שבת קודש שבת קודש מתוך ויקיפידה מוצאי שבת הבדלה שבת קודש

לקישורים נוספים...
אור רבינו

הבדלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ביהדות, הבדלה היא סדרת ברכות הנאמרת עם תום השבת או חג האסור במלאכה (גם במוצאי שבת שהוא בעצמו יום טוב, אך לא להפך), ומציינת את ההבדלה בין השבת לבין ימי החול. בהבדלה מברכים על היין, ובמוצאי שבת גם על מאור האש ועל הבשמים.

תוכן עניינים

[הסתר]

[עריכה] דיני ההבדלה

על פי ההלכה, מי שאמר הבדלה בתפילה או לחילופין אמר "ברוך המבדיל בין קודש לחול", רשאי לעשות מלאכה לפני ההבדלה. אולם, על מנת למנוע מאנשים לשכוח מלהבדיל, אסרו חכמים לאכול לפני ההבדלה. מי שלא היה לו יין או מסיבה אחרת לא הבדיל במוצאי שבת, יכול להבדיל עד יום שלישי. במדינות הצפון, כמו נורבגיה, נוהגים בחודשי הקיץ להבדיל ביום ראשון בבוקר בגלל שהשבת יוצאת בשעה מאוד מאוחרת.

באופן כללי, יש לאמר את ההבדלה על היין, וגם מיץ ענבים (המכונה בלשון חכמים "יין מגתו") כשר להבדלה. אולם כאשר אין יין ניתן לעשות הבדלה גם על משקאות משכרים אחרים. מספר פוסקי הלכה התירו לאמרה אף על משקאות אחרים כדוגמת קפה וחלב, אך רוב פוסקי ההלכה אוסרים זאת.

[עריכה] סדר ההבדלה במוצאי שבת

לפני ההבדלה נהוג לומר פסוקים שונים ותפילות להצלחת המעשים בשבוע הבא. פסוקים אלו משתנים בקרב הקהילות השונות.

מגדל בשמים
מגדל בשמים

לאחר פסוקים אלו נאמרות הברכות לפי סדר זה:

ברכה על היין: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא פרי הגפן. יש נוהגים (בעיקר בקרב קהילות ספרד) שכל הקהל פורץ בצחוק רם לאחר ברכה זו, בתור סגולה לשבוע משמח.

ברכה על צמחים ריחניים: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם בורא מיני בשמים. לאחר ברכה זו מריחים את הצמחים. כאשר משמיטים ברכה זו (ראו להלן) אין מריחים את הצמחים.

ברכה על האש: ברוך את ה' אלוהינו מלך העולם בורא מאורי האש. לאחר ברכה זו נוהגים להגביה את הידיים ולהסתכל באש המשתקפת בציפורני הידיים. כאשר משמיטים ברכה זו (ראו להלן) אין מדליקים נר.

ברכת ההבדלה: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול ובין אור לחושך ובין ישראל לעמים ובין יום השביעי לששת ימי המעשה. ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לחול.

ראשי התיבות של הברכות הם יבנה - יין, בשמים, נר והבדלה. הסדר של הברכות הוא במעלה הראש, מהיין שנכנס לפה, הבשמים אותם מריחים באף, האש שרואים בעין וההבדלה שנעשית במוח.

לאחר ברכה זו שותה האדם שאמר את ההבדלה מהיין. יש נוהגים שאף אחרים טועמים מיין זה כמו בקידוש ויש הנמנעים מכך. יש גם הנוהגים לכבות את נר ההבדלה בשאריות היין, ויש הנמנעים אף מנוהג זה בשל הטענה שאין זה מכובד לעשות כך. בגמר ההבדלה, נהוג לשיר זמירות מיוחדות להבדלה.

[עריכה] הבדלה במוצאי חג

במוצאי חג שאינו מוצאי שבת אומרים רק את הברכה על היין וברכת ההבדלה, ומדלגים על ברכת האש (שנבראה ביום השבת ולכן נאמרת רק בשבת),וכן מדלגים על ברכת הבשמים, משום שביום טוב אין "נשמה יתרה" כבשבת. יש שנוהגים לדלג על הפסוקים הנאמרים לפני ההבדלה. במוצאי חג שהוא גם מוצאי שבת מבדילים כמו בכל מוצאי שבת.

[עריכה] הבדלה במוצאי יום הכיפורים

במוצאי יום הכיפורים נהוג להשמיט רק את הברכה על הבשמים אך את הברכות על היין, האש וההבדלה אומרים. בנוסף, בניגוד למוצאי שבת, יש חובה להדליק את נר ההבדלה דווקא מנר שהודלק לפני יום הכיפורים, ולא מנר שהודלק במוצאי יום הכיפורים. אם אין נר כזה בנמצא מדלגים גם על ברכת האש. יש נוהגים שאם יום הכיפורים חל בשבת מברכים את ברכת הבשמים לפני ברכת היין, אך ברוב הקהילות נהוג להשמיט ברכה זו אפילו אם חל יום הכיפורים בשבת.

[עריכה] דין יקנה"ז

דין מיוחד הוא כאשר חל חג במוצאי שבת. מצד אחד, כיוון שמדובר בחג יש לומר קידוש של חג, אך מצד שני כיוון שמדובר במוצאי שבת יש גם לומר הבדלה. ישנו סדר מיוחד הנהוג במצב כזה והוא שילוב של קידוש עם הבדלה ביחד. יש לציין שזה נעשה אך ורק כאשר החג הוא במוצאי שבת. אם לעומת זאת החג חל ביום שישי והשבת היא במוצאי החג אין עושים הבדלה בקידוש של ליל שבת, כיוון שהשבת קדושה יותר מן החג. סדר הברכות: ברכת היין, ברכת הקידוש, ברכת האש, ברכת הבדלה (בנוסח מיוחד, ראו להלן) וברכת שהחיינו. ראשי התיבות יקנה"ז מייצגים סדר זה: יין, קידוש (=ברכת הקידוש), נר (ברכת האש), הבדלה (ברכת ההבדלה), זמן (ברכת שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה).

נוסחה ברכת ההבדלה בסדר יקנה"ז: ברוך אתה ה' אלוהינו מלך העולם המבדיל בין קודש לחול, ובין אור לחושך, ובין ישראל לעמים, ובין יום השביעי לששת ימי המעשה. בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת, ואת יום השביעי מששת ימי המעשה היקדשת, והבדלת והיקדשת את עמך ישראל בקדושתך. ברוך אתה ה' המבדיל בין קודש לקודש.

[עריכה] הבדלה בתפילה

במוצאי שבת וחג נהוג גם לאמר הבדלה בתפילה. במשנה במסכת ברכות (פרק ה', משנה ב') יש מחלוקת היכן לאמר את ההבדלה בתפילה. תנא קמא מציין, וכך נפסק להלכה, שיש לאומרו בברכת "חונן הדעת" כי החכמה היא זאת שמאפשרת לבן האדם להבדיל בין דברים. רבי עקיבא לעומת זאת אומר שההבדלה מספיק חשובה כדי לאומרה בברכה מיוחדת בפני עצמה מיד אחרי שלוש הברכות הראשונות. רבי אליעזר אומר שיש לאמר את הההבדלה בברכת "מודים" שכן היכולת להבדיל הוא חסד שה' נתן לבני האדם.

[עריכה] נוסח ההבדלה בתפילה

במוצאי שבת רגילה אומרים נוסח המתחיל ב"אתה חוננתנו". כאשר מוצאי שבת חל ביום טוב, אומרים נוסח מיוחד המתחיל ב"ותודעינו". נוסח זה תוקן על ידי רב ושמואל בבבל ונוסחו המקורי הוא: "ותודיענו ה' אלהינו את משפטי צדקך ותלמדנו לעשות חקי רצונך ותנחילנו זמני ששון וחגי נדבה ותורישנו קדושת שבת וכבוד מועד וחגיגת הרגל בין קדושת שבת לקדושת יום טוב הבדלת ואת יום השביעי מששת ימי המעשה קדשת". במהלך הדורות נעשו שינויים בנוסח. יש משערים שאחד השינויים: התוספת "הבדלת וקדשת את עמך ישראל בקדושתך" הצליחה להשתרבב לגמרא מתוך הסידור, שכן התוספות (פסחים ק"ד) ציינו שנוסח זה לא נמצא בגמרא שלהם.

לנוסח אשכנז ונוסח ספרד נוסף לנוסח ותודיענו גם: "ותבדל ה' אלוקינו בין קדש לחול בין אור לחושך בין ישראל לעמים בין יום השביעי לששת ימי המעשה". מדובר בתוספת מאוחרת שכן נוסח זה לא נמצא בגמרא, במשנה תורה, בסדר רב עמרם גאון, בסידורים כתבי יד ובנוסחי התפילה של שאר עדות ישראל. התוספת נעשתה על מנת שנוסח "ותודיענו" יכיל את כל ה"הבדלות" המצויות בנוסח הרגיל למוצאי שבת (בין קודש לחול, בין אור לחושך וכו').

[עריכה] קישורים חיצוניים

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש
שבת קודש