שבת קודש איגוד בתי הכנסת שבת קודש

לקישורים נוספים...

איגוד בתי הכנסת

ראשי >איגוד בתי הכנסת
בית הכנסת של תימנים
בתי כנסת
 

המדור מתעדכן מידי יום ביומו בסיוע גולשי האתר וגבאי בית כנסת

בשנת תשס"ד-תשס"ה עודכנו ונוספו מאות בתי כנסת

צוות תימני נט מודה לכל השולחים עידכונים לתועלת כלל הציבור ואורחי בית הכנסת.

.

א

אבן יהודה

אבן שמואל

אבני חפץ

אופקים

אורנית

אזור

אחיהוד

אחיעזר

אילת

אלון מורה

אלון שבות

אליכין

אליקים

אלישיב

אלעד

אלקנה

אפרת

אריאל

אשדוד

אשקלון

אשרת

אשתאול

 ב

באר יעקב

באר שבע

בטחה

בית דגן

בית עריף

בית שאן

בית שמש

ביתר

בני ברק

בנימינה

בני עי"ש

בני ראם

בקוע

ברכפלד

ברקת

בת ים

בת שלמה

ג

גאולים

גאולי תימן

גבעת אולגה

גבעת יערים

גבעת כח

גבעת עדה

גבעתיים

גבעת שמואל

גדעונה

גדרה

גינות שומרון

גן יבנה

גני תקווה

ד

דימונה

ה

הוד השרון

הושעיה

הרצליה

ז

זבדיאל

זכרון יעקב

ח

חדיד

חדרה

חולון

חלמיש

חלץ

חשמונאים

ט

טבריה

טירת יהודה

טירת שלום

י

יבנה

יהוד

יבנאל

יכיני

ינון

יקיר

יקנעם עילית

ירוחם

ירושלים

ירחיב

ישעי

כ

כוכב יעקב

כפר זתים

כפר יונה

כפר יעבץ

כפר מרמורק

כפר סבא

כפר פינס

כפר שלם

כפר שמאי

כפר תפוח

כרכור

כרמיאל

ל

לבנים

מ

מאור

מבוא חורון

מגדל

מדרך עוז

מודיעין

מזכרת בתיה

מיתר

מעלה אדומים

מצפה הושעיה

מצפה יריחו

מצפה רמון

מרכז שפירא

משען

נ

נהריה

נוף איילון

נחושה

נחלה

נחם

נס ציונה

נתיבות

נתניה

ע

עופרים

עזריאל

עכו

עמינדב

עמנואל

עמקה

עפולה

עפרה

ערד

פ

פרדס חנה

פרדסיה

פתח תקוה

צ

צורן

צלפון

צפת

ק

קרית מלאכי

קדומים

קדימה

קצרין

קרית אונו  

קרית ארבע

קרית אתא

קרית ים

קרית נטפים

קרית ספר

קרית עקרון

קרני שומרון

ר

ראש העין

ראשון לציון

רבבה

רחובות

רכסים

רמלה

רמת גן

רמת השרון

רמת ישי

רעננה

ש

שבי שומרון

שדרות

שילה

שערי תקווה

שוהם

שעלבים

שתולים

ת

תל אביב

תל מונד

תל ציון

תנובות

תרום

 

בתי כנסת בתפוצות

לוס אנג'לס          לונדון          ניו יורק

 

חדש! תמונות בתי כנסת

ניתן להנציח תמונת בית כנסת בו אתם מתפללים במדור בתי כנסת שילחו כעת

תמונות שקיבלנו

בית כנסת "עץ חיים" ברח' דרך יחיעם בשכון ממשלתי נהריה

 בית כנסת "היכל אברהם"

קרני שומרון - נוסח בלדי

  

בית כנסת "אמת  ושלום"

  ראש העין ברשות הרב אבנר עפאג'ין 

בית הכנסת "תפארת ישראל"

 שכ' ד בכפר סבא

בית כנסת "נווה חיים" בקרית ים 

בית כנסת "תפארת ישראל"

בית הכנסת המרכזי ליהודי תימן ברמת גן רמת עמידר

בית כנסת "רמב"ם" בשכונת

 רמת-עמידר ברמת-גן

בית הכנסת "עוד יוסף חי" בנוסח שרעבי מקורי

ממוקם ברח' הושע פתח תקוה

בית כנסת "מגן אברהם"

שיכון עמידר - נתניה

ק"ק עדן

בית הכנסת החדש

"שיבת-ציון"

ברח' מימון 6 פתח תקוה

בית כנסת יד לאחים

גבעת אוסישקין, גל-עד

 נהריה

..

..

התמונה צולמה בבית הכנסת "תפילת אבות" ברחוב נוה שלום 25 בנתניה.

בחוה"מ סוכות ש"ז.

 

 

בית הכנסת מתוך ויקיפדיה

בית כנסת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חזית בית הכנסת מייזלובה, ניתן לראות מעל השער מגן דוד וליד הגג את לוחות הברית.
חזית בית הכנסת מייזלובה, ניתן לראות מעל השער מגן דוד וליד הגג את לוחות הברית.
בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל אביב, בתכנון מריו בוטה
בית הכנסת והמרכז למורשת היהדות ע"ש צימבליסטה באוניברסיטת תל אביב, בתכנון מריו בוטה

בית כנסת הינו בית התפילה היהודי. השם 'כנסת', מקורו מהשורש כ.נ.ס, והוא נקרא כך על שם ההתכנסות של האנשים בו. היהודי מחוייב על פי מצוות הדת להתפלל שלוש פעמים ביום, בבוקר תפילת שחרית, אחר הצהרים תפילת מנחה ובערב תפילת ערבית. בשבתות, ראשי חודשים וחגים נוספת תפילה אחר תפילת שחרית ושמה תפילת מוסףיום כיפור נוספת גם תפילת נעילה לאחר תפילת מנחה). בית הכנסת מכונה מקדש מעט מפאת קדושתו והשוואתו לבית המקדש.

כדי שתפילה תחשב כ"תפילה בציבור" נדרש מניין- מינימום של עשרה גברים בוגרים. "ומנין לעשרה שמתפללין ששכינה עמהם? שנאמר אלהים נצב בעדת אל" (תלמוד בבלי, מסכת ברכות דף ו, א). כאשר התפילה אינה נערכת במניין, כלומר, כאשר מתפללים פחות מעשרה גברים, ישנם קטעים בתפילה שאינם נאמרים. אסור לומר קדיש ו"ברכו", קדושה וקריאת התורה, שנחשבים לחלקים המקודשים של התפילה, וכן אין נאמרת חזרת הש"ץ. תפילה במניין מתקיימת בדרך כלל בבית הכנסת.

תוכן עניינים

[הסתר]

[עריכה] היסטוריה

בתי הכנסת החלו להופיע בעקבות גלות בבל, אז היה חשש בקרב מנהיגי העם כי ללא בית מקדש העם ישכח את יהדותו.

[עריכה] ארכאולוגיה

ערך מורחב – בתי כנסת עתיקים בארץ ישראל

בארץ נתגלו ממצאים ארכאולוגיים של הרבה בתי כנסת. בעיקר מסוף תקופת בית שני ועד המאה ה-10 לספירה. מהמפורסמים שבהם בתי הכנסת בקיבוץ בית אלפא, בציפורי, וביריחו. בתי הכנסת העתיקים היו בנויים קצת אחרת מהמקובל בימינו, כך הפתח היה בקדמת בית הכנסת, (לדאבונם של המאחרים) ואילו ספרי התורה היו מונחים בארון בחדר צדדי, וכאשר היו צריכים לקרוא בתורה היו מביאים אותם בארון, לקיים כפשוטו את מה שנאמר "ויהי בנסוע הארון".

[עריכה] מבנה בית הכנסת

פנים בית הכנסת הקראי במושב מצליח. בית הכנסת הקראי אינו מכיל כיסאות או ספסלים לישיבה, ובמקומם יש שטיחים, שעליהם עומדים, כורעים, יושבים או משתחווים המתפללים
פנים בית הכנסת הקראי במושב מצליח. בית הכנסת הקראי אינו מכיל כיסאות או ספסלים לישיבה, ובמקומם יש שטיחים, שעליהם עומדים, כורעים, יושבים או משתחווים המתפללים
בית כנסת כפול, לאשכנזים (מימין) ולספרדים (משמאל), הרצליה
בית כנסת כפול, לאשכנזים (מימין) ולספרדים (משמאל), הרצליה

בכותל המזרח בבית הכנסת נמצא המקום בו מונחים ספרי התורה. מקובל בבתי הכנסת הספרדים לכנות מקום זה היכל ובבתי הכנסת האשכנזים מכנים מקום זה ארון קודש. בדרך כלל אזור זה מוגבה משאר בית הכנסת. לפני ההיכל, נמצא בדרך כלל שטיח שעליו עומדים הכהנים בעת ברכת כהנים (לקראת סוף חזרת הש"ץ). באמצע בית הכנסת יש אזור מוגבה נוסף הבימה, ובה תיבה - שולחן שעליו מניחים או מעמידים (תלוי במנהג) את ספר התורה בעת קריאת התורה. לצד התיבה, ברוב בתי הכנסת האשכנזיים ישנו מקום ישיבה למגביה. בבתי הכנסת האשכנזיים נמצא בקדמת בית הכנסת סמוך לארון הקודש, העמוד, שלידו עומד שליח ציבור - חזן. בבתי הכנסת הספרדיים והתימניים לא קיים כלל עמוד, וכל התפילות מתנהלות מן התיבה בלבד. אצל הספרדים לעתים מנוהלת התפילה ממקומו של הש"ץ (כמו בקורבנות טרם פסוקי דזימרה) ואצל האשכנזים לעתים מנוהלת התפילה מהבימה (בעיקר אשרי יושבי ביתך-ובא לציון בימי שני וחמישי). הבדל נוסף הוא אופן הישיבה. בבתי כנסת אשכנזיים כל הקהל יושב כשפניו לארון הקודש. בבתי כנסת ספרדיים ובעיקר תימניים הקהל יושב תוך שהוא מקיף את התיבה בצורת "ח" (כך שרק חלק מהקהל יושב ופניו להיכל).

אף שכל בית כנסת פתוח בפני כל יהודי, נחלקים בתי הכנסת לפי קריטריונים אחדים:

סגנון הריהוט בבתי הכנסת שונה מעדה לעדה ומקהילה לקהילה. ישנם מפוארים וישנם צנועים. יש בתי כנסת שתלויות בהם תמונות, ויש שמצמצמים בהן. כך למשל בבית הכנסת הגדול בירושלים, קיימים ויטראז'ים מעוטרים. בבתי כנסת בתקופה הרומית נמצאו רצפות פסיפס בסגנון הרומאי, עם גלגל המזלות וציורים המתארים מסיפורי מקרא ואף תמונות של הליוס - אל השמש במרכזן.

בחו"ל בתי הכנסת מכוונים כלפי ארץ ישראל. בארץ ישראל, בתי הכנסת מכוונים לכיוון ירושלים. ובירושלים לכיוון הר הבית, שהוא המקום המקודש ביותר על פי המסורת היהודית. כל זאת על פי תפילת שלמה המלך: "וְשָׁבוּ אֵלֶיךָ בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם, בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם, אֲשֶׁר שָׁבוּ אֹתָם, וְהִתְפַּלְלוּ אֵלֶיךָ דֶּרֶךְ אַרְצָם אֲשֶׁר נָתַתָּה לַאֲבוֹתָם, הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתָּ וְהַבַּיִת אֲשֶׁר בָּנִיתִ לִשְׁמֶךָ:" (ספר מלכים א', ח, מח)

בבתי כנסת אורתודוקסים ישנה הפרדה בין נשים לגברים. ברוב בתי הכנסת מוקצה לנשים אזור מסוים ביציע או מאחורי אזור הגברים או לצידו, הקרוי "עזרת נשים" (השם נלקח מהאזור שעד אליו יכלו נשים להכנס בבית המקדש). על פי ההלכה מספיק שתהיה מחיצה בגובה של מטר בין הנשים לגברים ויש פוסקים המחמירים שגובה המחיצה יהיה עד מעל לראשי המתפללים. בבתי כנסת קונסרבטיבים ורפורמים נוהגים לשבת משפחות משפחות, נשים וגברים גם יחד.

לאדם שמנהל את ענייני בית הכנסת קוראים גבאי, והוא אחראי על ניהול הצדדים הלוגיסטיים וסדרים נוספים, כמו קביעת זמני תפילה, ניהול התפילות, מינוי הקוראים בתורה, חלוקת העליות והכיבודים השונים. בדרך כלל ישנם וועדה נבחרת מקרב המתפללים, שעוסקת בניהולו של בית הכנסת.

[עריכה] קדושת בית הכנסת

בניין בית הכנסת הוא מקום קדוש והריסתו אסורה אלא לשם בניית בית כנסת אחר וגם אז אין היתר מוחלט. אחד הדיונים בעניין החלפת בית כנסת ישן בחדש מצוי בתלמוד הבבלי במסכת בבא בתרא (דף ג, עמוד ב). הדיון מתחיל בדברי רב חסדא שקובע כי לא ניתן להרוס בית כנסת עד שיבנה בית כנסת אחר במקומו. הדעות חלוקות בשאלה מדוע. יש שאומרים משום "פשיעותא", היינו החשש שמא לא יושלם הבניין של בית הכנסת החדש, ויש שאומרים משום "צלויי", היינו העובדה שבמהלך הבנייה לא יהיה מקום תפילה. כאשר יש מקום תפילה חלופי נותר החשש הראשון "פשיעותא". בהמשך הגמרא קובע רב אשי כי הריסת בית הכנסת אסורה גם כאשר חומרי הבנייה מונחים מוכנים לבניית הבניין החדש שכן יש חשש שימכרו את חומרי הבנייה לשם פדיון שבויים. לבסוף מסייגת הגמרא מקרה בו יש בבית הכנסת סדקים העלולים לגרום להתמוטטותו, אזי מותר להרוס ולבנות חדש במקומו. מסקנה נוספת שעולה מדיון מאוחר יותר בעקבות הריסתו של בית המקדש בידי הורדוס לשם בניית בניין חדש, לפי חלק מהדעות היא שכאשר השלטון הורס בית כנסת לשם בניית בית כנסת אחר מותר הדבר שכן התחייבות של שלטון היא התחייבות רבת תוקף ואין חשש שיחזור בו.

בעניין זה עוד דיונים רבים ברחבי התלמוד ורבים עוד יותר אצל הפוסקים לדורותיהם. הידרשות לשאלה הייתה בעת תוכנית ההתנתקות, אז ביקשה מדינת ישראל להרוס את בתי הכנסת בגוש קטיף ובצפון השומרון. הרבנים השונים נתאחדו בדעת רוב מוצקה שהדבר אסור בתכלית האיסור ולבסוף שינתה ממשלת ישראל את החלטתה ולא הרסה את בתי הכנסת.

[עריכה] ראו גם

[עריכה] קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: בית כנסת

מקור
איגוד בית הכנסת העולמי
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש
שבת קודש