שבת קודש שבת קודש י"א חשוון פטירת רחל אימנו הצדיקה!! שבת קודש

לקישורים נוספים...
אור רבינו

ה"אם"
יא' במר חשון
 
יום פטירת רחל אמנו

רחל מסמלת מסירות-נפש תוך ויתור על שלמות אישית.
היא מוותרת על רצונה להיקבר במקום קדוש, כדי להיות לעזר לבניה.
ועל כך אומר לה הקב"ה: "יש שכר לפעולתך".


לפני יותר ממאה שנה

החזית המוכר

המבצר החדש



__________________

יום פטירת רחל אמנו, י"א בחשוון.

רחל נפטרה בלידה [מעניין מה בדיוק היה לה...] - וזה מעצים את הרגשות העזים שאנו, עמ"י, מרגישים כלפיה. מוות מלידה הוא מוות שיש בו הקרבה. 

גדלותה של רחל באה לידי ביטוי כאשר כשנודע לה על התרמית שמתכוון לבן לעשות, לתת ליעקב את לאה ולא את רחל, נתנה ללאה את הסימנים שקבעה עם יעקב, סימנים שאמורים להוכיח שהכלה הנכנסת אל ביתו, היא היא הכלה שיעקב רוצה, דהיינו, רחל.

קשה לחשוב שהכוונה היא לוויתור "גשמי" בלבד, על מאהב אהוב. יש לומר, וכך גם מבינים מהכתובים, שהוויתור הוא על נישואין לגדול דור - שממנו יצא עם ישראל. וכל זה, כדי לא לבייש את אחותה.

מה אני לומדת מזה על היחס ועל הקשר שבין ערכי "בין אדם למקום" וערכי "בין אם לחברו" - זה קצת מבלבל. כאן היה ויתור על "בין אדם למקום" לטובת "בין אדם לחברו", ואנו יודעים שזה היה המעשה הנכון! לא יאומן!!!   או-טו-טו עמדה להתקיים השאיפה הגדולה של רחל - השאיפה של כל בת ישראל - להתחתן עם תלמיד חכם צדיק, טהור וטוב - והיא, בעצמה, מעבר למה שמתכוון לבן לעשות, היא מוסרת את הסימנים בעצמה לאחותה, ובכך, כך חשבה אז, היא "מוותרת" על יעקב, וזה אומר שהיא תתחתן עם... עשיו... הרשע... זה שעתיד להיות אבי שושלת הרוצחים והמענים של עם ישראל.

אבל ה' רצה אחרת: יעקב התחתן גם עם רחל, והם ידעו חיי סבל - רחל עקרה, משתוקקת בכל לבה להעמיד שבטים מיעקב, ו... אין. עד שסוף סוף יש טיפת נחמה (יוסף), והנה, שוב, היריון נוסף - התקוות נגדעות באחת עם הלידה הקשה, וסיומה הטרגי. בנימין נולד יתום.

כשבנ"י הולכים לגלות, האבות והאמהות מנסים ומתחננים, ורק תפילת רחל נשמעת, וה' אומר: "מנעי קולך מבכי... כי יש שכר לפעולתך... ושבו בנים לגבולם.." -

 

וכאן אני מגיעה למה שרציתי לומר: שמעתי רעיון מצמרר. מה זה "מנעי קולך מבכי"?! ה' מבקש מרחל להפסיק לבכות, ואומר שתפילתה התקבלה, וכו', ואנו רוצים לומר ההיפך: "רחל, תבכי שוב. תמשיכי לבכות. אם את רואה שהבכי שלך פועל אצל ה' ומעורר את רחמיו, תבכי עוד, כדי שיום ההתגשמות של "ושבו" יגיע כבר, כי כבר אין לנו כוח לגלות הנוראית הזאת!!"

 

הרעיון הזה מובע בשיר "אמא רחל" של אייבי רוטנברג (שוואקי שר), והפזמון, בתרגום חופשי, הולך ככה:

"אמא רחל בכי שוב למעננו,

האם לא תזילי דמעה בשביל הילדים היקרים שלך?

אם תשאי שוב את קולך המתוק, עכשיו כמו אז -

היום יבוא, ושבו בנים לגבולם!"

 

הוספת תגובה

חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש
שבת קודש