שבת קודש שבת קודש שיר שירים ויקיפדיה שבת קודש

לקישורים נוספים...
אור רבינו

שיר השירים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מגילת "שיר השירים" היא הראשונה בקובץ חמש מגילות שבחטיבת "כתובים" בתנ"ך. המגילה היא סדרה של שירי אהבה בין בני זוג, גבר ואישה, הפונים זה אל זו. במסורת חז"ל נתפרשו שירים אלה באופן אלגורי כמשל ליחסי עם ישראל ואלוהיו. במסורת הנוצרית מופיע פירוש אלגורי דומה, הרואה במגילה דימוי ליחסי ישו והכנסייה הנוצרית. מגילת שיר השירים היא אחד הספרים הפופולריים ביותר בתנ"ך, והשפיעה רבות על הספרות העברית כמו גם על הספרות העולמית.

תוכן עניינים

[הסתר]

[עריכה] מועד קריאת המגילה במסורת היהודית

מגילת שיר השירים נקראת בבתי הכנסת בשבת החלה במהלך שבעת ימי הפסח. נהוג לקרוא בכל אחד משלושת הרגלים מגילה המתאימה לאווירת החג. תיאורי האביב המופיעים בשיר השירים הם הסיבה לקריאת המגילה בפסח, הוא חג האביב.יש אומרים שהסיבה הוא שמדובר בו על יציאת מצרים. במשפחות רבות נהוג לקרוא את מגילת שיר השירים בתום ליל הסדר. כמו כן, ברבות מקהילות ישראל, נהוג לקרוא מגילה זו בכל יום שישי קודם קבלת שבת. יש המוצאים צידוק למנהג זה בכך שמצוות פרו ורבו ניתנה, על-פי ספר בראשית, ביום השישי לבריאת העולם, לקראת סוף מעשה הבריאה.

[עריכה] מבנה הספר

שיר השירים הוא ספר קצר בו מזוהים שבעה-עשר שירים ועוד כמה פסוקים בודדים (למשל, שני הפסוקים האחרונים). עם זאת, השירים כתובים כולם כמקשה אחת ואינם מובחנים בטקסט. מכאן, יש המפרשים את שם הספר כ"שיר המורכב משירים". אפשר להבחין בין השירים על-פי הנושא או העלילה המיוחדת לכל אחד מהם, או לפי זהות הדובר והנמען. חלוקת הספר לפרקים מבוססת על חלוקה נוצרית של התנ"ך שנעשתה במאה ה-11. בכמה מקומות החלוקה אינה חופפת לחלוטין את תוכן השירים, לדוגמה, השיר העשירי מפוצל בין הפרקים ה'-ו'.

[עריכה] כותב שיר השירים

המסורת רואה במגילה יצירה אחידה שחיבר שלמה המלך ושעוסקת ביחסים בין ה' לעם ישראל, על אף ששם האלוהים אינו מוזכר בה. המסורת מייחסת לשלמה שלושה ספרים: שיר השירים, משלי וקהלת. על שיר השירים נאמר "ויהי שירו חמישה ואלף" (מלכים א, ה, יב) ועל שלמה נאמר שהיו לו אלף נשים "ויהי לו נשים שרות שבע מאות ופילגשים שלוש מאות" (מלכים א, יא, ג). עוד תואם שלמה את המתואר במגילה זו בעושרו הרב: גם במגילה מתוארים תכשיטים רבים, כסף וזהב, בית מארזים ומברושים ועוד.

החוקרים המודרניים ("הפרשנות הביקורתית") סבורים שהמגילה נערכה מאות שנים לאחר שלמה, ושזו אינה יצירה אחת אחידה, אלא אנתולוגיה של שירי אהבה קצרים, ללא קשר ביניהם. יש במגילה שירי אהבה של נוף כפרי, שירי רועים, שירי כורמים, שירי אהבה של נוף עירוני ושירי חתונה. יש במגילה שירי אביב ופריחה, שירים שהם מונולוג של בחור או בחורה, שירים שיש בהם דיאלוג בין בחור לבחורה ושירים המכילים דיאלוג בין נערה לאחיה (אח מפורש כמאהב גם כן). הטענה היא שמגוון כזה של שירים חובר על ידי יוצרים שונים, ושרו שירים אלו בזמנים שונים ובנסיבות שונות. עם זאת, יש בין שירי הספר אחידות סגנונית ורעיונית רבה. בנוסף, מתנגדים החוקרים לסברה ששלמה חיבר את המגילה משום שבשירים אחדים מדובר על שלמה בגוף שלישי ובחלקם הוא אף מושם ללעג.

אחת הראיות לביסוס הטענות לכך שהמגילה מאוחרת לשלמה הנה הימצאות מלים שהם ככל הנראה מפרסית, כגון "אפריון" ו"פרדס" במגילה, שכן הפרסים השתלטו והשפיעו על אזורנו רק במחצית השנייה של המאה החמישית לפנה"ס, כ-500 שנה לאחר זמנו של שלמה. קושי זה ניתן ליישב בעזרת המקרא: שלמה המלך, עפ"י המקרא, קיים קשרי מסחר בכל אזור המזרח התיכון ואפילו מעבר לו. לכן ניתן לשער כי הוא הביא מילים פרסיות שמצאו חן בעיניו לשיריו.

[עריכה] הכללת שיר השירים בתנ"ך

התנ"ך הוא יצירה תאולוגית (דתית), ולכן התעוררה השאלה כיצד ייתכן שמגילה זו שובצה בתנ"ך. ואכן, מסתבר שאפילו לאחר חתימת המקרא, התנהלו ויכוחים סביב מקומה של מגילת שיר השירים בתנ"ך. הדעות בין התנאים היו חלוקות לכאן ולכאן, לבסוף המגילה שובצה במקרא על אף ההסתייגויות, ואף זכתה שרבי עקיבא אמר עליה: "כל הכתובים קודש ושיר השירים קודש קודשים".

כפי הנראה, רבי עקיבא ראה ביצירה מעשה אלגוריה, מטאפורה. לשיטה זו, המגילה מתבארת כשיר המתאר את האהבה בין האל (הדוֹד, האהוב) לעם ישראל (האהובה). כך למשל נתבארו המושגים הבאים: "הניצנים נראו בארץ" - משה ואהרון; החתונה - זו חתונה בין ה' לעם ישראל, מעמד הר סיני. "שני שדיך" - משיח בית דוד (מלך מיהודה) ומשיח בית יוסף (מלך מישראל) באחרית הימים.

ייתכן כי דבריו של רבי עקיבא הם הד למסורת שהתקיימה כבר בין הנביאים בימי בית המקדש הראשון שראו בשירים הללו (לפחות לחלקים מהספר שהיו מגובשים בזמנם) אלגוריה. מסורת פרשנית זו באה לידי ביטוי כבר במקרא עצמו במספר אופנים, על ידי שימוש שעושים נביאים כמו הושע וישעיהו בפסוקים מתוך שיר השירים. לפיכך, אפשר לפרש כי כשישעיהו כותב "כרם היה לידידי בקרן בן-שמן" (ישעיה ה' 1) הוא רומז לדברי המשורר "כרם היה לשלמה בבעל המון" (שיר השירים ח' 11), תוך כדי משחק בשמו השני של שלמה - ידידיה. באותו אופן, כשהושע כותב "ורדפה את מאהביה ולא תשיג אותם ובקשתם ולא תמצא" (הושע ב' 8), יש בכך משום רמיזה לכתוב בשיר השירים (ג' 1) "על משכבי בלילות בקשתי את שאהבה נפשי, בקשתיו ולא מצאתיו".

[עריכה] תרומת שיר השירים לשפה ולתרבות העברית

הספר תרם מילים ומטבעות לשון רבים לשפה העברית, לדוגמה:
"היפה בנשים" (א', 8),
חרכים (ב', 9) מילה המופיעה רק כאן בתנ"ך.
"בנוי לתלפיות", מופיע בספר כתיאור של צוואר האהובה (ד', 4). לא ברורה המשמעות המקורית של הביטוי.
הפועל "לטנף" (ללכלך) (ה', 3).
"עזה כמוות אהבה" (ח', 6)
"מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה ונהרות לא ישטפוה" (ח', 7)

פסוקים וחלקי פסוקים לא מעטים הולחנו, לדוגמה:
"קול דודי הנה זה בא, מדלג על-ההרים, מקפץ על-הגבעות" (ב', 8)
"כי הנה הסתיו עבר הגשם חלף הלך לו, הניצנים נראו בארץ עת הזמיר הגיע" (ב', 11-12)
"הדודאים נתנו ריחם וגו'" (ז', 14)

"שיר מספר שמונה" ששר אריק איינשטיין (מילים: יענקל'ה רוטבליט) מכיל מגוון ביטויי אהבה מהספר. גם השיר "הנך יפה" של עידן רייכל מושפע סגנונית משיר השירים ומשובץ ביטויים ממנו.

שמות היישובים חבצלת השרון ושושנת העמקים מקורם בשיר השירים (ב', 1).

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיטקסט טקסט בוויקיטקסט: מגילת שיר השירים
חמש מגילות
שיר השירים | רות | איכה | קהלת | אסתר
הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש
שבת קודש