שבת קודש שבת קודש השיר מבוסס על מדרש "שיר השירים", שבת קודש

לקישורים נוספים...
אור רבינו

מילות השיר

 

שָׁלוֹם לְבֶן דּוֹדִי, הַצַּח וְהָאַדְמוֹן. שָׁלוֹם לְךָ מֵאֵת, דַּקָּה כְמוֹ רִמּוֹן:

לִקְרַאת אֲחוֹתְךָ רוּץ. צֵא נָא לְהוֹשִׁיעָהּ. וּצְלַח בְּבֶן יִשַׁי. רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן:

מַה לָּךְ יְפֵיפִיָּה, תְּעוֹרְרִי אַהֲבָה. וּתְצַלְצְלִי קוֹלֵךְ, כִּמְעִיל בְּקוֹל פַּעֲמוֹן:

הָעֵת אֲשֶׁר תַּחְפּוֹץ, אַהֲבָה אֲחִישֶׁנָּה. עַתָּה וְעָלַיִךְ, אֵרֵד כְּטַל חֶרְמוֹן:

 

חזרה לתחילת הדף

ניתוח השיר

 

ניתוח רעיוני

השיר מבוסס על מדרש "שיר השירים", המסמל את האהבה שבין כנסת ישראל, הלא היא האחות/הרעיה/ האהובה, הקב"ה, הלא הוא הדוד/האהוב. אהבה זו מתממשת בעת הגאולה, עם ביאת המשיח מזרע דוד בן ישי.

מבנה השירהוא כעין דו-שיח המצביע על הקשר שבין האהבה לגאולה. בשני הבתים הראשונים האהובה פונה אל בן הדוד, ובשני הבתים האחרונים פנייתה נענית על ידו. בית א' ובית ג' הינם שיר אהבה. בית ב' ובית ד' עוסקים בגאולה, ובבית ד' מודגש השילוב שבין האהבה והגאולה.

בתחילת הבתים קובע המשורר את שמו – שלמה.

 

הסבר הבתים:

בית א':

הביטוי "דודי צח ואדמון" לקוח מ"שיר השירים" ה' י'. השילוב בין הלובן והאודם הינם סמל היופי. בדומה לכך, הביטוי "דקה כמו רימון" מתייחס ליופיה של האהובה, ומבוסס על הפסוק "כפלח הרימון רקתך מבעד לצמתך" (שיר השירים ד' ג'. גם ברימון קיים שילוב של הצבעים אדום ולבן.

בית ב':

יש כאן פניה למלך המשיח לקום ולגאול את אחותו – כנסת ישראל. המשורר מתייחס למלחמתו המוצלחת של המלך דוד בבני עמון וכיבוש רבת-עמון (שמואל ב' י"ב כ"ז-ל"א).

בית ג':

 הביטוי "תעוררי אהבה" מבוסס על שיר השירים ב' ז'; ג' ה': "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה". קולה של האהובה היפהפיה הינו כמעיל בו עוטפים את ספר התורה וקול הפעמונים המהדהד מעליו.

בית ד':

"עת אשר תחפוץ" מתייחס להמשכו של הפסוק מ"שיר השירים": "אם תעירו ואם תעוררו את האהבה עד שתחפץ". הגיעה העת בה האהבה תחפוץ ואז הקב"ה יחיש את האהבה. האהבה היא הגאולה. גאולה זו מתוארת בישעיהו ס' כ"ב: "אני ה' בעיתה אחישנה". או אז האיחוד בין הדוד לבין האחות/ האהובה יהיה "כטל חרמון", המסמל ברכה לעולמי עד, כאמור בתהילים קל"ג ג': "כטל חרמון שיורד על הררי ציון כי שם ציווה ה' את הברכה חיים עד העולם".

 

חזרה לתחילת הדף

מחבר השיר

 

ר' שלמה אבן גבירול

 

ר' שלמה אבן גבירול, שנודע כמשורר וכפילוסוף, נולד בין השנים 1020 ו-1022 בעיר מלגה בספרד, ועוד בילדותו עבר לעיר סרגוסה. הוא התייתם מאביו מאביו בגיל צעיר, סבל ממחלות רבות והתלונן בשיריו על בדידותו, על גופו החלוש, על קומתו הנמוכה ועל היותו כחוש ומכוער. כבר בגיל צעיר הגיע ליכולת אמנותית רבה, אולם נזקק לתמיכת נדיבים על מנת שיוכל להקדיש עצמו לחכמה ולשירה. הוא סלד מהתלות בהם, ובשל הערכתו העצמית הגבוהה גם בא במריבות עם חשובי העיר. בסביבות 1045 עזב את סרגוסה לאחר שפטרונו נהרג. יש סוברים שאז עבר לגרנדה להיות בקרבתו של ר' שמואל הנגיד. הוא נפטר כנראה בגיל 38-35 שנים.

ר' משה בן עזרא תאר את אישיותו כמי שתיקן את מידות נפשו, התרחק מהתאוות הארציות ומילא את נפשו במבחר החוכמות הפילוסופיות ולימודי הטבע וחכמת התכונה. אך יחד עם זאת, שלטה נפשו הרגזנית על שכלו והוא כתב דברי לעג ובוז על על אנשים גדולים.

בשירתו באים לידי ביטוי שליטה גמורה בעולם המקרא והספרות התלמודית, בניבים וביטויים השאולים מן השירה הערבית והשכלתו המדעית והפילוסופית. שירי החול שלו נתחברו בחלקם הגדול לכבודם של תומכים. חלקם האחר הינם שירי ידידות, שירים המוקדשים לנפשו של המשורר, שירי חשק ושירי טבע. ישנם גם שירי מוסר העוסקים באופי החולף של חיי העולם הזה, וישנם שירי התבונה, בהם מבקש המשורר שנפשו תדבק באלהים לאחר שחרורה מכלא הגוף. רשב"ג כתב גם שירים לאומיים,בהם מובעת הכמיהה לגאולה וכן שירי סוד ומסתורין.

הפיוטים שכתב  ר' שלמה אבן גבירול, הכוללים שירים שנועדו לשבתות ולכל החגים, סליחות לימים נוראים וקינות לימי צום, התחבבו מאוד על קהילות מרובות ונשתמרו במחזורי תפילה של עדות שונות.

שיא יצירתו של רשב"ג כמשורר פילוסופי-דתי הוא "כתר-מלכות", שחלקו הראשון הינו שבח לאל וחלקו השני הינו תפילת רחמים ותחנונים של האדם באפסותו ובחטאיו. "כתר-מלכות" התקבל למחזור של יום הכיפורים.

"ספר הענק", שכתב רשב"ג ונשתמר רק בחלקו, הוא שיר לימודי שנועד ללמד את יסודות הדקדוק העברי. ספרו "תיקון המידות" הינו ספר מוסר.      

ספרו הפילוסופי "מקור חיים" עוסק בברור מהותם של החומר והצורה ותרכובתם. מעליהם נמצא הרצון האלהי, המתווך בין הישות האלהית לבין הצורה והחומר. המטרה שצריכה לעמוד בפני האדם  היא ידיעת התכלית אשר למענה נברא.

 

 

חזרה לתחילת הדף

השמעת השיר

שלום לבן דודי       ביצוע שני

 

חזרה לתחילת הדף

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש
שבת קודש