שבת קודש פרשת שבוע שבת קודש

לקישורים נוספים...

פרשת שבוע

ראשי >פרשת שבוע
פרשת שבוע שופטים
       
אור רבינו
ושפטו את העם משפט צדק וכו´

זה בחינת ´צדק כד איתחברת באמת אתעבידת אמונה´ (מחיבור אמת וצדק - נהיית אמונה) (זוהר בלק דף קצ"ח), כי משפט זה בחינת אמת כמו שכתוב (תהלים י"ט) ´משפטי ה´ אמת´, כמובא בספרי רבינו ז"ל, וזהו כי משפט צדק בחינת ´צדק כד אתחברת באמת איתעבידת אמונה´, כי זה עיקר ישיבת הדיינים לתקן האמונה על ידי האמת - שיתחבר צדק ומשפט אמת ואמונה וכו´
(ליקוטי הלכות, חושן משפט, הל´ דינים ה"ב)


לא תטה משפט וכו´

הנה אלו השני בעלי דינים הבאים לדין ומכחישים זה את זה ואחד מהם טוען שקר בוודאי, והוא בחינת פגם אמונה וכו´, וצריך לתקן ולברר האמת עם מי, אך אי אפשר לבשר ודם לידע עם מי האמת, והעצה והתקנה לזה, הוא על פי מה שכתב רבינו ז"ל (ליקו"מ ח"א ט) לענין תפילה, שהיא גם כן בחינת אמונה, שעיקר העצה והתקנה לצאת מהחושך ומהקליפות המסבבות - הוא לראות שידבר דיבור אמת, והאמת הוא אור השם יתברך בעצמו כביכול, ועל ידי זה מאיר לו השם יתברך בעצמו שהוא עצם האמת וכו´ עיין שם. והנה הדיין צריך לראות שידבר דיבור אמת דהיינו שהמשפט שהוא רוצה לפסוק על הבעלי דינים יהיה באמת בלי שלי שום הטיה לשום צד כמו שכתוב ´לא תטה משפט´, ועל ידי שהדיין נזהר בזה מאד וכו´ ואזי כשכל דבריו הם רק באמת ואינו נוטה לשום צד, אזי נתקיים (תהלים פ"ב) ´אלקים ניצב בעדת א-ל´, כי אזי השם יתברך עומד שם בעדת הדיינים הכשרים אשר דבריהם באמת, ואזי זוכה לראות האמת עם מי מהבעלי דינים. וזה בחינת ´הדן דין אמת לאמיתו´ שאמרו רז"ל שדקדקו המפרשים תיבת ´לאמיתו´ אך על פי הנ"ל מדוקדק היטב - ´לאמיתו´ דייקא, כי בוודאי יכול להיות שהדיין ידון דין אמת עפ" התורה לפי טענותם, ואף על פי כן יחייב את הזכאי על פי האמת, אבל באמת כשהדיין נזהר מאד שיהיו כל דבריו באמת בלי שום הטיה, אזי מאיר לו אור האמת שהוא אור השם יתברך בעצמו כביכול, וזוכה לראות האמת לאמיתו וכו´.
[וביאור הדברים: שלמרות שיתכן שדיין - אף כי ירצה לדון דין אמת, יטעה בדינו, ותיראה לו האמת לחייב את מי שעל פי דין זכאי, אלא, שאם הדיין עצמו נזהר מאד לדבר רק דיבורי אמת, אזי הבורא עצמו כיבכול מאיר לו את האמת, משום שאמת מידתו של הבורא היא, כביכול אמת - היא היא אור הבורא]
(ליקוטי הלכות, חושן משפט, הל´ דינים ה"ב)


צדק צדק תרדוף וכו

שכוונתך בהצדקה שתתן תהיה למען הצדק לבד, כדי לקיים מצות צדקה כרצונו יתברך, לא בשביל כבוד עצמך כלל וכו´.
(ליקוטי הלכות, אורח חיים, הל´ תפילת המנחה ה"ו)


כי יפלא ממך דבר למשפט

עיקר בירור כל ההלכות שקיבלנו ממשה רבינו, לא היה אפשר לבררם לנו בשלימות כי אם על ידי שנבנה בית המקדש, ושם ישבו הסנהדרין הגדולה ובררו לנו כל ההלכות להחיותינו כהיום הזה. ועל כן השערים של בית המקדש לא שלטו בהם ידי אויב רק ´טבעו בארץ שעריה´, להורות שהשערים שהם בחינת ההלכות שנתגלו בבית המקדש לא שלטו בהם ידי אויב רק הם נשארו לנו, רק ש´טבעו בארץ שעריה´, אבל הצדיקי אמת בכל דור ודור שהם בחינת ´ראש בית´, הם מעלים ומגלים לנו בכל דור כל השערים שהם בחינת ההלכות וכו´.
(ליקוטי הלכות, חושן משפט, הל´ חלוקת השותפין ה"ה)


וקמת ועלית אל המקום

בית המקדש היה גבוה יותר מכל הארצות, כי בית המקדש הוא בבחינת מקומו של עולם בבחינת למעלה מן המקום, וכל הארצות מקומם שם בבית המקדש כי כולם יוצאים משם מנקודת האבן שתיה וכו´.
(ליקוטי הלכות, אורח חיים, הל´ ציצית ה"ג)


ראשית גז צאנך תיתן לו

כי איתא בדברי אדמו"ר ז"ל שאפילו כשאדם מושך את עצמו מהרע אל הטוב רק כחוט השערה - הוא יקר מאד בעיני השם יתברך וכו´, וזה בחינת ראשית הגז שצריכין ליתן להכהן, כי הכהן הוא איש חסד בחינת מיכאל כהנא רבה שמלמד תמיד זכות על ישראל, וכל הזכויות שנמצאין בישראל הוא ע"י בחינת ´שערות´ הנ"ל, שעל ידי זה יכולין למצא זכות אפילו בהגרוע שבגרועים כי בכולם נמצאים כמה ´שערות´ טובות וכו´, וזהו ´ראשית גז צאנך תיתן לו´, כי עיקר השירות של הכהן הוא בקרבנות לכפר על ישראל שזה נעשה על ידי בחינת ´שערות´ הנ"ל שעל ידי זה השם יתברך מתרצה לישראל ומוחל עוונותיהם בבחינת חוט של צמר שמלבין העוונות ביום הכיפורים, והכהן איש חסד, עוסק בזה וכו´.
(ליקוטי הלכות, יורה דעה, הל´ ראשית הגז ה"ד)

שעל ידי זה יכולין למצא זכות אפילו בהגרוע שבגרועים, כי בכולם נמצאים כמה ´שערות´ טובות מה שממשיכין עצמם כמה פעמים מהרע לטוב כחוט השערה כנ"ל, ועל כן צריכין ליתן להכהן ראשית הגז מהצמר כדי לתקן בחינת הצמר בשרשו שהא בחינת שערות עליונות, היינו כדי להמשיך חסדים על ישראל ע"י השערות טובות שנמצא בהם מה שכל אחד מושך את עצמו בכל פעם כחוט השערה אליו יתברך.
(שם)


לא ימצא בך מעביר בנו ובתו באש וכו´ מעונן ומנחש וכו´ תמים תהיה עם השם אלקיך וכו´

ואי אפשר להשיג שום עצה כי אם מבחינת התכלית האחרון שהוא השגת השם יתברך, שהוא יתברך כביכול מקור ושורש כל העצות שבעולם, כי שם הוא עצה אחת, בחינת ´כולו אחד´ וכו´, וכל העצות האמיתיות הנכונות נמשכין משם ומי שרוצה לקבל עצה שלימה אי אפשר לו לקבל שום עצה כי אם שמקשר אחר הבריאה בקודם הבריאה, דהיינו שיקשר כל דבר להשם יתברך ויכוון בכל הדברים שעושה בשביל התכלית האחרון - בשביל השם יתברך וכו´, אבל מי שאינו מחבר ומקשר העולם הזה בעולם הבא, ואינו משגיח על התכלית האחרון וכו´, אזי אינו זוכה לעיצה שלימה, כי כשמפריד העולם הזה מהתכלית אזי עצותיו תמיד חלוקות לשתיים ואינו יכול לתת שום עצה לנפשו, כי העולם הזה הוא עולם הפירוד ואין שום עצה שלימה וכו´, וזה בחינת מעונן ומנחש וכו´, שרוצה לקבל עצה מגשמיות העולם הזה, ובאמת הוא להיפך כי בגשמיות העולם הזה אין שום עצה, ועיקר העצה אי אפשר לקבל כי אם מהתכלית מבחינת קודם הבריאה - היינו מהשם יתברך, וזהו ´תמים תהיה עם ה´ אלקיך´, שתראה להיות תמים ושלם עם ה´, דהיינו שתקשר עצמך וכל הבריאה כולה לה´ יתברך, שזהו עיקר השלימות והתמימות, ואז דייקא תוכל לקבל עצות שלימות וכו´.
(ליקוטי הלכות, יורה דעה, הל´ מעונן ומנחש ה"ג)


כי הגוים אשר אתה יורש אותם

כי עיקר כיבוש ארץ ישראל הוא על ידי שאנו פרושים מאיסור מעונן ומנחש, כי על ידי זה שאנו צתרחקים מזוהמה זו של מעוננים ומנחשים רק אנו מאמינים בה´ יתברך , על ידי זה אנו זוכים לבחינת חידוש העולם שהוא בחינת ארץ ישראל
(ליקוטי הלכות, יורה דעה, הל´ מעונן ומנחש)


|הסדגש|על פי שניים עדים יקום דבר

ואמרו רז"ל ´במקיימי דבר הכתוב מדבר´, ´מקיימי דבר´ זה בחינת ´תרין סמכי קשוט´ (שני עמודי אמת) כי הדבר נסמך ונתקיים על ידם, וזה בחינת נביאים שהם בחינת ´תרי סמכי קשוט´ כידוע, וע"כ הנבואה נקראת בשם עדות כמו שכתוב ´ואעידה בם´ (דברים ל"א), כי הנביאים הם בבחינת עדים בחינת ´תרין סמכי קשוט´.
(ליקוטי הלכות, חושן משפט, הל´ הלוואה ה"ב)

פרשת שבוע ראה דברי רבנו ברסלב
    
אור רבינו
בס"ד
פרשת שבוע ראה דברי רבנו מברסלב
והיה המקום אשר יבחר ה` – {כדיוע מקום בית המקדש שם אבן השתיה , שממקום זה השתת {נוסד } העולם
ומשם נוצר נופו של אדם הראשון ,שם  עקר אברהם את יצחק בנו, שם לקט יעקב אבינו את 12 האבנים ונהיו לאכן אחת ועליה הניח ראשו לישון , ובשקם אמר:" מה נורא המקום בזה" , שם בנה שלמה את בית המקדש והניח את 2 לוחות הברית בארון הקדוש על אבן השתיה , לשם היה נכנס הכוהן הגדול פעם אחת בכל שנה וכשזכה לצאת משם חי , הודו ישראל על כפרת עוונותיהם } כי המקום גורם לאדם הרבה לטוב ולמוטב והנה כמה דגמאות:

1} מקום המסוגל לעין ביותר הוא מקום גבוה ,רבנו 2}לגור בעליה הוא טוב לעבודת השם , רבנו
3} במקום שיש נהרות זורמים טוב לגרום שם ,גמרא
5} אם אתה מתפלל במקום שיש שם קלפות והרהורים רעים תמחא כפיים ובזה אתה מטהר את אורי המקום ,רבנו,
6} מי שרע לו במקום מסוים ילך לדור במקום אחר , ואשרי מי שדר רק במקום תורה ,גמרא
7} משנה מקום משנה מזל ,חז"ל {ובכל ענין מי שמשנה מקומו זוכה לשפע יותר בפרנסתו כך מבואר בספר המידות}
8}בספורי מעשיות לרבנו מפורש שם {בספור בעל תפילה }שיש מקום גורם לממון ויש שגורם וכו` וכו` ,

בנים אתם לה` אלהיכם לא תתגודדו , אסור להתאבל יותר מדאי על חמת כי צריכים להאמין שבאמת המיתה טובה גדולה מאוד כדי לזכות על ידה להיות כמו בן להשם יתברך והקבורה בעפר מבטלת הזהמה מהאדם כדי שיזכה להכיר את הבורא יתברך ושיזכה לתחית המתים,

ולא ירע לבבך בתתך לו - תן ברצון טוב {ועיקר הברכה והפרנסה שלך היא מזה שהשם יתברך מתרצה אליך ברצונו הטוב ומפרנס אותך בהתאם } ובסבר פנים יפות,

כי בגלל הדבר הזה יברכך ה` אלהיך - בגלל שתתן בעין יפה תהיה מבורך בעשירות ,כל אדם {בפרט מי שזכה לעשירות } צריך שיתן אל לבו שבודאי השם עושה עמו חסד גדול שאינו ראוי לו ונותן לו שפע וכו` ויש אנשים צדיקים וטובים ממנו אלפי פעמים והם חסדי אוכל ופרנסה ,ובשיזכור זאת יתן לצדקה יותר ויותר ,


רבי גדליה קניג זצ"ל מגדולי חסידי ברסלב נסע לאומן ,והיה זה בזמנים קשים ביותר שהיה צריך הרבה כסף והרבה השתדלות ,באמצע דרכו פגש ביהודי עני שלא היה לו תפילין , נתן רבי גדליה את כספו לקנות תפילין לאותו יהודי וחזר מדרכו,

את היקר ביותר לכל חסיד ברסלב מסר רבי גדליה עבור יהודי שני  ,שיזכה גם הוא לתפילין משלו ....!!!!פתח תפח -הצדקה פותחת לאדם את כל השערים בגשמיות ורוחניות , והיא רפואה לכל המכות שבעולם , ועל ידי הנדיבות זוכה האדם לתקומה גדולה ,

בכל אשר תעשה - כשתתן לצדקה אזי בכל מה שתעשה ואפילו בהשתדלות מועטת , תזכה כבר לעשות כלי וצנור לקבל את ההשפעה והברכה מאת השם ,



מורנו נתן הפליג מאוד בחשיבות נתינת הצדקה עבור הדפסת ספרי רבנו והפצת דעתו בעולם ,ואמר שהיא הצדקה הגדולה ביותר ,לפני פטירתו אמר " אתם צריכים להתחזק ביחד באהבה גדולה , אפילו כשיהיה אדם בעל עברה הגרוע ביותר בעיקר הוא שיהיה אחוז ברבנו {נחמן } ואזי בודאי יזכה לתשובה ויהיה לו תקון ,,,, ובכן מצווה אני עליכם שהעבודה שלהם יהיה להדפיס את הספרים {של רבנו וכן מה שמאיר דעתו בעולם } ותהיו חזקים בממון ברצון ובטרחא !!!!!ואז גם בקש מבנו שיתן לו סכום גדול לזה ,
פרשת שבוע עקב דברי רבנו מברסלב
  
אור רבינו
 
 
וברך והרבך - יש מי שיש לו עושר ונכסים רבים ואין לו שום נחת רוח בעשרו אדרבה כל ימיו כעס ומרירות מרבוי תאוותיו שנבהל להון יותר ויותר כמו שמצוי הרבה כאלה ובודאי אין זה עשירות כלל ,ועל זה אמר שלמה בחכמתו :" איש אשר יתן לו אלוהים עושר ונכסים ולא ישליטנו לאכול ...גם זה הבל וחלי .... עושר שמור לבעליו לרעתו ." ועיקר העושר כששורה ברכת השם בפרנסתו ככתוב :" ברכת ה` היא תעשיר ולא יוסיף עצב עמה : וזהו "וברך והרבך " הנזכר לעיל ,

ושמר ה` אלהיך את הברית ואת החסד-

ישמור שלא יעביר אותך החסד על דעתך ככתוב :" וישמן ישרון ויבעט ",

פעם דברו לפני רבנו מדאגות הפרנסה שיש להם ,ענה ואמר :" מה יש לדאוג על הפרנסה , הלא לחם עם מלפפון הוא מאכל טוב",


וכן אמר :" טוב להיות בעל חוב לאשתו וידליו מאשר להיות בעל חוב לחנוני",

ואמר :" אין לדאוג על ממון , כי בין שיהיה לאדם ממון בין שלא יהיה לו יבלה ימיו בשווה !....


כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם -עיקר החיות הוא הארת פנים רוחניות המאכל זה מחיה את האדם אבל נשמיות המאכל נעשה פסולת ונדחה לחוץ , {אמר המעתיק הכוונה כאן שהאדם שרואה לפניו מאכל יטוב , וכן כשמקבל סכום כסף או כל טובת הנאה יזכור מי הנותן ושכזו הנתינה השם מאיר לו פניו יתברך ,והוא כמו ילד שמקבל מתנה מאביו ילד מכל מסתכל על המתנה ומתעלם מהאבא , ילד טוב מביט באביו ומקיד מתנתו והארת פניו שנמצאת גם בעצם המתשנה }


כי על כל מוצא פי ה` יחיה האדם - האדם חי וקיים רק מן הרוח חיים שהמשיך השם יתברך לתוך המאכלים ,


כמה ענינים שאמר רבנו על המאכלים :

1} כשחותכים את הקלפה של המלפפון {וכן שאר פירות וירקות שקלפתן קצת נאכלת ,} לא כדאי להוריד את הקלפה לגמרי,
2} לא לאכול בצל חי אלא רק מבושל או אפוי וכיוצא ,

3}לא לאכול פרי שלא נתבשל כל צרכו { כדון עגבניות ירוקות }

4} לאכול בנחת , כאלו יושב מולך אדם חשוב ,

5} להרבנות באכילת שבת {זה מועיל מאוד לשבר את הכעס ולזכות לסבלנות}6} לא להיות בררן יותר דאי {זה טעים לי , זה לא טעים לי ....}

7} לאכול מן הקרוב אליך ולא מן הרחוק,


ספור שספר רבנו על שטות בני העולם :


פעם דרו בבנין אחד שני עשירים אחד קמצן גדול ואחד נדיב ובעל צדקה גדול ,פעם בא עני אל הקמצן ובקש ממנו לאכול כי היה רעב מאוד ,

אמר לו העשיר : " הנה יש לי עצים כאן , תחתוך אותם חתיכות ואתן לך לאכול : הסכים העני ועבד כמה שעות עם העצים ,

כשסיים עבודתו המפרכת אמר לו העשיר :" לך לבית שמולי {שכנו העישר } ושם תקבל ארוחה טובה , הלך העני לתמו {כי סכר ששם זה הכנסת אורחים של העשיר הקמצן }תיכף שהנכנס קבלוהו יפה והעניקו לו ארוחה כיד המלך , האמצע האכילה שמע העשיר הנדיב איך שהעני התאנח : "עבדתי קשה היום ,"שאל אותו העשיר הנדיב על עסק עבודתו וספר לו העני כל הנעשה ,ענה העשיר הנדיב לעני :" פה זה הכנסת אורחים שלי .... יהודי ,עבדת בחנם ואתה אוכל בחינם "!!!!1
פעם אמר רבנו:" פרנסה נותן הקב"ה ובני העולם אוכלים בחנם אולם עובדים הם רק בגלל עוונותיהם ...!!"
פרשת שבוע ואתחנן דברי רבנו ברסלב
אור רבינו
בס"ד
פרשת שבוע ואתחנן דברי רבנו ברסלב

ובקשתם משם את ה` אליהך " משם דוקא האדם צריך לקשר המקום אשר הוא שם אל השם יתברך שנקרא מקומו של עולם {ויזכר שהשם יתברך סבב אותי למקום הזה ולעניין הזה ויחשב מה יש כאן לדעתי לכבד את השם , ואז מה שיעשה יצליח בודאי , אשריו}

ושבת- - -על ידי התשובה עולה האדם למעלה מהזמן ואזי נמתקין כל הדינים {כי בתשובה יש חרטה והחרטה מתעלה מהמשג של הזמן ומכפרת על מה שכבר נהיה והופכת את הרע לטוב }, לכן בכל נפילה או עוון חם ושלום שעובד על האדם , בוודאי כמה שיותר מותר לומר: אנא ה` כך וכך עשיתי סליחה שחטאתי עויתי ופשעתי לפניך , ואם אתה רואה שאיזו תאוה משתלטת עליך אל תשבר ,רק תאמר : אנא ה` תן לי כוח ממך להתגבר על התאווה " ותוסיף עוד דוברים מאתך }וגם אם אתה נופל שוב ושוב ,אתה תעשה את שלך שוב ושוב להתודות תכף וסוף סוף יתהפכו רחמיו יתברך עליך,

וידעת היום והשבת אל לבבך כי ה` הוא האלוהים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת אין עוד - צריך לדעת ולהשיב אל לבו כי אין שום נברא ושם נמצא כלל , כי הכול בטל במציאות ממש נגדו יתברך , הן בשמים ממעל ועל הארץ מתחת , הכול הבל ואפס ממש רק ה` הוא האלוהים ואין עוד שום דבר כלל , ודבר זה אי אפשר להסברי רק כל אחד כפי שמשער בלבו,


וכך פרש רבנו את הפסוק "וידעת כו` " עיקר אזהרה זו היא לדעת ולזכור אותו יתברך תמיד בכל עת ואל ישכח אותו יתברך חס ושלום ,


שמע ישראל - שמעו ישראל , כי דבר חשוב לי לומר לכם , {כי כשיש לאדם לומר משהו חשוב חריחו מקדים ואומר :שמעו מה יש לי לומר לכם}


שמע ישראל - כל עניני חול וחיצוניות ותאוות והרהורים שעוברין עליך צריך שתזכור בכל עת שאתה ישראלי ואתה מאמין במלך העולם ואז תוכל לדבק את עצמך בו יתברך מכל מקום שאתה ,

אמר מורנו נתן : "בראש השנה כולם צועקים בתפילה "המלך " אולם ההכתרה היא באומן ..."


והיו הדברים האלה אשר אנוכי מצוך היום על לבבך - אל תקח ללב ואל תשבר ממה שהיה אתמול ושלום ולפני כן , השם נותן לך היום לקום מהשינה ולחיות ולראות ולשמוע וללכת מחדש,

את כל מה שעבר עליך תשאיר מאחוריך ,ותאמין שכל מה שהיה זה מאת השם לטובה באמת ותתחיל מחדש בקיום המצוות כאלו נתןנו לך היום ,היום הזה ,


אמר רבנו :, מה אתם יכולים לעשות תשובה , וכי מספיקים ימיכם וכחכם כולכם לתקן פגם אחד ממה שקקלתם ?".....רק אני עושה תשובה בשבילכם , ויש לאל ידי לתקן כל מה שקלקלתם עד הנה , רק העיקר מעתה שלא תעשו עוד , ואפילו מהיום והלאה איני מקפיד על השגגות שתעברו חס ושלום ,רק בעיקר שעל כל פנים תשמרו עצמכם ממזיד ,
פרשת שבוע מסעי דברי נחמן ברסלב
פרשת שבוע מסעי דברי נחמן ברסלב

על ידי הנסיעות נשעה האדם מבין ספר המידות

אלה מסעי בני ישראל -כל הנסיעות והטלטולים של ישראל חס בגלל קלקול האמונה {כמה שיאמין האדם שהשם יתברך בכל מקום וברצונו נהיה הכול אזי לא יצטרך לנסוע כדי להשיג מבקשו אלא ישאר במקומו } ומשמים יסובבו לכל אדם שיסע בהתאם למה שלא האמין כראוי ,וכוונת השם יתברך לטובה בודאי ,כי האדם נוסע לכל מיני מקומות משך ימי חייו כדי להגביה ולהרים כל המקומות להשם יתברך למשל כשהוא מברך על אוכל באותו מקום וכן כשמקים מצווה מסיימת , הריחו מרים ומגביה את המקום להשם יתברך והכול בכוח אמונות חכמים שבקרבו , כי מאמין בהם כמה שהדריכו אותנו לקיים המצוות כראוי בכל מקום ובכל זמן ,


|הדגש להלן כמה הנחיות של רבנו בענין נסיעה בדרכים :


1} קודם שתצא לדרך .תתן צדקה ועל ידי זה לא יהיה עכוב וצער בדרך ,


2} אפילו מי שהוא נע ונד ובא לפעמים למקומות הרחוקים מאוד מהשם יתברך {כגון בית הרשעים , גויים , ומקומות טמאה גדולה ביותר} אף על פי כן יש כוח ביד ישראל להעלות ולהרים כל אלו המקומות להשם יתברך על כן עליו לעשות את שלו להמשיך, עצמו להשם יתברך בכל מקום שהוא , בכל מה שיוכל "
3}בדרך צריכים להזהר בטבילת מקווה כי מקווה מסוגל להנצל מרוצחים,


4} מי שאין לו לויה יעסוק בתורה ,

5} כשתרצה לילך בדרך תקשר את עצמך קודם במידת בטחון ועל ידי זה לא יגוף רגלך,

6} כל הדרכים שאדם הולך בהם , הכול מהשם יתברך , והם רצון השם ,אצל אין לך אדם שיבין את דרכו , אלא מי שהוא ענו,


כל המקומות בעול הזה נבראו מאבן השתיה שבמקום בית המקדש שבירושלים , ונקראת אכן השתיה , כי ממנה השתת העולם , {וממנה נברא אדם הראשון } ומאבן השתיה נמשך כל גבול וגבול וכל אקלים של כל מדינה ועיר שבעולם ,ושלמה המלך שידע היטב עניין זה , של אבן השיתה ואיך שממנה הכוח והתמצית של חלקי האדמה , לכן ידע לזרוע בכל מקום מה שיש בכוח האדמה להצמיח,

וכן הוא עם הציד קהאמת {רבנו נחמן מברסלב ותלמידיו שבכל דור } שהוא כולל את כל הצדיקים והחכמים , אשרי מי שיונק ממנו ואז זוכה להבין התורה באמת כי יודע שרשי התורה ומקורה וזכוה לראות זיוה יפיה והדרה ,אשריו,


ובנחוה יאמר שבה ה` רבבות אלפי ישראל
עיקר המנוחה והתקון והמרגוע תלוי באחדות ואהבה שנכללין כל הנפשות בחכם הכולל בשכל הכולל , {הכוונה האדם מתקרבת לרבנו ז"ל {אזי זוכה למנוחה ותקון ומרגוע וכל טוב שהרי החכם הכולל הוא בעל השכל הכולל של כל השכליים {!!!!!} שמשם השלום והאחדות והכלליות של כל ישראל והנבראים, פעם כישבו רבנו ותלמידיו והיה שם תלמיד של רבנו שהרהר במחשבה שאינה טובה , והזדעזע תכף בעצמו : איך אני חושב מחשבה רעה כזו , אצל שולחן רבנו ?:"...... ותכף נחם ואמר לעצמו : הלא גם השם יתברך נמצא כאן {כאומר שאינו צריך לפחד מרבנו יותר מאש מלפניו יתברך },


רבנו קרא את מחשבותיו ואמר לו :" נכון !!!! אבל הקדוש הוא הוא , הוא ארך אפים ...." כאומר לו שבאופן אחד צריך להיות ירא מהצדיק יותר,


פרשת שבוע דברים דברי רבנו מברסלב
בס"ד

פרשת שבוע דברים דברי רבנו מברסלב

אלה הדברים אשר דבר משה - בספר זה משה רבנו הוכיח את כל ישראל , ועיקר התוכחה {וכן כל הערה שאדם מעיר לזולתו } צריך שתהיה בדרך חסד לתקן ולא לקלקל וכמבואר להלן ,


במדבר בערבה - משה דרן אותם לכף זכות שאפילו באותן המקומות שהכעיסו את השם , שהמקומות הללו עצמן גרמו להם לחטוא כי עברו במדבר מקומות של נחשים , שרפים , ועקרבים ,וכו` ששם תוקף כוח הרע , והיו ישראל צריכים ללחום עם כוחות קשים ועצומים של הטומאה ,

כון כל כשהוא מוכיח או מעיר הערב ראוי שיזכור מאמר חז"ל "אל תדין את חברך עד שתגיע למקומו " הינו תתבונן היטב ותבין שמקומו גרם לו לכל רעתו , ועל ידי זה תוכל להשיבו בתשובה באמת ,אשרי מי שישתדל אחרי רבנו נחמן מברסלב , ספריו ותלמידיו ואז יזכה להוכיח בראוי {ולהעיר בצורה נכונה } ולקרב הרחוקים לאל עולם יתעלה זכרו אמן ,


פעם ספרו לרבנו ז"ל על צדיק גדול שדבר רע על רשע מסוים באותו דור ענה רבנו:" וכי זה חכמה להפיל יהודי ?,,,,"


ואז גלה בדרך נפלא איך האדם יתיחס לעצמו ואמר :" כשאדם רואה שהוא שפל , אסור לו לפול {בדעתו } דין הוא חייב להחיות את עצמו ויישב עצמו: האם לא עשיתי איזה צווה ? או איזה דבר טוב ? אני צם ביום הכפורים וגם בתשעה באב ,וכן בכל הארבע תעניות ,,,ואני הולך גם לפעמים למקווה ואני משתדל להציל את עצמי ,,,ואיך שהוא על כל פנים עשיתי רצון הבורא יתברך ,,,, ואתה יתברך עשית עצמי חסד עולם ובראתני מזרע ישראל ,,,, והלא מלו אותי ושפכו את דמי ליום השמיני ,,,,, וכמה יסורים ומכות סבלתי בילדותי וכו` וגם ,בעצמי השתדלתי אחריך רבש"ע,


אל תצר את מואב = כי ממואב יצאו רות המואביה ודוד המלך ומשיח צדקנו {ועוד הרבה צדיקים גדולים ,גן רבנו ז"ל נולד מאותו מקור } כי משיח וכל הצדיקים הנ"ל יצאו מלוט ובנותיו {שנשתכר ובוא על בנותיו } וממעשה יהודה ותמר {שחשב יהודה את תמר לזונה ובוא עליה } ומרות {שהיתה גיורת }ובועז , נמצא שהיגון ואנחה בעצמו נתהפך לשמחה ,


וכן כל יהודי עליו לידע שגם כל המרירות והצרות שעוברין עליו יתהפכו כולם לטובה , בלי שום ספק , והעיקר שלא יתיאש ולא ישבר משום דבר , רק יתחיל מחדש להתפלל על מה שיעבור עליו וכשיתבונן בצרה הכי קשה , יראה שיש גם בתוכה הרחבה {ככתוב בצר הרחבת לי "} ולאט לאט יראה שבאמת כל העובר עליו הוא לטובה ,



רבנו בשיחתו לתלמידיו אמר ""האדם טפש כל כך עד שאפילו מלאך המוות עומד אחר כתפו , עדין מחזיק הוא בהבליו ואינו סר מהם ..."


אחד התלמידים רבי חיים חש משום מה , שהדברים מכוניים אליו וצמרמורת אחזה בכל גופו .... וכאשר קמו כולם ללכת לדרכם , נשאר לשבת על מקומו כאלו תקעוהו במסמרים ...."מדוע נשארת לשבת ?"- שאל אותו רבנו הפחד והמרה שחורה השתיקו את לשונו של רבי חיים , כיון שלא השיב ,הלך רבנו לכוון חדרו ,או אז נתעורר לבו של רבי חיים לרדוף אחרי רבנו , כי אם לא עכישו אימתי?,,,,, והוא אזר כוח ורץ בעקבות רבנו לחדרו ופרץ שם בבכי מר: "אני בטוח כי רבנו התכון בדבריו ,הנוראים אלי ...." רבנו הקשיב לזעקותיו ,וכשנרגע מעט השיב לו כי אכן נתכון אליו !!!!!! "אבל ..... אני עומד לנסוע לציון זקני השעש"ט .... תסע עצמי ואתפלל גם על מה שאני צריך {רבנו בא להתפלל על בנו שהיה חולה } ואתפלל גם עבורך ",זיק של תקוה נדלק בלבו של רבי חיים ,


כשנסע רבנו לציון בשעש"ט , הצטרף רבי חיים עצמו, כשהגיע רבנו לקבר הבעש"ט התמהמה שם זמן רב בתפלותיו , כשיצא אמר לרבי חיים,: כבר אינך צריך להתפלל לאריכות ימים ...... אצל היות שכבר הגעת הנה ,גש אתה לקבר הצדיק ",,,,


פרשת מטות דברי נחמן מברסלב
רות                                                             
אור רבינו

בס"ד
פרשת מטות דברי נחמן מברסלב


ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב , = ואמרו חז"ל שפנחסהרגו ,הצדיק האמיתי שמכניע את הסטרא אחרא על ידי שמתפלל בבחינת דין , {הכוונה כמו שפינחס כשהרג את זמרין ואת המדינית ו]ופנה אל השם ואמר וקנאתו : העל אלה ימותו 24 אלף מישראל ?!!,,,,} כך גם הצדיק הגודל מתפלל בחוזק ואומץ מאוד והוא נכנס לבית הבליעה של הסטרא אחרא שרוצה לבלוע תפלתו ולא זו בלבד שאינה בולעת , אלא שהיא מקיאה מקרבה את כל התפילות והקדשות שבעלה מישראל {שהתפללו וקימו מצוות שלא כל כך היו בראוי ואז הסרטא אחרא בלעה אותן רח"ל } והצדיק מוציא את כל הטוב שנמצא בשבי הסטרא אחרא ,והוא שכתוב "חיל בעל ויקיאנו מבטנו יורישנו אל ",


אך במי נדה יתחטא - דרשו חז"ל שכלים צריכים טבילה כמו אישה נדה , כי דם נדות בא על ידי חטא אדם וחוה בערץ הדעת ואז נגזר "בעצב תלדי בנים " והנדה צריכה לטהר עצמה מהעצב והמרה שחורה וזה עניין טבילת הכליים לטהר מהעצב והמרה שחורה וזה עניין טבילת הכלים לטהר את כלי המתכות שיצאו מרשות הגוי {כי במיני מתכות יש ביותר את הממון } ובתאות ממון כלוים כל סוגי העבודות זרות ולכן תאוה זו ממנה העצבות והפנים הקודרות ועל ידי טבילה של הכלי מתכות נטהרין מכול זה וחוזרין אל שרשן ,


רבנו הפליג מאוד בעניין טבילת מקווה והרי לפניך כמה משפטים שאמר:


1} טבילת מקווה מושיע מכל הצרות ומטהר מכל הטמאות ומכל החטאים,

2} מקווה ממשיך דעת וחסד עליון ,

3} על ידי טבילה במקווה , הפרנסה בנקל ונתבטל המחלוקת והכעס וזוכה לשלום ולרחמנות גדול ולרפואה ולחיים ואריכות ימים ולעודד בני אדם להשם יתברך ,

4} 310 טבילות סגולה גדולה ליראת שמים וגם ההליכה למקוה מביאה יראה ,אשרי מי שרגיל בטבילת מקווה}


פעם פנה רבי חייקל {החזן של רבנו {}אל רבנו ואמרו: רבי הייתי רוצה לשאול אתכם שאלה ,אולם מפחד אני לשאול ,אמר רבנו": ממה הנך ואמות.,,,," אמר לו רבנו :" "שאל שאל ! ." אמר רבי חייקל :" מדוע אותם גורמים לעצמכם מחלוקת ? בזלטיפליא נכנסתם לגור בעיר בלי שאילת רשות כנהוג ובברסלב גרמתם לכם מחלוקת עם הרב הקדוש רבי ברוך ..." ענה ואמר : רבנו :" טוב שנזהרת ,,,, אבל תבין , שכדי לגמור את העניין שלי הוא לא רק להטלטל מעיר לעיר , אלא גם מדרגה אחת לשניה ..."




חז"ל המשילו את המחלוקת למים ,והסביר רבנו כמו שהמים משקים את האילן , כך האדם שכיש עלו מחלוקת אזי הוא צומח וגדל בעבודת השם יותר ויותר,
פרשת שבוע פינחס דברי נחמן מברסלב
                          
אור רבינו

בס"ד

פרשת שבוע פינחס דברי נחמן מברסלב

פינחס בן אליעזר הכוהן השיב את חמתי - פנחס קנא ומסר נפשו באהבת השם {כהן זה בחינת חסד ואהבה } ובלעם היה פגום ותעב מאוד בתאוות נאוף, {וכל עיין תאוה זו הוא אהבה שנפלה למטה למקומות המטנפים {וכמו כן בדורנו , הצדיק האמת מזבח את ישראל לתקון הברית {תקון הכללי } והוא מלמד אותנו להלך כנגד רוחו של כל אחד ואחד מישראל {להסתדר עם כל אדם כפי תכונותיו } ובידוע שהזהיר רבנו נחמן את תלמידיו לפני פטירתו "תחזיקו את עצמכם ביחד "


השיב את חמתי - הצדיק נחלם ומשתדל כל ימי חייו כדי לעורר ולהאיר הנקודה טובה שיש בכל אחד ואחד מישראל שעל ידי זה הופך את החמה והרוגז , לרצון וכן כל אדם צריך שידע שכול רוגז וכל רע שהזדמנו לו הכול כדי שיתחיל לחפש שם את הנקודה הטובה ואז יראה בואר החיים אשריו ,


אמרו רבנו :" אני יודע שפלותי באמת ,ומחמת זה אני יודע גודל מעלת קדושת ישראל כמה הם יקרים ",


כתב מורנו נתן: " אני יודע ומאמין באמת שהאדמור {הכוונה לרבנו} יודע היטב בכלליות ובפרטיות כל מה שנעשה עם כל הנפשות בכל דור ודור ברוא אלוהים אדם עד הנה ועד סוף האחרון ,ויודע ותקונים של כל אחד ואחד וכל הידיעות האלו הם אצלו דבר קטן כי השיגע השגת אלוקות שאי אפשר לתפוס במחשבה כלל ,"


ישב רבנו בסעודת ברית מילה ובא איש אחד לפניו והתאונן אודות בתו שפתה אותה גוי להמיד את דתה ונאבדה .... וכבר חפש אותה בכל הכפרים הסמוכים ולא מצאה,


ענהו רבנו:" בתך נמצאת אצל הכומר של העיר..."היאש השתומס ביותר ושאל ?" איך הולכים לבקשה?" רבנו השיב : "שיסעו 2 אנשים עד סמוך לבית הכומר ובתך כבר תעמוד בחוץ וכשתראה אותם תכף תתרצה לנסוע עמהם לביתה " וכך היה בדיוק,


כשנודע הדבר לגויים לקחו מקלות וקרדומות לילך להלחם עם היהודים בטענה שהיהודים לקחו את הנערה לביתה בחזקה {דבר שלא היה נכון כלל }, ונפל על היהודים פחד גדל ואמר רבנו שלא יפחדו , רק יקחו גם כן מקלות ולצאת נגדם וזי יפחדו הגויים , וכן היה ,כשראו הגויים את מעט היהודים יוצאים כנגדם גם כן במקלות ,הלכו להם ,


אחר כך חפש רבנו שדוך לבחורה ומצא בחור סנדלר והזהיר רבנו את הבחור:" תשמור עצמך אם יזדמן לך איזה קטטה עמה שלא תבישה בבזיון בזה שרצתה להמיר דתה , ובעבור זה אני מבטיחך שיהיה לך ממנה בנים טובים "


הבחור צית לרבנו ואכן זה לבנים רבנים , גדולי תורה,

חיזוק
בס"ד

שבת קודש כ"א סיון תשס"ט

דברי התורה שבגליון מוקדשים

לברכת זיווג אמת של יוסף בן מזל

 

השם שולח לנו כל הזמן רמזים.

מאותת לנו. קורא לנו. מדבר אלינו.

קודם כל שנתקרב אליו, שנתחיל להכיר אותו,

שנדע שיש לנו אבא בשמים.

השם מחכה לכולם, רוצה את כולם, לא מוותר על אף אחד מבניו.

 

כל אדם מחפש בשלב מסויים בחיים את המשמעות של חייו, את האמת של החיים. וה`, מראה לו אותה.

הוא נתקל בהשגחות פרטיות על כל צעד ושעל.

בהתחלה הוא אולי אומר "איזה מזל" אחר כך אולי – "איזה צירוף מקרים", אך בסוף הוא מבין שיש פה יד ה`,
יש פה כוח עליון שמסדר הכל בצורה כל כך מופלאה והוא לא מפסיק להתפעל. הוא רואה את השמחה של יהודים בשבתות ובחגים, גם הוא היה רוצה להרגיש כך.

הוא פוגש בני אדם שהתחילו לשמור תורה ומצוות, הוא רואה את השינוי: את החיות, את ההתלהבות, את השמחה,
 את המרגוע, הוא מבין שיש פה משהו. מזדמן לו לשמוע שיעור תורה והוא מגלה פתאום שהתורה מדברת בדיוק עליו, על החיים שלו, על דברים שהוא מחפש כבר כל כך הרבה שנים ולא מוצא, והוא רוצה לשמוע עוד.

הוא זוכה כמו כל יהודי לקיים מצוות: ביקור חולים, והכנסת אורחים, וגמילות חסדים, וניחום אבלים, וכשהוא מבין פתאום שגם הוא עושה מצוות, זה נותן לו כזאת שמחה, שהוא רוצה עוד מצוות ועוד מצוות.

פתאום הוא מרגיש שאיזה כוח עליון לוקח אותו ביד ומוליך אותו, כזה אור אלוקי שזה בכלל לא דרך שכל של בן אדם, מאיר לו את הנשמה, גורם לו לרצות לעזוב את הכל, כל מה שמוכר לו ולהתחיל חיים חדשים לגמרי שהוא בכלל לא מכיר.

ובכל זאת יש בחירה. לא כולם זוכים. יש מי שקופץ לתוך המים הצלולים האלה, ויש מי שממשיך לעמוד מן הצד.למה? כי הוא מעדיף ללכת בדרך הנוחה והמוכרת לו, כי קשה לו לעמוד בלחץ של משפחה וחברים, כי יש גם ענין של כבוד וגאווה.

"כי כן דרך השם יתברך, שהוא עוסק ברחמיו לקרב את האדם בכמה דרכים. אך, אף על פי כן, הוא מניח לו מקום להסתפק קצת (לשון ספק) בשביל נסיון ובחירה. וכשמתחזק באמונה שלמה על ידי שמסתכל על האמת, על כל החסדים שעשה לו השם יתברך, והאיר בו מרחוק רמזים בכמה דרכים, להודיעו היכן האמת, בודאי יזכה לכל טוב אמיתי ונצחי. אבל אם ירצה לבקש תואנות לפרוש, נותן לו השם יתברך מקום לטעות יותר ויותר. וצריך אחר כך יגיעות גדולות ועצומות מאד ביותר קודם שיזכה אל האמת. והבן היטב אם תרצה לחוס על חייך הנצחיים". (ליקו"ה שבועות ב,טז).

ה` שולח לנו אין ספור רמזים. דרך דברים ש –

ראיתי, וקראתי, ושמעתי, והרגשתי, ואמרו לי, וקרו לי, ה` מדבר אלינו בכל כך הרבה דרכים. ועדיין יש לנו בחירה.

הפרשה מתחילה ב"שלח לך אנשים ויתורו את הארץ".

ה` לא מצווה את משה לשלוח מרגלים. אם היה מצווה היה אומר שלח. ולמה שלח לך? לך = לדעתך. אתה תחליט.
ה` תולה את השליחות של המרגלים כפי שיקול דעתו של משה, אין ה` מעכבו, אך לא מוכן שהשליחות תהיה על
שמו יתברך, לצד מה שיֵצֵא מהדבר.

כי כך הוא מנהגו של בורא עולם. לתת לאדם יכולת בחירה במעשיו, שיתנהג כפי רצונותיו, ואלמלא שניתנה לנו
זכות הבחירה, הרי שמוכרחים היינו כולנו לעבדו בלבב שלם, ובזה היינו נפסדים משכרנו הצפוי לנשמתנו בעולם הבא,
ולפיכך ניתן לאדם כוח לבחור את הנהגת חייו, כמו שנאמר "ובחרת בחיים".

אדם מתחיל להתקרב אל ה`, להכיר אותו יתברך, והוא רואה ניסים ונפלאות בחיים שלו, כל יום והניסים שלו.
הוא זוכה לראות את האמת, הוא זוכה לקבל חיים חדשים במתנה.

הוא שמח, הוא מואר, הוא קורא ספר שממש הציל לו את הבית ועדיין לא נגמרו המבחנים, עדיין צריך להתחזק באמונה שלו.

ממש כמו המרגלים בפתח הפרשה שלנו: "אני אמרתי להם שהיא (הארץ) טובה והם לא רצו להאמין. חייך שאני נותן להם מקום לטעות. כי אף על פי שכבר ראו אותות ומופתים נוראים ונפלאים כאלה, אף על פי כן אמרו נשלחה אנשים לפנינו ויחפרו (ירגלו) לנו את הארץ. כי מי שירצה להסתכל על האמת על ידי כל מה שכבר התחיל השם יתברך להאיר בו, יוכל להבין היכן האמת, ויתחזק באמונה על כל מה שאינו יכול להבין" (ליקו"ה שבועות ב,טז).

"כי זה כלל גדול, שכל העולם לא נברא כי אם בשביל הבחירה. ועל כן, הבחירה יש לה כוח גדול מאד מאד.
כי בדרך שהאדם רוצה לילך מוליכין אותו. וכמו שיש כוח באדם לשבר תאוותיו ולברוח מרע ולעשות טוב, כמו כן יש לו כוח להיפך, לילך אחר שרירות לבו ולהתגבר ברצונות רעים כאלו, עד שכביכול יכריח רצונו יתברך למלאת תאוותו ורצונו הרע". (אוצר היראה, יראה ועבודה ט).

ה` רוצה עבודה פנימית. רוצה פנימיות. רוצה שנתבונן בעצמנו, שנעשה כל הזמן חשבון נפש.

"קרה לי כך וכך, למה? כי המידות שלי לא היו בסדר! אז איך אני יכול לתקן את המידות שלי? צריך להכניס שכל לתוך המידות. כל אדם מישראל יש לו מסגרת של גבולות, יש לו תבנית מסויימת שחלקה זה הגֵנים וחלקה זה התרבות שהוא גדל בה והחינוך שהוא קיבל. יוצא שכל אחד יש לו את היכולות שלו והתכונות שלו והכוחות שלו וההבנות שלו וצריך להכניס שכלים לתוך המידות האלה. המידות לשון מָדוּד, זה קשור בזמן, צריך להכניס בזמן את הלמעלה מהזמן, את השמחה, את הקדושה, את הרצון לעזור, את הרצון לעמוד בנסיונות שזה נקרא גבורה, את הכוח הזה לקבל
את האכזבות, שזה לא הולך לי כמו שצריך, שהרי זה מה שקורה בחיים, הכל לא הולך כמו שצריך.

כשהכל הולך כמו שצריך ויש כזה שפע, ופרנסה, וכבוד, ושידוכים, והכל הכל הולך כל כך נפלא, ומצוין, אז האדם הוא במצב מאד קשה, צריך לרחם עליו, כי עוד לא התחילו לעבוד עליו, שמו אותו בצד, הוא בכלל לא מטופל, לא מטפלים בו בכלל, הוא בכלל לא עומד בתור לתיקון, הוא ככה סתם חי לעצמו, אבל כשמתחילים להיות לו כל מיני בעיות, אז משמע שמתחילים לטפל בו.

בן אדם צריך להכניס לתוך המציאות שלו מוחין, שכל, איך הוא יכול להתמודד עכשיו, במציאות שלו, במידות שלו, בגדרים שלו, בגבולות שלו שזה הבן זוג שלו, והילדים שלו והשכנים שלו וזה הוא עצמו, וזה הכוח שלו, והחולשות שלו וההבנות שלו והצרכים שלו לכבוד, ולבריאות, וכו` וכו`.

איך הוא יכול להכניס בתוך זה את הרצון האלוקי? את האמת היותר עליונה? את התכלית? את מה שבאמת ה` רוצה?

הרי זה מה שהוא מרגיש, הוא נמצא פה למטה. איפה שהוא נמצא זה המידות שזה – זה קשה לי וזה קשה לי וזה קשה לי, ומה שה` רוצה זה המוחין, שזה השכל היותר גבוה, שזה האמת היותר עליונה.

אם יהיה לך שכל אז תבין שהצרה שקרתה לך היא לא צרה בכלל. לא הסתדרת עם השעון ופתאום ראית שהפסדת
את הדברים שתכננת, ולא יכולת בכלל להתפלל בכוונה, ולא יכולת אפילו לבקש בקשות כמו שצריך, אז עם המוחין
שלך אתה מבין שיש לך תקוה, ושה` אוהב אותך, ושמחר מתחיל יום חדש.

אדם שעובד עם המחשבה, בלי שהוא מרגיש הוא מקבל שכלים חדשים. והשכלים האלה הם בעצם נעשים בשעות שאדם לא כל כך עושה. אולי כשהוא מחכה למשהו, או כשהוא שוכב ולא מצליח להירדם, אז הוא חושב ובכוח המחשבה הוא יכול לראות, אוי פה טעיתי, אוי פה שגיתי, אוי פה אני נופל לעצבות וזה מסוכן, אני צריך לראות מה לעשות,
אוי פה הגזמתי, אוי פה שכחתי ואני צריך לרשום, ופה עשיתי אך פגעתי במישהו ואני צריך לפייס וכו` וכו`.

כל זה שייך לברור של האדם במחשבה. הכל מתברר במחשבה.

והעיקר פה זה הענווה. כל הברור הזה של האדם הוא עם החכמה וחכמה זה כוח מה, זה מה אני, מה יש לי לדרוש,
מה יש לי לבקש, מה אני, מה מגיע לי, ונחנו מה, זה הכוח-מה, זה החכמה, זה שאדם פתאום מתבלבל והוא חושב שהוא כזה חשוב וכו`. והוא מבין שהחשיבות שלו הגדולה ביותר זה שהוא מתבטל. כי אז הוא נהיה כלי לקבלת אלוקות.

רשב"י אמר על עצמו: אנא סימנא בעלמא.

אני בעולם הזה רק סימן. סימן למה? לאלוקות! לא בן אדם. רק סימן לגילוי אלוקות. אני עצמי לא קיים.

הוא לא נהיה מזה לא חשוב, הוא לא נהיה מזה עם רגש נחיתות, אוי, אני רק סימן. כי זה סימן לאלוקות. זה הדבר הכי גבוה שיכול להיות. הרי זה מה שנשאר מהבן אדם. הרי לא נשאר ממנו כלום, הרי הוא בסך הכל סימן. אז מה הסימן? שה` ברא אותו כדי שיהיה כלי לגילוי אלוקות. שכל המציאות שלו תהיה כלי לגילוי אלוקות וכל זה אפשר להגיע ע"י הביטול, ע"י החכמה, שהוא כוח-מה. לכן, אדם, אם הוא יודע לחשוב נכון, והוא מחובר נכון, והוא זוכר מה חובת האדם בעולמו, בשביל מה הוא בא לעולם, אז ע"י זה כל הדברים שהוא קלקל הוא מתקן אותם במחשבה.

דוגמא פשוטה: אדם פתאום, מישהו נותן לו מחמאה, אתה כזה וכזה, הילדים שלך, הבן זוג שלך, אתה בעצמך
משהו מיוחד, המילים שלך, הדיבורים שלך, השיעורים שלך, בכלל אתה משהו, או כל סוג של כבוד שנותנים לו,
אתה נראה יפה, קנית בגד מתאים לך, מחמיא לך, מהדברים הכי פשוטים ונמוכים עד הדברים הכי גבוהים.

אז באותו רגע פתאום זחה עליו דעתו, חצי שניה, אם הוא עובד נכון אז זה לחצי שניה, ומיד הוא אומר – אוי וויי,
ה` ירחם, מה אני מקבל כבוד? על המקום הוא אומר אני כלום. הוא אומר את זה לא חיצונית, כמו שאנשים אומרים: לא, זה שום דבר, שטויות, זה הכל מה`. לא חיצוני, אלא פנימי, אמיתי, הוא עושה עבודה פנימית שבעצם הכל זה
מתנת אלוקים, ואז מה הוא עושה? הוא במחשבה מתקן את הגבהות לבב, בעצם זה קורה כל שניה וכל רגע,
רגע אחד מחשבה של גבהות ורגע שני אני כלום, זה הכל ה`.

כל הסיפור של האדם בעולם הזה זה לגלות את כבודו יתברך. העולם הזה זה ספירת המלכות שהיא נקראת כבוד.
כל מה שקורה כאן בעולם, ברכת החמה וקידוש הלבנה, מהדברים הכי נמוכים עד לדברים הכי גבוהים,
כל התגלות אלוקותו בעולם היא בדרך של כבוד. כבוד ה` מלא את העולם, כל מה שיש פה, הצמחים, הפרחים,
הכל זה לכבודו יתברך. האדם הוא נזר הבריאה, אז הוא הכבוד הכי גדול, האדם, התכונות שלו, כוח הבחירה שלו.
שהוא יכול לעשות דברים טובים, היכולות שלו, האדם זה מבחר הבריאה, זה הכבוד של הקב"ה.

ואם הוא לוקח את הכבוד לעצמו רחמנא ליצלן, אז ה` ירחם. זה הנסיון שלו, דקה דקה, רגע רגע, לקבל מחמאה, ולהתרגש, ולהגיד ברוך השם אני מוצלח, אני חברה`מן, ברוך השם מה שעשיתי זה עולה יפה, וכשאני עושה משהו זה לענין, ואני ככה ואני ככה, באותה דקה הוא צריך להחליף את המחשבה הזו, בחצי שניה. בעצם זה בא לו כי ככה ה`
ברא אותו, שהוא עדיין קיים, אז בא לו רגע אחד של כבוד. אך על המקום הוא אומר: מי זה מלך הכבוד.

הנסיון הכי גדול של האדם הוא לדעת שהוא כלום, שהוא סימנא בעלמא, שהכל מה`, כי חכמה זה כוח מה. אז בעצם אין לו צרות ואין לו יסורים. לא הלך לי זה בעיה שלי? אני בראתי את עצמי? זה כשלון שלי? אני כלום, רק צריך להשתדל לזכור שהכל מה` ולכבד את ה` ולהגיד ברכות ולהגיד תפילות ולהיות מבוטל, זה החלק שלי. כל מה שקורה מסביב,
זה כן מצליח לי זה לא מצליח לי, זה כבר לא שייך אלי. זה לא אשמתי. ואז נזכה להגיע לשמחה אמיתית.
זוהי הפנימיות של התורה. פנימיות התורה זה הרצון האלוקי, מה ה` באמת רוצה בכל מצוה ומצוה, מה הוא באמת רוצה בכל ענין, מה באמת הרצון שלו. כשזוכים לזה, כשמגלים את זה, זה אור כזה גדול, אדם מקבל את האור הזה
אז הוא נהיה בן אדם אחר, הוא על המקום נהיה משהו אחר.

פנימיות התורה זה המוחין, זה השכל שצריך להכניס לתוך המידות, זה האמת העליונה שצריך להאיר בה את
המציאות החשוכה.

כל מה שאנחנו צריכים לזכור זה שכל מה שנעשה בעולם, זה הכל חיצוניות, ובכל מצוה ובכל ענין יש איזה סוד,
איזה שכל, והשכל הזה הוא גדלות ה`.

כולם יודעים, אפילו גוי מאמין בזה שהכל מונהג ע"י ה`. שהכל זה ה`. אבל לדעת שאין עוד בלתו ממש, שכל מה שאני מתבלבל זה שטויות, בגלל שאני חושב עם השכל שלי, ואני חושב מה שהשני אמר וכו` וכו`, אבל אם יש רק ה`,
אז אין אני ואין השני ואין השכן ואין הוא ואין זה ואין כלום. כלומר כל הקטנות מוחין: התבלבלתי, אמרו לי, פגעו בי, כל זה משום שאדם לא מרגיש את גדלות ה`, שאין עוד מלבדו.

פנימיות התורה זה גדולת ה`. כל מה שיש כאן זה כלום, זה שום דבר, זה לא קיים, זה רק דמיון, לזה קוראים גדלות מוחין. כמה שאדם נמצא יותר בגדלות מוחין הוא יודע שה` זה הכל, והוא לא מתבלבל משום דבר, והוא תמיד בשמחה.

פנימיות התורה זה פרושו האור הזה העצום שאתו ה` ברא את העולם, שאתו ה` ברא אותנו, כל אחד איך שאנחנו, בטיפוס שלנו, ובסגנון שלנו, עם המעלות שלנו, עם החסרונות שלנו, עם הגבולות שלנו, איך שה` ברא אותנו בדיוק, שנוכל בכלים שלנו, עם הילדים שלנו, עם בני הזוג שלנו, עם השכנים שלנו, עם הפרנסה שלנו, עם הצרות שלנו,
עם המחלות שלנו, עם ההצלחות שלנו, עם הבריאות שלנו, כל אחד ואחד עם כל הדברים הנפלאים והקשים,
איך נכניס לתוך המציאות שלנו, הגוף שלנו, התכונות שלנו, האישיות שלנו, הסברות שלנו, הסגנון שלנו, הטעם שלנו, איך נכניס שמה לא את המוחין שלנו, לא מה שהשכל שלי אומר לי, אלא את המוחין של פנימיות התורה,
את הרצון האלוקי". (באור פני מלך חיים)

ה` רוצה אותנו כמה שיותר קרובים אליו, כמה שיותר דומים לו. אין גבול לאן שיהודי יכול להגיע, אם רק ירצה חזק חזק.

גם יהושע בן נון וגם כלב בן יפונה עמדו בנסיון,לא התפתו לעצת המרגלים, לא לקחו חלק בהוצאת דיבה על הארץ.
ובכל זאת, רק לגבי כלב בן יפונה אומר הקב"ה למשה:

"ועבדי כלב, עקב היתה רוח אחרת עמו וימלא אחרי, והביאותיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורישנה".

מדוע זכה רק כלב לתואר הנכסף "עבד ה`", תואר שעד אז רק משה רבינו זכה בו.

הרי גם יהושע היה עמו? ובכלל, מהי אותה רוח אחרת?

יהושע זכה ועמד בנסיון בזכות הברכה שברך אותו משה לפני שיצאו המרגלים לשליחותם. ואילו כלב זכה בזכות מעשיו. בזכות רוח אחרת שפיעמה בלבו. כשראה כלב שהיצר הרע משכנע אותו להצטרף לחטא המרגלים, הוא רץ מיד לחברון והשתטח על קברי אבות ובכה והתחנן שלא יפול בעצת המרגלים, והועילה לו תפילתו.

מי שעושה מסירות נפש, מי שמאמין בכוח התפילה, מי שמאמין בכוח הצדיקים, מי שבוכה ומתחנן על נפשו,
מי שמגלה רצון ברזל, ובכוח הרצון הזה שובר את כל המניעות, הוא שזוכה לעמוד בנסיונות החיים בהצלחה, הוא שזוכה לקֶשר כל כך קרוב לה`, קשר של פנים בפנים. מה זה קשר של פנים בפנים? מתי זוכים לזה?

פנים בפנים זה רגע של דבקות, רגע של קדושה, רגע שזוכים לו מידי פעם בהתבודדות.

זה רגע של בכייה, אדם פתאום מרגיש את ה` ושוכח מכל העולם ולא איכפת לו מכלום.

רגע כזה שצדיקים זוכים בו יותר אבל גם אנחנו יכולים ולפעמים גם זוכים.

רוח אחרת זה להיות דבוק בצדיק אמיתי, שנותן לך כאלה רצונות, שנותן לך כאלה כוחות. צדיק שהוא כולו ביטול להשי"ת ורק הוא יכול להביא אותך להתבטל לגמרי. צדיק שרואה את הפנימיות שלך, שכמה שאתה עושה שגיאות, וכמה שאתה לא מוצלח וכמה שלא הולך לך, ופה אתה נכשל בזה ושם אתה נכשל בזה, אבל אתה עדיין כל כך רוצה
את האמת, בכל הכוחות שלך, ואת זה הצדיק רואה. ועם זה הוא מושך אותך למעלה. הוא לא מוותר עליך.

רוח אחרת זה רוח של אין דבר העומד בפני הרצון.

"מה שטועים העולם לפעמים ואומרים שהמניעות גדולים מהרצון, היינו שהמניעות גדולים כל כך עד שאי אפשר לשברם בשום אופן בעולם, אפילו ירצה בכל הרצונות החזקים שבעולם, זה נמשך מפגם המרגלים. שאמרו תחילה שבח הארץ: "באנו אל הארץ וזה פריה" וסיימו: "אפס כי עז העם", היינו שהמניעות גדולים כל כך עד שאי אפשר לשברם בשום רצון בעולם, ופגמו על ידי זה מאד וגרמו חורבן בית המקדש ובכיה לדורות.

אבל יהושע וכלב אמרו: עלֹה נעלה.

דהיינו -

שהמניעות שבזה העולם על כל דבר שבקדושה הם גדולים וחזקים מאד, אבל אף על פי כן הרצון דקדושה תקיף ביותר, ועל ידו יכולים לשבר כל המניעות, כי אין השם יתברך מזמין לאדם מניעות כאלו שלא יוכל לשברם
על ידי התגברות הרצון והחשק דקדושה כנ"ל (אוצר היראה, מניעות ז).

רוח אחרת היא רוח של אהבת ישראל

מתי תהיה השכינה שלמה? מתי נזכה למציאות של פנים בפנים? כשתהיה אהבת ישראל שלמה. כשבני אדם יהיו מוכנים לקבל אחד את השני. יותר מזה, כשכל אחד יוכל לאהוב את השני אהבת נפש ממש. כשנזכה להתכללות נפלאה ועצומה כזו של אחד בשני, או אז תהיה השכינה שלמה, או אז יהיה יחוד קודשא בריך הוא ושכינתֵה, או אז נזכה לשלמות המקדש השלישי. כשנגיע לשלמות כזו, אזי יזכה האדם להיות דבק בה` כל רגע ורגע. לא רק כשהוא בוכה,
לא רק כשהוא מתפלל, לא רק כשהוא מתרפק על הציון של הצדיק, אלא בכל רגע וזמן, בכל מה שיעשה.

גם האכילה שלו תהיה כולה דביקות. "לעת האוכל גֹשי הלום" אומר בועז לרות. גם לעת האוכל, גם בזמן האכילה ועל ידי האכילה בעצמה תתקיים הקִרבה הזו, ה"גֹשי הלום" הזה, היחוד הזה בינינו ובין ה`.

ומתי נגיע לשלמות הזו? כשתהיה אהבת ישראל שלמה. לא עוד מחשבות רעות על השני, לא עוד קנאה וצרות עין,
לא עוד ראיית הפגמים בחבר למרות שהוא באמת נפלא. השי"ת מתפאר בכל יהודי כמו שמלך מתפאר בכתר שלו.
כל יהודי ויהודי הוא כתר על ראשו של מלך, של מלך מלכי המלכים. וככה צריך לראות כל אדם ואדם.

"אהבת הבריות צריכה להיות מחוברת עם אהבת ה`, שזה מדרגה עצומה ונוראה, זה לא סתם שאני אוהב את החברים ועשיתי הרבה מצוות וחייכתי לזה ועזרתי לזה ואחר כך כשאני עם הקב"ה אני לא יודע בדיוק איפה אני אוחז... לא, זה מחובר, כל כך אוהבים את הקב"ה, כל כך מבוטלים, מרגישים שאנחנו חלק ממנו, שכל הבריות כולם כולם
הם ניצוץ אלוקי, וכולם חלק מהקב"ה, ואיך אני יכול לחשוב לרגע שאני, לא נאה לי להיות ליד זה ואני לא נאה לי לדבר עם זה ואני לא נאה לי להתחבר עם זה, וזה לא הייתי רוצה שיהיה שכן שלי, כי אני קצת יותר... הרי כולם הם חלק אלוק ממעל". (באור פני מלך חיים)

 

לע.נ. חיה בת מזל נפטרה י` אייר תשס"ט ת.נ.צ.ב.ה

 

להתייחס אחד אל השני בעדינות, בנועם. יש לכך רמז בפרשה שלנו. "קח את הלויים מתוך בני ישראל".

איך לוקחים בני אדם? מה זה לקחת בני אדם? זה לשכנע בנועם, ברכות.

כותב רש"י: קחם בדברים, אמור להם: אשריכם שתזכו להיות משרתי הבורא. ולא את הלויים בלבד יש לשכנע
בדברים רכים. "קח את אהרון ואת בניו אתו" וגם שם פרש רש"י: קחהו בדברים ומשכהו.

"קח לך את יהושוע": קחנו בדברים, אמור לו: אשריך שזכית להנהיג בניו של מקום. אפילו אדם הראשון לפני החטא, כשרצה הבורא יתברך להעלותו בדרגה ולהכניסו לגן עדן, נאמר: "ויקח ה` אלוקים את האדם ויניחהו בגן עדן".
ואף שם פרש רש"י: לקחו בדברים נאים ופיתהו להיכנס (לגן עדן)".

ומכאן לחינוך ילדים. ומכאן לדברים בין בני זוג, ומכאן לדיבור בין אדם לחברו:

הכל בנועם. בעינים טובות.לא בכוחניות. לא בכעס. לזכור שה` נמצא גם אצל החבר. לכבד אותו. לנסות למצוא בו נקודות טובות. תמיד ללמד כף זכות. להתפלל  שגם הוא יזכה לחזור בתשובה, שגם הוא יזכה להכיר את ה`, להתקרב אל ה`.

לזכור שאפשר גם אחרת. לא כמו שהיינו רגילים עד כה. שאפשר ברוח אחרת.

 

תפילה

אבא`לה.

כמה טוב שיש לנו אותך. כמה זה מתוק להרים את הראש אליך תוך כדי המרוץ של היום ולהגיד לך כמה מילים טובות. כמה שמחה יש כשנזכרים בפגישה הלילית שמחכה לנו, אם זוכים, בחצות לילה בשדה. כמה כוח שזה נותן.

כמה טוב שאפשר לדבר אליך בשפה הכי פשוטה והכי קרובה. אני יודע אבא שאתה לא אוהב שאנחנו משתמשים בסלנגים, בשפת הרחוב, אתה רוצה שנשתמש בשפה נקיה, שנקדש את הדיבור. אבל יש סלנג אחד ששמעתי לאחרונה, ותסלח לי אבא אם אני אשתמש בו רק פעם אחת כדי להגיד לך: "אין עליך". שפרושו – אתה הכי טוב.

אין עליך אבא, אין אין אין. בכל העולם כולו. אתה הכי הכי הכי.

תודה אבא על כל דבר שמצליח לנו וגם על מה שלא מצליח לנו. כי כשאנחנו זוכרים שאתה אחראי לכל דבר שקורה,
אז אנחנו רגועים, אז אנחנו שמחים, אז אנחנו יודעים שזה בדיוק מה שהיה צריך לקרות.

אבא`לה. כל כך הרבה אנשים סובלים, אנחנו כל כך הרבה מתפללים אחד על השני, כל אחד והרשימות שלו.
תרחם עלינו אבא. ותקבל את תפילותינו. כי זה קשה לראות אנשים סובלים. ואפילו שאנחנו יודעים שאתה הרחמן
הכי גדול, אתה מקור כל הרחמים, ושמהמקום שלך שם למעלה בודאי שהכל לטובה, אנחנו מבקשים רחמים פשוטים, כמו שאנחנו מבינים. תרחם עלינו אבא.

ותזכה אותנו להתרומם קצת מהמציאות, לא לתת לבעיות של היום יום להפריד ביננו. כי יש ימים שאני בשמחה,
ויש לי רצונות חזקים אליך, ופתאום קורה משהו, שהופך את הקערה על פיה. ואני מוצא את עצמי כועס, או מודאג,
או בלי מצב רוח. בגלל משהו שקרה.

איך זה יכול להיות אבא? איך זה שאני שוכח את כל הדיבורים האלה, שהכל שטויות, שהכל יסתדר, שיש תקוה,
שמחר יהיה יום חדש, שאתה אוהב אותנו. תעזור לי אבא לא לתת לדברים הקטנים האלה לקלקל לי את השמחה,
וגם אם אני נופל ברוחי לרגע, שמהר אצליח לקום ולהמשיך לחפש אותך, לרוץ אחריך, להרגיש אותך.

ובקשה אחרונה. אנחנו מרבים לתת מחמאות אחד לשני כי זה מחזק, זה משמח, זה מחמם את הלב, זה נותן כוח להמשיך. אבל שנזכה כמה שיותר מהר להעלות את הכל אליך, אפילו להרים ידים מלמטה למעלה בתנועה כזו שמזכירה לנו שכל מה שקיבלנו, הכל שייך לך. אנחנו שמחים עם כל דבר שאנחנו זוכים לעשות, אבל אנחנו זוכרים שהכל זה מתנות שאתה אבא נותן לנו.

ותודה על הכל אבא. אתה כל כך טוב אלינו.

 

שבת שלום,

 

מנחם אזולאי.

 

 

ניתן לקבל את דבר התורה לדואר אלקטרוני באמצעות שליחת מייל לכתובת:

r.m.azolai@gmail.com

  

 

 

 

לע.נ. שרה-פייגא בת ר` מרדכי ז"ל

 

 זקוקים להרבה תורמים כדי להמשיך
אפשר להעביר לחשבון בנק הדואר 20685668 להערות ובקשות: 02-5374711  

 

יש רשות לצלם, להפיץ, ולעשות בחומר כל שימוש לזכוי הרבים

פרשת שבוע חוקת דברי רבנו נחמן מברסלבו
 

בס"ד

פרשת חוקת דברי נחמן מברסלב


פה אדמה - היא תכלית הצמצום {אדם מסמל את מידת הגבורה}


והיא חוק בלי הסבר שמובן לנו והיא באה עם עץ אזוב ושני תועלת ללמד שמי שמתגאה כאז עליו להשפיל עצמו כאזוב {צמח נמוך } וכתולעת ,ולכן כל אדם צריך לצמצם את המח לבלי להיות חכם בעיניו שירצה לשגיע יותר משכלו , רק יסמוך את עצמו על האמונה ועל יד זה-
ונתן עליו מים חיים - יזכה לטהרה וחיים ,


זאת חוקת התורה - מצוות פרה אדומה באה ללמד על כל מצוות התורה כי באמת טעמי המצוות {כגון מה הטעם שהשם צוה תפילין שחרות מרבעות עם 4 פרשיות ולא יותר או פחות וכן שאר המצוות} נעלים ונסתרים ואי אפשר להשיגם בדעת אנושי כלל , רק נעלים ונסתרים ואי אפשר להשיגם בדעת אנושי כלל , רק צריכים לקימם באמונה לבד להאמין בהשם ובמשה עבדו כמו שכל ישראל מאמינים בפשיטות,

פרק אדמהו תמימה - "אדמה " זהו דין קשה "תמימה" זה דין רפה , זוהר הקדוש , ללמדנו כשאדם במצב של דין קשה " {צער גדול , כשלון } אזי צריך להרפות את הדין ולמצוא נקודה טובה בעצמו,זאת התורה אדם כי ימות באוהל - עיקר קיום התורה של כל אדם הוא להמית עצמו ולמסור נפשו בשביל להתקרב לצדיק האמת |רבנו נחמן לספריו ולתלמידיו } שהוא היושב באוהל,


שוחט אחד שהיה בעל השנה מאוד שאל את רבנו אם טוב שיעשה קפיצת דרך כד לשהגיע לרבנו לראש השנה ,,,, כי בעירו היו צריכין אותו עגה רבנו :" אלי באים רק בסוסים ועגלות!!!?"



רבי שמעון בר היה תלמדי ראשון של רבנו, והיה מפציר לרבנו שיבטיח לו שיזכה לשמשו בעולם הבא כמו ששמשו בעולם הזה , רבנו דחה בקשתו בכל פעם ,פעם נסע רבנו עם רבי שמעון והגיעו לאיזה הר , כשירדו מן ההר , דהרו הסוסים במהירות גדולה עד שהיתה סכנה שתתהפך בעגלה עם כל נוסעיה ,כשראה זאת רבי שמעון , מסר נפשו למען הצלתו של רבנו וקפץ מהעגלה ועצר בגופו {היה בעל כוח  רב} את העגלה ובזה הציל את רבנו ,אחר כך בקש שוב רבי שמעון את רבנו שיבטיח לו כנ"ל והשיבו רבנו :" באמת עשית טוב מאבל בשביל זה לבד ?!" אם רבנו , פיגה שהיתה בעלת רוח הקודש כידוע ף נכנסה לרבנו ואמרה לו :" עשה לו {לרבי שמעון } נחת וברכה בדבר זה אחרי שהוא מפציר כל כך " ואז הבטיחו רבנו
כשהבחין רבנו בקנאתו של מורנו נתן על רבי שמעון שזכה לדבר נשגב זה אמרו לו :" יהיה לך שם עניין יותר טוב מזה..."

< קודם 1 2 3 4 5 הבא >
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש
שבת קודש