שבת קודש שבת קודש שבת שבת קודש

לקישורים נוספים...
אור רבינו

שבת היא יום המנוחה היהודי, החלה ביום השביעי בשבוע. על-פי הלוח העברי יום המנוחה מתחיל בערב, סמוך לשקיעת השמש ביום שישי ("ליל שבת") ומסתיים עם צאת הכוכבים ביום המחרת (מוצאי שבת). בלוח הגרגוריאני (האזרחי) יום השבת מתחיל בחצות ומסתיים בחצות של יום המחרת.

בחלק ממדינות אירופה ובתקן ISO-8601 זהו היום השישי בשבוע. בכל ארצות אירופה ואמריקה זהו יום מנוחה, הנוסף על יום ראשון. בחלק מהארצות המוסלמיות זהו יום העבודה הראשון בשבוע, ובחלק אחר זהו יום מנוחה הנוסף על יום שישי. בחלק מלשונות אירופה נקרא יום שבת בשמות שנגזרו מהמילה העברית "שבת", ובחלק אחר הוא נקרא על-שם כוכב הלכת סטורן.

תוכן עניינים

[הסתר]

[עריכה] השבת ביהדות - רקע כללי

אזכורה הראשון של השבת, כיום מיוחד, נמצא כבר בדפיו הראשונים של התנ"ך, בפסוק "וישבת ביום השביעי מכל מלאכתו אשר עשה" (בראשית ב, ג).

השבת מהווה והיוותה במשך הדורות מרכיב חשוב ביהדות. החיוב לשמירת השבת מופיע בתורה במצווה הרביעית בעשרת הדיברות:

   
שבת
זָכוֹר אֶת יוֹם הַשַׁבָּת לְקַדְּשׁוֹ. שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ. וְיוֹם הַשְּׁבִיעִי שַׁבָּת לַה' אֱלֹהֶיךָ לֹא תַעֲשֶׂה כָל מְלָאכָה אַתָּה וּבִנְךָ וּבִתֶּךָ עַבְדְּךָ וַאֲמָתְךָ וּבְהֶמְתֶּךָ וְגֵרְךָ אֲשֶׁר בִּשְׁעָרֶיךָ. כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אֶת הַיָּם וְאֶת כָּל אֲשֶׁר בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ.
   
שבת
-- שמות כ, ח

הביטוי "יום שבתון" משמש בתורה ככינוי גם למועדים אחרים (שלוש רגלים - פסח, שבועות וסוכות וכן ימים נוראים - ראש השנה ויום הכיפורים), אולם המונח "שבת" שמור ליום השביעי בשבוע.

שבתות במועדים ספציפיים מכונים בתארים מיוחדים. לדוגמה: "שבת בראשית" היא השבת הראשונה לאחר חג שמחת תורה. "שבת שובה" היא השבת שבתוך עשרת ימי תשובה, ועוד.

ישנה חובה לזכור ולשמור את השבת ולהתענג בה. (על דרך דרוש מוזכר לעתים כי שב"ת הם ראשי תיבות רקורסיביים של הביטוי שינה בשבת תענוג - ילקוט ראובני פרשת ואתחנן), אולם השבת אינה רק יום למנוחה או שינה, ולאיסורים שונים. לפי היהדות, השבת היא יום של קדושה, התעלות והתרוממות הנפש, של הפסקה במירוץ החיים והתענגות על הטוב.
לכן בשבת אין נוהגים מנהגי אבלות, ויש להימנע ממצב של צער ועוגמת נפש. על מנת לאפשר את ההתעלות מעל היום יום, נאסר לעשות בשבת כל מלאכה. הטקסט בתורה מדבר על הבערת אש ויציאה מחוץ לתחום היישוב, אולם בתורה שבעל פה, המועברת מדור לדור, יש איסורים ברורים ומפורטים. המשנה מפרטת ומרחיבה את המלאכות האסורות בשבת ל־39 טיפוסים שונים (ל"ט אבות מלאכה), שלהם היא קוראת "אבות מלאכה". אבות המלאכה האסורים בשבת הם המלאכות שבוצעו בזמן הקמת המשכן.

היהדות מונה טעמים למצוות השבת, ביניהם:

  • להטמיע בלב העם את האמונה שהאלוקים ברא את העולם וכיוון שעל פי האמונה היהודית אלוקים יצר את העולם בששה ימים ונח ביום השביעי, נצטווה גם עם ישראל לעשות כן.
  • טעם סוציאלי - למסד יום מנוחה לכל העובדים, שכן לא רק שאסור ליהודי לעבוד בשבת אלא אסור לו גם להעסיק בשבת.

לפי התורה, בעת יציאת מצרים, ביום השבת לא ירד מָן מהשמים, דבר שהוכיח את קדושת השבת. את מנת השבת היו היהודים אוספים ביום שישי, אז ירדה מנה כפולה של מן.

קדושתה של השבת היא קבועה מהשבת של הבריאה כל שבעה ימים ללא כל שינוי, לעומת המועדים שהם משתנים לפי המולד של הירח ותלויים בו, ונקבעים לפי בית דין של ישראל.

השבת העלתה את מעמדו של הפועל המנוצל ושל העבד הקדמוני, ואיפשרה להם להיות יום אחד בשבוע בן חורין. לפי המסורת המצווה היחידה ששמרו היהודים בעת שעבוד מצרים, הייתה שבת. אברהם יהושע השל ציין בספרו "השבת", כי המילה "שבת" היא היחידה מבין עשרת הדיברות שלא יכלה להתרגם ליוונית בתרגום השבעים. השל הסיק מכאן כי השבת המבטאת את קדושת הזמן, הינה התוספת היחודית של היהדות לתרבות האנושית.

  • הערה לשונית: יש להבחין בין ערב שבת לבין ליל שבת. 'ערב שבת' מתייחס ליממה שקודמת לשבת- זו הנקראת בפינו יום שישי והיא לפני כניסת השבת (הדלקת נרות). זו משמעות אִמרת חז"ל: "מי שטרח בערב שבת- יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת- מהיכן יאכל בשבת" (תלמוד בבלי, ע"ז, ג,עא).
'ליל שבת' מתייחס לזמן שמכניסת שבת ואילך, וזהו שכתוב בתוספתא (ברכות ג,יב): "לילי שבתות ולילי ימים טובים יש להם קדושת היום על הכוס". ראה עוד בנושא כאן וכאן.

[עריכה] זמני השבת

על-פי ההלכה המעבר בין יום ליום מתרחש סביב שקיעת השמש. כיוון שהזמן שבין שקיעת השמש לבין צאת הכוכבים (בין השמשות) נחשב לזמן שהוא ספק שייך ליום הקודם וספק שייך ליום הבא, השבת נמשכת קצת יותר מיממה; החל משקיעת השמש ביום שישי, וכלה בצאת הכוכבים למחרת.

בנוסף לאמור, על פי דעות בחז"ל ישנה מצווה להוסיף לזמנה של השבת מיום שישי ומיום ראשון, מצווה הנקראת תוספת שבת. רוב הפוסקים פוסקים להלכה את את דין תוספת שבת, וכך נוהגות רוב הקהילות. עם זאת, הרמב"ם לא פסק דין של "הוספה מן החול על הקודש" להלכה בשבת, אלא ביום הכיפורים בלבד.

אורכה של תוספת הזמן לפני שקיעת השמש ביום שישי משתנה מקהילה יהודית אחת לאחרת לפי מסורות מקומיות. בישראל נהוגה תוספת שונה בכל עיר, כשאורכן נע בין 20 ל-40 דקות. תוספת הזמן הארוכה ביותר נהוגה בירושלים.

אף לאחר צאת הכוכבים מוסיפים מספר דקות, שלא להוציא את השבת מיד כשהדבר ניתן הלכתית.
שעת מוצאי שבת תלויה בעונת השנה ובמיקום על פני כדור הארץ. בישראל זמן "צאת הכוכבים" חל כ-25 דקות לאחר שקיעת השמש, והוא משתנה אך מעט בין עונות השנה. בארצות צפוניות יותר משך הזמן בין שקיעת השמש לצאת הכוכבים ארוך יותר והשינויים בין עונות השנה ניכרים יותר. במקומות הקרובים יחסית לקטבים, שבהם קשה לקבוע את שעת צאת הכוכבים, בפרט בשיא החורף ובשיא הקיץ, נקבעים זמני השבת (כמו גם זמנים הלכתיים אחרים) באופן מלאכותי.

[עריכה] שבתות מיוחדות

בכל שבת קוראים בתורה את פרשת השבוע, כך שבמהלך כל השנה נקראת התורה כולה. את סיום קריאת התורה חוגגים בשמחת תורה, ובשבת שלאחר מכן מתחילים מחדש, מהפרשה הראשונה, מפרשת בראשית. בהתאם לכך, כל שבת קרויה על-שם פרשת השבוע. "שבת וארא", למשל, היא השבת שבה קוראים בתורה בפרשת וארא. בנוסף לכך, לשבתות אחדות יש שמות מיוחדים, על-פי מאורע מיוחד שקורה בהן. שבתות אלה (לפי סדר הופעתן בלוח השנה) הן:

[עריכה] שמירת שבת מעשית

חלות שבת
חלות שבת

אדם שומר שבת כפוף למספר איסורים במהלך השבת. להלן כמה מן ההבדלים הבולטים בין השבת לימי החול:

ערך מורחב – ל"ט אבות מלאכה
  • קידוש. טקס הנעשה בליל שבת וביומו, בו קוראים פסוקים מהתורה, ומברכים על היין והשבת.
  • "תחום שבת". אין לצאת מחוץ ליישוב יותר ממרחק של כקילומטר (2,000 אמה). עם זאת, ניתן להרחיב את התחום בכקילומטר נוסף אם נערך עירוב תחומין הכולל הנחת מזון בסוף הקילומטר הראשון מבעוד מועד, כמבטאת שביתה באותו מקום.
  • "הוצאה מרשות לרשות". אין לטלטל חפצים על הגוף מרשות היחיד לרשות הרבים או אף בתוך רשות הרבים עצמה יותר מ-2 מטר. לרוב הדעות כיום, מקומות המוקפים בעירוב חצרות (בדרך כלל על ידי כבל המקיף את היישוב, ותלוי על עמודים, הנמוכים וצרים מעמודי חשמל), מחשיבים את המקום כ"רשות היחיד" אחת שניתן לטלטל בה, אף כי יש הסבורים שאין הדבר מועיל. הגדרות אלו תלויות בארבע הרשויות המוגדרות בשבת.
  • במהלך שבת אין לכתוב או למחוק; כתיבה על מחשב לרוב הדעות אינה נחשבת מן האיסור הזה, אך היא נגזרת מאיסור השימוש בחשמל בשבת, שנחשב קל יותר, ולכן רצוי להשתמש בו במקרים של פיקוח נפש. אפשרות אחרת במקרים אלו היא להשתמש בדיו מיוחדת הנעלמת לאחר זמן לא רב, מה שמפחית את חומרת האיסור.
  • במהלך השבת אסור להדליק אש, ואסור לכבות אש, אלא במקרים של פיקוח נפש. בנוסף, אסור לבשל מאכלים גם על אש קיימת (חימום מאכל מבושל מותר). לשם שמירה על חום המזון במהלך השבת, נוהגים כיום להשתמש בפלטה חשמלית שהופעלה לפני שבת. לעדות שונות מאכלים שונים הייחודיים לשבת, וכולם מתאפיינים בכך שהם מתאימים (ואף זקוקים) לבישול ממושך בחום נמוך. בין מאכלים אלה: חמין (טשולנט) והג'חנון התימני. ישנה הקפדה מיוחדת לאכול מאכלים חמים בשבת, גם כדי לקיים את מצוות עונג שבת, וגם כהתנגדות לשיטה הקראית, האוסרת השארת אש בוערת בשבת.
  • כתוצאה מהאיסור להבעיר אש, אסור לנסוע בשבת, שכן מנוע של מכונית כולל בעירה פנימית. נסיעה על גבי בעל-חיים אסורה אף היא, אך באיסור פחות, ולא מטעם זה. נסיעה באופניים מקובלת לאסורה, על אף שאין סיבה מוחשית במקורות לאוסרה. כאמור, פיקוח נפש דוחה שבת, לכן מותר, למשל, להסיע חולה בסיכון או יולדת לבית חולים, או להזעיק רופא לביקור בית בשבת. כמו כן, מבחינה הלכתית, מותר להפעיל כלי רכב לשעת חירום כגון אמבולנסים, ניידות משטרה, כבאיות וכדומה, ובלבד שבמהלך השבת הם משמשים רק למטרתם המקורית. לנוסעים להציל חיים (כגון כוחות הביטחון) הותר אף לחזור לביתם בשבת, מחשש שמא אם לא יותר להם, יתעצלו ולא יצאו במהירות האפשרית, ועל כן גם בכך יש משום פיקוח נפש.
  • סגירת מעגל חשמלי אסורה בשבת, ולפיכך אין להשתמש במפסקי חשמל בשבת. לפיכך אסור להדליק ולכבות אור או כל מכונה חשמלית, כמו מכונת כביסה, מיקסר וכדומה. שומרי שבת נוהגים להדליק את האורות בבית בערב שבת, ולכבותם רק במוצאי שבת. הרוב המתקינים "שעון שבת" - מפסק אוטומטי שמכוון בערב שבת וניתק מאליו בזמן שנקבע מראש, זאת כדי שניתן יהיה להשאיר את הבית חשוך בלילה. יש הסבורים שחשמל נחשב אש, אך דעה זו דחויה לרוב הדעות (רק הדלקת נורת להט וגופי חימום נחשבת כשימוש באש). הפוסקים העלו סיבות אחרות לאיסור שימוש בחשמל בשבת - כגון איסור בונה, או איסור מוליד, או אף מטעם מנהג ישראל.
  • צפייה בטלוויזיה, בוידיאו, שמיעת רדיו והפעלת מחשב, אסורות בשבת, אפילו הודלקו לפני כניסת השבת או באמצעות שעון שבת. זאת משתי סיבות: כדי שלא לפגוע באווירת השבת - ליצור הבחנה ברורה בין יום חול לשבת; כיוון שבישראל שידורי הטלוויזיה והרדיו כרוכים בעבודת יהודים בשבת.
  • שימוש במעליות, בדלתות אוטומטיות וכדומה אסור אף הוא בשבת. ברוב המלונות ובתי הדירות ביישובים יהודיים מותקנות בצד הדלתות האוטומטיות גם דלתות רגילות המיועדות לשומרי שבת. בערב שבת מופעלת במקומות כאלה "מעלית שבת" שעולה ויורדת מאליה, בלא לחיצת כפתור, ודלתותיה נפתחות בכל קומה; אם כי יש הסבורים כי גם שימוש במעלית כזו הוא בעייתי. כמו כן, נמנעים משימוש בתאורה אוטומטית הנדלקת עם פתיחת דלת החדר, או עם כניסת האדם לחדר.
  • אסור לחתוך במדויק נייר, יריעות בד או פלסטיק וכדומה בשבת. לפיכך, יש המכינים מראש ריבועי נייר טואלט חתוכים לקראת שבת, כדי שלא לחתכם בשבת. עם זאת, יש הסבורים שאין עקרונית בעיה עם חיתוך נייר טואלט, מכיוון שאין לחותך עניין בחיתוך מדויק דווקא.
  • סעודה שלישית: ההלכה מחייבת לאכול בשבת שלוש סעודות. הסעודה השלישית יכולה להתחיל בכל זמן לאחר הסעודה השנייה בתנאי שהתחילה לפני השקיעה; אם כי יש הסבורים כי סעודה שלישית חייבת להיות לאחר תפילת מנחה. נוהגים לומר בסעודה את מזמור התהילים "ה' רועי לא אחסר" ואת הפיוט "ידיד נפש". זמן הסעודה נחשב לעת רצון וזמן להתעלות רוחנית.

[עריכה] השבת בחוקי מדינת ישראל

חוק שעות עבודה ומנוחה אוסר העבדה של יהודי בשבת. לאיסור זה חריגים אחדים (הוא אינו חל על שוטרים, למשל), וכן ניתנה סמכות לשר העבודה להתיר עבודה בשבת כאשר היא חיונית.

העברת מרכזי מסחר גדולים אל מחוץ לערים הביאה לפתיחתם של מרכזי מסחר אלה גם בשבת. רק מעטים מבעלי החנויות מקפידים שבשבת יופעלו החנויות על-ידי עובדים שאינם יהודים.

על מטרתו של האיסור על העבדת יהודי בשבת עמד נשיא בית המשפט העליון, מאיר שמגר:

   
שבת
בקביעת העיקרון של קיום יום מנוחה שבועי והועדתו בשבת חתר המחוקק להגשים שתי מטרות משולבות: ראשית, מטרה חברתית, לפיה ראוי לייחד יום מנוחה שבועי לכל אדם כדי שיוכל לנוח בו ממלאכתו, לשהות עם משפחתו או בחברת ידידים ולהתפנות לנופש ולבידור לפי בחירתו והעדפותיו. כן נועד יום המנוחה להגן על בריאותו של העובד ולהבטיח תנאי עבודה הוגנים. שנית, הוועדת המנוחה בשבת נעשתה על רקע ציווי ההלכה ומסורת ישראל.
   
שבת
-- מאיר שמגר, בג"צ 5073/91 תאטראות ישראל בע"מ נ' עיריית נתניה

הרצון של מעסיקים להעסיק עובדים בשבת, שהלך והתגבר ככל שהתרבו העסקים הפועלים בשבת, הביא איסור זה פעמים לא מעטות לדיון בבית הדין לעבודה ובבית המשפט העליון. טענה שהועלתה הייתה שהאיסור עומד בסתירה לחוק יסוד: חופש העיסוק. טענה זו נדחתה על-ידי שופטת בית המשפט העליון, דליה דורנר, וזה נימוקה:

   
שבת
אכן, איסור העבודה בשבת פוגע בחופש העיסוק, כפי שהוא מוגדר בסעיף 3 לחוק-יסוד: חופש העיסוק, שבו נקבע שכל אזרח או תושב של המדינה חופשי לעסוק בכל עיסוק, מקצוע או משלח-יד. ברם, חוק-היסוד - ב"פסקת ההגבלה" שבסעיף 4 - מתיר פגיעה בחופש העיסוק, בחוק ההולם את ערכיה של המדינה, שנועד לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו. בענייננו, חוק המנוחה מקיים את כל התנאים המנויים בפסקת ההגבלה. … קביעת יום המנוחה ליהודים בשבת מגשימה את ערכיה של המדינה כמדינה יהודית ודמוקרטית. שני ערכים אלה משתלבים בהרמוניה מלאה בחוק הנדון. ליום מנוחה לעובדים מטרה סוציאלית וחברתית, ואילו היהדות, שהנחילה לאנושות את הקונספציה של יום המנוחה השבועי, קידשה את יום השבת כיום המנוחה של בני העם היהודי. יום השבת הוא ערך לאומי לא פחות מאשר ערך דתי.
   
שבת
הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש
שבת קודש