצרו קשר: beitel@yeshiva.org.il

הירשם עכשיו לקבלת שיעורים או הלכה יומית חינם לדואר האלקטרוני שלך!
הצטרף לקהילה החמה של yeshiva.org.il...

חזרה למעלה

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש
שבת קודש