שבת קודש שבת קודש סדר הפרשת חלה הרב שמואל אליהו שבת קודש

לקישורים נוספים...
אור רבינו
סדר הפרשת חלה
הרב שמואל אליהו
שאלה:
איזה ברכה אומרים להפרשת חלה, ומה אומרים אחרי הברכה?


תשובה:

בס"ד

אני מצרף לך את סדר הפרשת החלה, ובסופו את הלכות הפרשת חלה.

בהצלחה

************88
סדר הפרשת חלה
טוב להפריש כסף לצדקה לפני הפרשת חלה
לשֵׁם יִחוּד קֻדְשָׁא בּרִיךְ הוּא וּשְׁכִֽינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, ליַחֲדָא שֵׁם יוֹ"ד הֵ"א בּאוֹתִיּוֹת וָא"ו הֵ"א בּיִחוּדָא שׁלִים \יהרהר בליבו י-ה-ו-ה\ בּשֵׁם כּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אָנֹכִי בָא\’e1ָאָה להַפְרִישׁ חַלָּה תּרוּמָה כּמוֹ שֶׁתִּקְנוּ חז"ל וִיהִי נֹעַם אֲדֹנָי אֱלֹהֵינוּ עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹננָה עָלֵינוּ, וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּוֹננֵהוּ:

מפרישים מעט מן הבצק ומחזירים אותו לעיסה ומברכים:
בָּרוּךְ אַתָּה ה’ אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדּשָׁנוּ בּמִצְוֹתָיו וצִוָּנוּ להַפְרִישׁ חַלָּה תּרוּמָה:
נוטלין כזית או פחות מן העיסה ואומרים: "הֲרֵי זוּ חַלָּה"
שוֹרפין את החלה באש. אפשר גם לעטוף את החלה בנייר ובשקית ניילון "שלא תתבזה", ולזורקה באשפה \עי’ בא"ח צו יט’ כא’ וש"ש שמיני בסופו\.


הפרשת חלה
א. עיסה מחמשת מיני דגן חייבת בחלה.
ב. כמה שיעור העיסה שיתחייב בחלה? על פחות מ1666- גרם אין להפריש חלה. מ1666- גרם ומעלה תפריש חלה ולא תברך מחשש לספק ברכות. מ2486- גרם ומעלה תפריש ותברך כנ"ל \שו"ע תנו סע’ יב’\. ושיעור זה מודדין בקמח שממנו עושים את העיסה \עיין בא"ח צו י"ט ושמיני ש"ש א\.
ג. העושה עיסה כדי לעשות ממנה אטריות או תבשיל אחר, וכן העושה עיסה לעשות ממנה סופגניות או מיני טיגון אחרים מפרישין ממנה חלה בלי ברכה. ואם עושין לאפות קצת ממנה אפילו דבר מעט, מפרישין ממנה חלה בברכה.
ד. הפרשת חלה היא מצוה על האיש כמו על האשה, וכשהאיש לש בצק של לחם - חובה עליו להפריש חלה ולברך, אך כשהאשה בבית, מצוה זו שייכת לבעלת הבית. ואם האשה לא בבית ויש חשש שהעיסה תתקלקל עד שהיא תבא - טוב שיפריש הבעל או מישהו אחד מבני הבית, ואם גם הם אינם - יכול להפריש חלה אחד מעובדי הבית.
ה. טוב ללמד לנשים שיכוונו בעת הפרשת החלה גם על הקמח שיוסיפו בעת העריכה \שו"ע שכז ס"ע ב’ ועיין כה"ח רמ"ב ס"ק כ"ה\.

צירוף לחלה
א. כשאופים עוגות ממינים שונים ובכל מין אין שיעור חלה, אפשר לחבר את כל סוגי הבצק ולהפריש מהם חלה ביחד. ובלבד שאפשר לחברם שלא יהיה אחד מלוח ואחד מתוק. אם לא הפרישו מן הבצק חלה ובכל הנאפה יש שיעור חלה, יש "לצרפן לחלה" דהיינו לחבר את כל הנאפה יחד כדי לחייבו בחלה.
ב. כיצד מצרפין את כל הנאפה? מכניסים אחר אפיה את העוגיות לארון וכד’, שהארון מצרפם יחד לצורך הפרשת חלה \בא"ח צו יט’\. אפשר גם להניחם בתוך כלי אחד, אך צריכין להשגיח שיהיו כל העוגיות מונחות בתוך הכלי.
ג. אם מניח את העוגות במפה או מגבת ומכסה אותן גם כן במפה, נחשבת המפה כמו כלי ומצרפת את כל הנאפה, רק יזהר שלא תצא עוגה חוץ לכיסוי.
ד. דין זה נכון גם לגבי לחם וכד’, והוא שכיח במיוחד במצות שאופין לפסח, ואופין בדרך כלל עיסות קטנות כדי שלא יחמיץ הבצק ומשתדלים שבכל עיסה לא יהיה שיעור חלה, ומצרפין את המצות לחלה כנ"ל \בא"ח צו יט כ\.
ה. בפורים מקבלים בדרך כלל במשלוחי מנות עוגות מאנשים שונים שאפו בביתם, ויתכן שלא היה שיעור חלה בשעת האפיה באותו בית ולא הפרישו חלה. אך מקבל המנות מניח את כל העוגות בארון אחד וכד’ ויכולה להצטבר כמות גדולה החייבת בחלה, ובהנחתן בארון הוא מתחייב בחלה. לכן טוב שלא להניחם בארון יחד, ואם הניחם ביחד יפריש חלה בלי ברכה מכל משלוח או ממשלוח שודאי לא הפרישו ממנו.
דינים שונים
א. אם העיסה נלושה עם ביצים או במי פירות בלבד ללא מים, יש בה כמה ספקות, וכדי להמנע מכך יערב בה מעט מים או חלב או דבש דבורים או יין או שמן זית ואז יהיה אפשר להפריש ממנה חלה עם ברכה. ואם לש את העיסה במי פירות בלבד, והחיטים לא נשטפו במים, יפריש חלה בלי ברכה ולא ישרוף אותה אלא יניחנה להתיבש כאבן \שו"ע שכט סע’ ט’ י’\.
ב. שכח להפריש חלה בערב שבת - בחוץ לארץ - אוכלין בשבת ומניחין חתיכה אחת בצד שממנה יפרישו חלה במוצאי שבת. אמנם אם לא הפריש חלה בארץ ישראל בערב שבת אפילו אם הקמח הוא מחו"ל - לא יאכל ממנה.
ג. כתב רבנו האר"י כי צריך להפריש חלה אחד ממ"ח של העיסה ולא נהגו כן, וכתב בא"ח \שמיני ש"ש ג\ כי טוב לעשות כן לפחות פעם בשנה, בערב יום כיפור.
ד. טוב לאשה לאפות חלות או עוגות בערב שבת כדי להפריש חלה בזמן שנברא אדם הראשון "שהוא חלתו של עולם". וגם מי שרגילה לקנות לחם ועוגות מן המוכן תשתדל לאפות ולהתחייב בחלה לפחות פעם בשנה בעשרת ימי תשובה כדי לזכות במצוות חלה.

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש
שבת קודש