שבת קודש שבת קודש סעודות השבת ומלווה מלכה שבת קודש

לקישורים נוספים...
אור רבינו

כסלו ה'תשס"ב
סעודות השבת ומלווה מלכה

נערך על ידי הרב

מוקדש לעלוי נשמת
הרב אברהם בן ציון ב"ר שבתי זצ"ל

1 - מצוות סעודות שבת
מצווה לאכול שלוש סעודות ביום השבת. ובכל סעודה צריך לאכול לכל הפחות מעט יותר מכשיעור ביצה לחם (כשיעור פרוסת לחם רגילה). וכשאינו יכול לאכול יותר מכביצה לחם, אפשר להסתפק בדיעבד באכילת כזית לחם. 1

ואמרו חכמים שהמקיים שלוש סעודות בשבת ניצול משלוש פורענויות, מחבלו של משיח ומדינה של גיהנם וממלחמת גוג ומגוג. במשך ימי השבוע הננו כורעים תחת כובד עול העולם הזה, טורחים ועמלים כדי לקיים גופנו, ומתקשים להתרומם אל האידיאלים האלוקיים, נטייתינו הרוחנית נחסמת ונאלמת. בלא מנוחה וקדושה הננו שוקעים בחסרונות העולם הגורמים לכל הפורענויות הקשות. אולם יום אחד בשבוע ישנו שבו ניתנת לנו הזדמנות להתקשר לעולם הנצח, לעולם שכולו טוב. וההתקשרות צריכה להיות שלימה, ברוח ובחומר, בלימוד תורה ובתפילה, בעונג שבת ובמנוחתה. והמקיים את השבת על כל מרכיביה עד שקדושתה מתגלה גם בסעודות משובחות ומאכלים טעימים, זוכה להתעלות אל עולם הקדושה והמנוחה, אל מעבר לחסרונות של העולם הזה, והוא ניצול מן הפורענויות.

העולם החומרי המגושם מלא מעצורים המונעים מהאור האלוקי להתגלות, וממילא גם מנשמתנו לצאת אל הפועל בשלימות. אבל מי שמענג את השבת ומגלה את קדושתה גם במאכלים טעימים כבשר ודגים ויין ומגדנות, זוכה להתרומם אל מעבר למחסומים שעולם החומר מציב בפני רוחו, ולא זו בלבד אלא שהחומריות עצמה משמשת כלי ביטוי לקדושת השבת. וזהו שאמרו חכמים שכל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלא מיצרים (שבת קיח, א). 2

סעודה ראשונה אנו מקיימים בליל שבת, שניה ביום השבת, ושלישית לאחר חצות היום. ואם אכל סעודה שלישית לפני חצות היום - לא קיים מצוות סעודה שלישית (שו"ע רצא, ב).
אדם עני שאין לו אפשרות לקנות מאכלים משובחים לכל שלוש הסעודות, צריך לאכול את המאכלים המשובחים ביותר בסעודה השניה, שהיא חשובה מסעודת ליל שבת ומסעודה שלישית (רעא, ג).
מי שלא אכל סעודה ראשונה בליל שבת, יאכל שלוש סעודות ביום השבת (רמ"א רצא, א).

2 - סעודה שלישית
צריך אדם לתכנן אכילתו כך שיוכל לאכול את הסעודה השלישית לתאבון, ואם מזדמן לו לאכול את הסעודה השלישית סמוך לסעודה השנייה, ימעט באכילת הסעודה השניה, כדי שיאכל לתאבון סעודה שלישית. ומי שלא נזהר בזה, והוא שבע, יכול לקיים את מצוות סעודה שלישית במעט יותר משיעור ביצה פת. ובדיעבד, יכול להתספק אף בכזית פת. ואם אפילו כזית לחם אינו יכול לאכול בלא לצער עצמו, הפסיד המצווה (שו"ע רצא, א; מ"ב, ב).

אם אין לו לחם, או שקשה לו לאכול לחם, יכול לצאת בדיעבד ידי מצוות סעודה שלישית במיני מזונות. ואף שידי מצוות סעודה ראשונה ושנייה אי אפשר לצאת במיני מזונות (שו"ע רעד, ד), מכל מקום לגבי סעודה שלישית, יש אומרים שעיקרה לתוספת תענוג ולא לשביעה, לפיכך אין חיוב לאכול בה דווקא לחם. לכן בדיעבד אפשר לצאת ידי סעודה שלישית במיני מזונות. ואם גם מזונות אין לו, או שאינו יכול לאוכלם, יאכל בשר או דגים. ואם אין לו בשר או דגים יאכל פירות, ועדיף לאכול פירות מבושלים, שכשהם מבושלים הם יותר נחשבים כסעודה (שו"ע רצא, ה).

לדברי הרמב"ם צריכים לקבוע ברכה על היין בסעודה שלישית, ויש שהבינו ממנו כי כשם שמקדשים על היין לפני סעודת שנייה כך צריך לקדש לפני סעודה שלישית (טור). אך לדעת שאר הראשונים מצוות הקידוש היא פעם אחת בלילה ופעם אחת ביום, ואין כל מצווה לקדש על היין לפני סעודה שלישית, וכן דעת הטור וכן נפסק בשולחן ערוך (רצא, ד). אולם היו שהבינו את דברי הרמב"ם שסובר כי צריך לשתות יין בסעודה שלישית כדי לענג את השבת ולכבדה. וכן כתבו כמה אחרונים, שטוב להדר ולברך על היין בתוך סעודה שלישית (מ"ב רצא, כא).

צריך להתחיל את הסעודה לפני שקיעת החמה, וכיוון שהתחיל לפני השקיעה, רשאי להמשיכה אפילו כמה שעות אחר צאת הכוכבים. מי שלא הספיק לאכול סעודה שלישית ושקעה החמה, רשאי להתחיל לאכול עד שלוש עשרה דקות וחצי אחר השקיעה. ולאחר מכן לא יתחיל בסעודה שלישית. 3
אם היו בסעודה שלישית חתן וכלה ומניין גברים ומברכים בסיומה שבע ברכות, מותר למזמן ולחתן ולכלה לשתות מכוס היין אחר ברכת המזון, למרות שכבר יצאו הכוכבים ועדיין לא הבדילו (ועיין בהמשך בהלכות הבדלה ומוצ"ש 8).

3 - ברכת המזון
תקנו חכמים לומר בברכת המזון בקשה מיוחדת לכבוד השבת "רצה והחליצנו", בה אנו מבקשים שירצה ה' במנוחתנו ובקיום מצוות השבת שלנו, ויזכנו לקיים את השבת בלא צער ויגון. וכיוון שהיא בקשה תקנו לאומרה בברכה השלישית שאף היא בקשה, וכדי לחזור לנושא הברכה מסיימים בבקשה על ירושלים ועל הגאולה, וחוזרים לברכה הרגילה: "ובנה ירושלים".

ואם שכח לומר "רצה" ונזכר לפני שהתחיל ברכת "הטוב והמטיב", תקנו שיאמר "ברוך אתה ה' אלהינו מלך העולם שנתן שבתות למנוחה לעמו ישראל באהבה לאות ולברית, ברוך אתה ה' מקדש השבת". וממשיך לומר ברכת "הטוב והמטיב" (שו"ע או"ח קפח, ו).

ואם כבר התחיל ברכת "הטוב והמטיב" ונזכר שלא אמר "רצה והחליצנו" צריך לחזור ולומר את ברכת המזון מתחילתה. 4 שכך תקנו חכמים שיזכיר בברכת המזון את עניין השבת, ואם לא הזכיר לא יצא ידי ברכת המזון. אמנם כל זה אמור לגבי שתי הסעודות הראשונות, שבהן חובה לאכול לחם, וממילא חייבים אח"כ לברך ברכת המזון. אולם אם בסעודה שלישית שכח להזכיר השבת, אינו חוזר, משום שבדיעבד יכול לצאת ידי סעודה שלישית במיני מזונות, וממילא אינו חייב לברך ברכת המזון, ולכן אם שכח לומר "רצה והחליצנו" אינו חוזר לברך. וכן הדין למי ששכח לומר "יעלה ויבוא" בראש חודש או בחול המועד, שכיוון שאינו חייב לאכול אז לחם, אם שכח לומר "יעלה ויבוא" בברכת המזון אינו חוזר (שו"ע או"ח קפח, ח).

מי שהתחיל לאכול סעודה שלישית לפני שקיעת החמה וסיימה לאחר צאת הכוכבים, אומר בברכת המזון "רצה והחליצנו", שהולכים אחר התחלת הסעודה. ואם חל ראש חודש במוצאי שבת, ישנו ספק גדול מה יזכיר בברכת המזון, וכדי לצאת מהספק טוב להמנע באותה שבת מאכילת פת אחר צאת הכוכבים, וכך יאמר בברכת המזון "רצה והחליצנו" בלבד. 5

4 - לחם משנה ובציעת הפת
מצווה לבצוע בשבת על שני ככרות, זכר למן הכפול שהיה יורד לאבותינו במדבר ביום שישי לקראת שבת, שעליו נאמר: "לחם משנה" (שבת קיז, ב). ואכן כל עניינה של השבת כפול, מצוותיה: זכור ושמור. קרבנה כפול, שני כבשים תמימים. ענשה כפול, ושכרה כפול. ואף הלחם שעליו בוצעים כפול לבטא את גדולת היום שמעלתו כפולה (עפ"י ילק"ש בשלח רמז רס"א).

המצווה שבעת הברכה יאחוז בידיו את שתי החלות, אבל לבצוע מספיק אחת. שבזה שאחז את שתי החלות בעת הברכה קיים המצווה לבצוע על לחם משנה. וכך כתבו הרמב"ם ורש"י, וכן נפסק בשולחן ערוך (רעד, א). ויש אומרים שהמצווה לבצוע את שתי החלות, וכן נהגו השל"ה והגר"א. והרוצים לנהוג כן, טוב שיכינו לעצמם חלות קטנות כדי שיוכלו לגומרם בסעודה. והמנהג הרווח לבצוע חלה אחת.

מנהגים רבים נאמרו לגבי סדר הנחת החלות לפני הבציעה. לדעת בעל השולחן ערוך, בעת הברכה יניח חלה אחת על חברתה, ואח"כ יבצע את התחתונה. ולמנהג האר"י יש לבצוע את החלה העליונה. ולמנהג הרמ"א בלילה בוצעים את החלה התחתונה וביום את החלה העליונה. ולכל המנהגים יאחוז את החלה שעומד לבצוע עליה קרובה אליו מעט (רעד, א, מ"ב וכה"ח). ויש נוהגים על פי האר"י להניח על השולחן י"ב חלות קטנות לכל סעודה (כה"ח רסב, ב).

לכתחילה יש להקפיד שהחלות יהיו שלמות לגמרי, ולכן לא יסיר את התוית הדבוקה לחלה לפני הבציעה, כדי שהחלה תהיה שלמה לגמרי בשעת הברכה (שש"כ נה, ח). גם כאשר בוצעים על מצות בפסח יש לבחור את השלמות. כשאין לחמים שלימים לגמרי, יבחר את הפחות פגומים. גם לחם קפוא אפשר בשעת הצורך להחשיב כלחם משנה (שש"כ נה, יב). אם יש לו שתי שקיות שלמות של לחם פרוס, מוטב לבצוע עליהן בעודן סגורות, שיש אומרים שאע"פ שהם פרוסים, השקית מצרפת אותם (משיב דבר כ"א, עיין שש"כ נה, הערה נז). ואם אין לו לחמים שלמים אלא פרוסות, יקח שתי פרוסות בשעת הברכה (שש"כ נה, יז).

לכתחילה גם בסעודה שלישית יבצע על שתי חלות, לבטא את עניינה של השבת שהוא כפול. ואם אין לו שתי חלות - יבצע על חלה אחת שלימה, שכן בזמן שירד המן, נשאר לאבותינו במדבר לסעודה שלישית כיכר מן אחד שלם לסעודה שלישית (רמ"א רצא, ד).

5 - משמעותה של סעודת מלווה מלכה
אמרו חכמים שמצווה לסדר שולחן במוצאי שבת לסעודת מלווה מלכה כדי לכבד את השבת בצאתה (שבת קיט, ב). כמו שאדם מלווה אורח יקר ואהוב, שקשה עליו פרידתו, והוא הולך עימו כברת דרך ארוכה כדי לדחות את רגע פרידתם. כך צריך לנהוג עם השבת, שלמרות שהשבת נסתיימה וכבר החלו ימי החול, אנו ממשיכים להתבשם ולהתענג מקדושתה.

בשבת אנו זוכים לתוספת קדושה בכל תחומי החיים, ברוח ובחומר, בתפילה ובסעודות, והמגמה להמשיך את הארת השבת לימי החול, ובאר האר"י ז"ל, שעל ידי אמירת מזמור "ויהי נועם" הננו ממשיכים את תוספת הקדושה הרוחנית של השבת לימי החול, ומבקשים, שנועם ה' ישרה על מעשה ידינו. ועל ידי סעודת מלווה מלכה אנו ממשיכים את הארת הקדושה לכל אכילת השבוע.

ומסורת ישנה, כי עצם אחת ישנה בגופו של אדם, ולוז שמה, ואינה ניזונת אלא מסעודת מלווה מלכה. ואותה עצם לא נהנתה ממה שאכל אדם הראשון מעץ הדעת, ולכן אף שנגזרה מיתה על האדם, אותה עצם אינה נרקבת, וממנה יקום אדם לתחייה בתחיית המתים (כה"ח ש, א-ב, ויק"ר יח, א).

המהדרין מכינים לקראת סעודת מלווה מלכה תבשיל מיוחד. ומסופר בתלמוד (שבת קיט, ב) על בית רבי אבהו שהיו שוחטים בכל מוצאי שבת עגל ור' אבהו היה אוכל ממנו כיליה. כאשר בנו גדל, שאלו לשם מה צריך לשחוט עגל נוסף במוצאי שבת, מוטב להשאיר מהעגל ששוחטים בערב שבת כיליה לצורך סעודת מלווה מלכה. שמעו בעצתו ושימרו מהבשר של ערב שבת מעט לצורך מוצאי שבת. בא אריה וטרף את העגל שהיה מיועד למוצאי שבת, נמצא שלא הרוויחו דבר. והביאו סיפור זה בתלמוד כדי ללמדנו שראוי להדר ולהכין תבשיל מיוחד לכבוד סעודת מלווה מלכה, ולא להסתפק באכילת שיריים ממאכלי השבת.

6 - הלכות סעודת מלווה מלכה
כיוון שסעודת מלווה מלכה באה להמשיך את השראת השבת לימי החול, ראוי להשוות את סעודת מלווה מלכה לסעודות שבת. ולכן יש לפרוש מפה על השולחן, ולסדרו בכלים נאים לקראת הסעודה. וראוי שלא להסיר את בגדי שבת עד אחר סעודת מלווה מלכה. וכשם שסעודות השבת שייכות לגברים ונשים כאחד, כן גם סעודת מלווה מלכה (שש"כ סג, א- ג).

לכתחילה יש לקיים סעודת מלווה מלכה על לחם, כמו שלוש הסעודות. ויוסיף תבשילים לכבוד הסעודה. ואם אינו רעב כל כך, ישתדל לאכול כזית לחם עם תוספת מסוימת. ואם אינו רוצה לאכול לחם, יכול לצאת באכילת מזונות או תבשיל מבושל או לפחות בפירות, כמו שלמדנו לגבי סעודה שלישית (הלכה 2).
ומי שאין לו די מאכלים לשלוש הסעודות ולמלווה מלכה, ברור שמצוות שלוש הסעודות בשבת קודמת, ויקיים מלווה מלכה בכזית לחם (שעה"צ ש, ט).

לכתחילה יש לאכול סעודת מלווה מלכה סמוך לצאת השבת, ואם אינו רעב, ישתדל לאוכלה עד סוף ארבע שעות מתחילת הלילה, או לפחות עד חצות הלילה. מי שלא אכל עד אז יכול לאכול מלווה מלכה כל הלילה (שש"כ סג, ה; יחו"ד ד, כה).
יש אומרים שמי שהאריך בסעודה שלישית עד הלילה, פטור מסעודת מלווה מלכה, אבל למעשה נוהגים לערוך סעודת מלווה מלכה גם כשהאריך בסעודה שלישית לתוך הלילה (כה"ח ש, יא).


 

1. ואף שכדי שהקידוש יחשב במקום סעודה, די לאכול במקום הקידוש כזית עוגה (וי"א אף רביעית יין), זהו מפני שהקידוש אינו חייב להיות במקום אחת משלוש הסעודות, אלא החיוב הוא שיהיה במקום שמענגים בו את השבת, ואפשר להסתפק לשם כך באכילת כזית. אבל כדי לקיים אחת משלוש הסעודות צריך לאכול אכילה קבועה, והשיעור המזערי לסעודת קבע הוא יותר מכביצה, ורק בדיעבד אפשר להסתפק בשיעור כזית (מ"ב רצא, ב, שש"כ נד, הערה ד'. ועיין מנוחת אהבה ח"א ח, ב, לעניין שיעור יותר מכביצה).
מצוות שלוש סעודות מדברי חכמים, וסמכום על דרשת הפסוקים, כמבואר בשבת קיז, ב. אמנם יש סוברים שזוהי דרשה גמורה (יראים מצווה צב, לבוש). ובערוה"ש רצא, א, כתב, שאף אם אין מצווה זו ממש מהתורה, מ"מ ודאי מתקנת משה רבינו שכן קיבל מסיני. וכאמור דעת רוב ככל הפוסקים שהיא מדרבנן. ועיין שש"כ נד, הערה ק"ט.

2 שתי מצוות יש כאן, שלוש סעודות, ועונג שבת. ונחלקו הראשונים אם מצוות עונג שבת מדאוריתא או דרבנן. לדעת החינוך רצ"ז המצווה מדרבנן, שנאמר בישעיה נח, יג: "וקראת לשבת עונג", ודברי נביאים מחייבים כמצווה מדרבנן. ולדעת הרמב"ן המצווה מהתורה מפני שנאמר (ויקרא כג, ג): "וביום השביעי שבת שבתון מקרא קדש", ובכלל משמעות מקראי קודש לכבד השבת במאכלים טובים ובכסות נקיה. והביאם המ"ב רמב, א. במחלוקת זו תלויה השאלה האם האיסור להתענות בשבת מדאוריתא או מדרבנן. ועיין בבאו"ה רפח, א. ועיין בציץ אליעזר ח"ז, כד, כה.
3. עיין מ"ב רצט, א, ושעה"צ ב'. וכ"כ בילקוט יוסף רצא, כ. אמנם בשש"כ נו, ד, מחמיר. אך עיין אג"מ או"ח ד, סב, שלא שייך שנכריע במחלוקת ר"ת והגאונים, ולכן בחלק שהוא בהש"מ לשיטת הגאונים, הוא באמת ספק ספיקא יום אם נתחשב בשיטת ר"ת. עפי"ז אפשר לומר שיכול להתחיל סעודה שלישית באותו זמן שנחשב בהש"מ לשיטת הגאונים. עוד יש לומר שאולי כל איסור חכמים להתחיל לאכול בתוך חצי שעה של זמן ק"ש הוא באכילה שאין בה מצווה, משא"כ בסעודה שלישית. ובמיוחד אם יש מי שיזכיר לו להתפלל ולקרוא ק"ש והוא רגיל תמיד להתפלל במוצ"ש במניין.
ואם ברך המוציא לפני השקיעה יכול להמשיך ולאכול סעודתו אפילו כמה שעות אחר צאת הכוכבים. אך אם היה אוכל לפני שקיעת החמה מזונות או פירות וירקות או שותה משקים, כיוון ששקעה החמה צריך להפסיק, מפני שאין בזה קביעות סעודה, וכבר הגיע זמן הבדלה, ואסור לאכול לפני הבדלה (שו"ע רצט, א; ערוה"ש ג-ה).

4 לדעת הח"א אפילו אם התכוון להתחיל לומר ברכת הטוב והמטיב ואמר: "ברוך אתה ה' אלקינו מלך העולם" עדיין יכול לתקן ולומר "שנתן שבתות" וכו'. אולם לדעת רוב האחרונים אפילו אם התחיל לומר מילה אחת בלבד לשם ברכת הטוב והמטיב, כגון שפתח ואמר "ברוך" כבר חייב לחזור לתחילת ברכת המזון, מפני שהראה בזה שהסיח דעתו מלומר הבקשה על שבת. ולמעשה המ"ב קפח, כג, לא הכריע ובבאו"ה נוטה להחמיר. וכדעת הח"א כתב בכה"ח קפח, כח, וביבי"א ו, כח. ובבא"ח ש"א חוקת כ' מחמיר. עוד כתב שם שאפילו בסעודה שלישית חוזר כדי לומר "רצה והחליצנו" מפני שעפ"י הסוד אין הבדל בין סעודה שלישית לשתי הסעודות הראשונות. ולהלכה כתבתי כשו"ע.
5 ואם המשיך לאכול פת לאחר צאת הכוכבים הרי הוא נכנס לספק, שמצד תחילת הסעודה צריך להזכיר "רצה והחליצנו" ומצד סיומה צריך להזכיר "יעלה ויבוא". ונחלקו בזה הפוסקים: לבעל המשנה ברורה (קפח, לג) אם אכל פת אחר צאת הכוכבים צריך לומר "יעלה ויבוא" ולא "רצה והחליצנו". ולדעת הבא"ח ש"א חקת כב, כיוון שעדיין לא הבדיל והתחיל את הסעודה בשבת, יזכיר "רצה והחליצנו" ולא "יעלה ויבוא". וכ"כ בילקוט יוסף רצא, יח. ולדעת הט"ז קפח, ז, יזכיר גם את השבת וגם את ראש חודש, וכ"כ מג"ג ובגדי ישע. ויש אומרים שמספק מוטב שלא להזכיר את שניהם, וכ"כ בכה"ח קפח, מג; וכ"כ בישכיל עבדי ח"ז או"ח כז, ב.


יש לכם משהו לומר לנו?
מצאתם טעות בשיעור? נתקלתם בבעיה?
נשמח אם תיצרו קשר: beitel@yeshiva.org.il

הירשם עכשיו לקבלת שיעורים או הלכה יומית חינם לדואר האלקטרוני שלך!
הצטרף לקהילה החמה של yeshiva.org.il...

חזרה למעלה

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש
שבת קודש