שבת קודש *^* חיפשת ולא מצאת? - זה כאן *^*, שבת קודש

לקישורים נוספים...

*^* חיפשת ולא מצאת? - זה כאן *^*,

ראשי >*^* חיפשת ולא מצאת? - זה כאן *^*,
8 כללים לשעה הרב שלום ארוש שליטא-שווה לקר
ללא כללים אלה אדם עלול
להתרחק מהשם יתברך דווקא
בגלל הרצון שלו לחזור בתשובה,
כי ברגע שהוא מסתכל על עצמו
ועל חסרונותיו, הוא נופל למרה
שחורה...


בשדי יער – פרק 61

למדנו את נושא תיקון משפטו של האדם וכעת אנו מגיעים לשמונה כללים חשובים שבהם כלול כל תיקון המשפט:

כלל 1 – שמחה: השם רוצה בתשובה! לא בעצבות. לפני הכל על האדם לברר תמיד לעצמו – מה השם רוצה? שאתייאש, או שאתחזק ואהיה בשמחה? התשובה, כמובן, ברורה.

כלל 2 - וידוי דברים: על פי דברי הרמב"ם, יש לעשות תשובה על החטאים. כלומר: וידוי, חרטה, סליחה וקבלה לעתיד – לא לחטוא להבא. אולם, מכיוון שאדם יודע שעדיין אין בכוחו לא לחטוא, כיצד יקבל על עצמו לא לחטוא? התשובה נמצאת בכלל הבא:

כלל 3 – השם צדיק וישר: רבי נתן מלמד אותנו (ליקוטי הלכות) שהשם בודאי צדיק וישר והוא לא דורש מהאדם דבר שהוא לא מסוגל לעשות, לכן הוא לא נותן ניסיון שהוא מעל לכוחותיו של האדם. כלומר, אדם לא מקבל ניסיון בחיים שאין בכוחו לעמוד בו ולתקנו. לכן צריך כל אדם ללמוד על הנושא בו נכשל ויתפלל עליו, כך יזכה לעמוד בניסיון. וזוהי קבלתו – אדם מקבל על עצמו ללמוד על אותו עניין/נקודה בהם הוא עדיין נכשל, להתפלל עליהם ולקיים את מה שלמד. זה גם מוביל אותו לכלל הבא:

כלל 4 – לימוד: על האדם לקבוע לעצמו זמן בכל יום ללמוד על הנושא אותו צריך לתקן – מספרים, שמיעת דיסקים וכדומה, ללמוד היטב ולשנן את לימודו. וכדי שיהיה לו קל ומסודר להתמקד בנושא המצריך תיקון, העצה היא לחלק את הלימוד למספר נקודות, כגון לסדר בנפרד את כל מה שנאמר בגנות אותה מידה רעה, וכנגד זה את כל מה שנאמר בשבח המתגבר עליה. כך יסכם את כל העצות שיש כדי שיוכל לתקנה. לצורך העניין יש להצטייד במחברת ולכתוב בה את הדברים. כללו של דבר, העבודה על כל נושא צריכה להיות מעמיקה ולהכיר אותו על בוריו.

כלל 5 – ישוב הדעת: על האדם לישב את דעתו עד שהאמת תהיה ברורה לו כשמש, ויהיה לו שכל מיושב חזק ותקיף שכך היא האמת תמיד – גם במקרה כזה וגם במקרה אחר, ורק אז יוכל להשיב את השכל החזק והברור לליבו. כדי להשיב את השכל אל הלב יש ללמוד את הכלל הבא:

כלל 6 – תפילה: בעזרת התפילה אפשר לפעול הכל! לכן יש לקבוע זמן ולהתפלל יום יום על אותו דבר. וחשוב מאוד לזכור – שצריך להאמין! שבריבוי התפילות אפשר לתקן כל דבר ולהתגבר על הכל. בתפילה עצמה, יש לפרט את כל החומר הנלמד, כדי שהתפילה תהיה מגוונת ומלאה בתוכן. יש לדעת מראש שצריך להרבות בתפילה זמן רב ולא לצפות לתוצאות תיכף ומיד. לאחר שאדם מקיים שלב זה הוא לא פעם עלול להרגיש שמגיע לו, לכן יש להיעזר בכלל הבא:

כלל 7 – ענווה: כל אדם צריך לדעת בצורה ברורה – לא מגיע לי כלום! השם יתברך לא חייב לי כלום! כבר מהתפילה הראשונה ועד לתפילה האחרונה יש לבקש ברחמים ובתחנונים מתנת חינם בלבד! כך לא תקצר רוחו ולא ידחק את השעה, כמובן שגם לא יתייאש מהתפילה ויוכל להאריך בתפילות כמה שצריך, גם אם זה ייקח זמן רב, עד שיתקן את הכל.

כלל 8 – תודה והודאה: כדי שאדם יצליח להרבות בתפילה ולהאריך בה, עליו להודות על עצם העובדה שהוא זוכה ללמוד ולהתפלל על כל דבר. ובנוסף, ייתן דעתו ויתבונן על כל נקודה, גם הקטנה ביותר, שהתקדם בה ויודה עליה. כך תהיה לו התחזקות גדולה והערכה לעבודה שהוא עושה. יש להודות גם על מה שלא השיג עדיין ועל מה שנראה לו רחוק ממנו ואולי גם לא התקדם בו, כי גם זה לטובתו. זה יכול להיות המצב הטוב ביותר בשבילו, לפי הכלים שיש לו לעת עתה. לכן חשוב מאוד לדעת שאין דבר טוב יותר שממתיק את הדינים מההודאה לבורא עולם. והבורא, כאשר רואה אדם שמעריך את העבודה שהוא מזכה אותו – לימוד, תפילה, הערכה על כל התקדמות, שהוא מאמין שגם ריחוקו הוא לטובה - אז הוא נותן לו כוח להמשיך הלאה. למעשה, ההודאה היא הביטוי לכך שאדם מאמין בהשגחה פרטית ומרגיש שהכל מתנת חינם. אם לא מודה, סימן הוא שהוא לא באמת מאמין ומרגיש כך.

שלב ההודאה הוא גם האחרון וגם הראשון. מעין מעגל. כי בפועל, כאשר אדם כבר נמצא בתוך העבודה עליו להקדים תמיד את שלב ההודאה לכל דבר.

כאשר אדם מתקרב להשם ומתחיל לחזור בתשובה עליו ללמוד היטב את שמונת הכללים הנ"ל. ולא רק, אלא להתפלל עליהם כדי לזכות לקיימם. ללא כללים אלה הוא עלול להתרחק מהשם יתברך דווקא בגלל הרצון שלו לחזור בתשובה. הסיבה לכך היא, משום שברגע שאדם מתחיל ללמוד מהי האמת וכיצד צריכים להיות מעשיו ומידותיו, הוא מסתכל על עצמו ורואה שיש לו חסרונות רבים, ובפרט תאווה או מידה רעה מסוימת שהיא חזקה מאוד אצלו. וכאשר אינו יודע לשפוט את עצמו על פי "תיקון המשפט" הוא נופל מזה לייאוש. מדוע? משום שהבין על פי שכלו ש'תשובה' היא האשמה ורדיפה עצמית, ליפול למרה שחורה, ואז נכנסות בו מחשבות שהוא לעולם לא ישתנה.

כמובן שאלה הן מחשבות שהיצר הרע 'מזרים' לו, אך על ידי כללי תיקון המשפט הוא יודע שאותו חסרון הוא בהשגחה פרטית מדויקת, וזו השליחות שלו בגלגול זה לתקן. וכל זמן שיש לו עיכוב בהתקדמותו הרוחנית, עליו לדעת שזה לטובתו! עד שיבנה כלים בעזרת התפילה והעבודה, כי אז בודאי יזכה לתקן הכל. למשל, אדם שסובל ממידת הכעס ורוצה לצאת ממנה, אבל רואה שהוא לא מצליח, עליו לפעול על פי שמונת הכללים שצוינו לעיל ועל פי מה שלמד על מידה זו – הדברים שנאמרו בגנותה והדברים שנאמרו על המתגבר עליה, הבנה שזהו ניסיון משמים ויש לו את היכולת להתמודד איתו, וכן הלאה.


(מתוך בשדי יער מאת המחבר)

מפניני הרב – "אמונה היא תוצאה של אמת"
בס"ד בזרה"ק

 

מפניני הרב –  "אמונה היא תוצאה של אמת"

 

פרשת השבוע, בתורה הקדושה, פרשת שמות, כתוב משה אמר למה הרעות לעם הזה, למה זה שלחתני? .. אז באתי אל פרעה לדבר בשמך ולא הצלת את עמך.

השם יתברך עונה לו, וידבר אלוהים אל משה ויאמר אליו : "אני השם." כל המפרשים עומדים על זה וידבר אלוקים=זה מידת הדין, אני השם = אני רחמים .

השם אומר למשה רבנו, יש לך שאלות עליי שככה אני עושה לעם ישראל, ואני כולי רחמים ואין רע בעולם.

ויודעים שהתורה זה לא ספר היסטוריה או סיפורים, כל אות שייכת לעם ישראל לכל הדורות.

בורא עולם אומר לכל אחד "אני רחמים". לכל אחד יש שאלות עליי, שהנהגת הקדוש ברוך הוא ח"ו לא טובה.

דעו, כל פעם שאתם בעצבות, ייאוש, דיכאון – למעשה זה אומר במילים אחרות שיש לך שאלות על השם, כי אתה לא מרוצה מההנהגה שלו.

שאלות כמו, למה מתעכב לי הזיווג? למה אין לי ילדים? למה יש לי קשיים בפרנסה? למה יש לי בעיות בריאותיות.. וכיוצא בזה. – למעשה כל השאלות והקושיות , הן שאלות על השם יתברך.

העניין של האמונה, שהכל טוב, רחמים ומצוין זה העיקר של האמונה.

להאמין שיש בורא בשמיים זה לא נקרא אמונה אלא שמנהיג אותך מא` ועד ת` ועושה איתך רק טוב ברחמים, זה נקרא אמונה.

 

בנוסף, יהיו כאלו שיגידו, אני מרוצה מההנהגה של בורא עולם, אבל לא מרוצה מעצמי, אני לא בסדר, הולך בדר לא נכונה, אני חוטא ועושה עברות ומזה אני עצוב. במילים אחרות, מה שאותו אדם אומר, אין לי שאלות על השם יתברך, על הכל  תודה  ← חוץ מהטענות כלפי עצמי, שאני לא בסדר. (האדם ל מרוצה מעצמו).

                            ↓

ברם, כ"א ששואל כזו שאלה , צריך להבין ראשית כל מה זה אמונה.

בזוהר הקדוש, ובליקוטי מוהר"ן כתוב שאמונה היא תוצאה של אמת.

אמת ואמונה הולכים ביחד. 

                            ↓

אז מהי האמת?

האמת היא שאדם צריך לזכור תמיד "אני כלום בלי השם יתברך, אני אפס". זוהי האמת!

בלי בורא עולם אני לא יכול לעשות מאומה, כלום, שום דבר. לא שווה כלום, לא יכול להצליח בכלום.

אם יש לך את האמת הזו, תגיע לאמונה הנכונה, שכל מה שיש לך צריך להגיד תודה רבה, כי קיבלת כל דבר מבורא עולם במתנת חינם, וכל דבר שאתה רוצה לעשות לבקש מבורא עולם.

לכן, כל עוד יש לך טענות על עצמך זה גאווה, כפירה.

אל לו לאדם ליפול לעצבות, לייאוש והאשמות עצמיות אם עשה עברה או שלא הולך לו כמו שצריך.

 

☼אם כך, איך מצד אחד לא ליפול לעצבות ולייאוש והאשמות עצמויות, ומצד שני לקחת אחריות על המעשה שעשיתי?

בורא עולם הוריד אור נפלא גדול ועצום לרב שלום, בוא ותקראו טוב;

לפני מעשה, דעו לכם, אסור לעשות שום עברה. אין שום היתר. אסור לזוז מדברי הקדוש ברוך הוא וכ"א צריך שיהיה לו רצון לעשות כרצון השם מא` ועד ת` ולא לזוז ימין ושמאל, גם מדברי צדיקים והתורה הקדושה. אך אם כל זאת, הדרך ארוכה... ארוכה... עד שמגיעים שאדם לא יחטא יש דרך ארוכה...

אז כשאדם נמצא עדיין בדרך, כמה שירצה לא לחטוא הוא יחטא.

מה שכן, עליו לעשות השתדלות לא לעבור עברה. קרה שהשתדל וכן עבר עברה, עליו לקחת אחריות על העברה שעשה.

 

☼קיימים 2 דרכים של לקיחת אחריות:

 

1. לקיחת אחריות בדרך לא נכונה –

שרב בני האדם חיים אותה, שהאדם מאשים את עצמו האשמה עצמית, הרס עצמי, רדיפה עצמית, כגון אני לא בסדר, אין לי תקנה, אני לא יוצלח, כולם יותר טובים ממני, כולם מומחים בזה חוץ ממני, למה להוא ולי לא... וכן הלאה... כולם חולים במחלה הזו שנקראת "רדיפה עצמית".

וזה כמובן לא נקרא לקחת אחריות, זו גאווה בסוג של האשמה עצמית.

 

2. לקחת אחריות בדרך נכונה –

לקחת אחריות על מעשיי. עברתי עברה, לקחת אחריות ע"פ האמונה, האמת.

תזכרו טוב! וב"ה יתברך ייכתב על לוח ליבנו וייחרט בנשמתנו.

כעת כל הבחירה של האדם נצטמצמה. מכיוון שהאדם נמצא במצב של אחרי המעשה.

והבחירה היחידה שנותרה בידיך היא לבחור אחת מתוך השתיים:

אם במצב הזה,

תזכור שאתה אפס – בחרת נכון

אתה לא זוכר שכבר אתה אפס – לא בחרת נכון 

                      ↓

אם אינך זוכר שאתה אפס, אתה חי בכפירה, בגאווה ובשקר. וכבר התוצאות הרעות לא תאחרנה לבוא לעומת אדם שחי שהוא אפס, אזי מתפלל על כל דבר. למשל, עומד לפני עברה-מתפלל וזוכר שהוא אפס, יודע שלא יכול להתגבר על היצר הרע בלי תפילות לשם, מבין שיש לו פה ניסיון ומבקש מבורא עולם עזרה, תן לי את הכוח, תעזור לי.

כלומר, יש לך אמונה=תפילה=אתה הולך עם השם, והשם עוזר לך.

וגם אם התפללת ונכשלת, אזי חסרות לך תפילות, תקדיש לזה יותר תפילות.

אם זכרת שאתה אפס, ממילא התוצאות נפלאות כי אתה חי עם השם, והאחריות שתיקח על עצמך – כי שכחת שאתה אפס.

 

← הבחירה למעשה היא בין החשיבה שאני אפס לבין שאני לא חושב שאני אפס.

אם אני אפס, מיד מתפלל ואם שכחתי שאני אפס, משמע חייתי בשקר.

מכאן יוצא, שהעברה מחזירה אותך בתשובה. (פירושו לעבוד על המידות שלך, האמונה והאמת). כלומר, העברה נותנת לך לזכור את הידיעה, למה עברתי עברה? כי שכחתי שאני אפס...

 

לפני כל עברה, לזכור שאני אפשר, להתחבר אל השם יתברך, להתפלל ולבקש עזרה.

כשאדם מאשים את עצמו הוא חי בשקר. חז"ל כתבו בגמרא הקדושה, "אילולא השם עזרו לו יכול לו". זה הפשט של הגמרא, תדע שאם הקדוש ברוך הוא לא יעזור לך לא תוכל לנצח את היצר הרע, אתה אפס בלי בורא עולם.

 

☼יש טעות עצומה ונוראה שלא יודעים מהי הבחירה, חושבים שזה עדיין בעשייה, וכל העשייה שייכת רק לקדוש ברוך הוא, אדון כל המעשים, עושה ויעשה לכל המעשים.

העשייה וכל הכוח שיש בעולם הזה – זה רק השם.

 

← אז מהי הבחירה שלנו? הרצון והידיעה.

← כשהרצון זה התוצאה של הידיעה.

 

הידיעה שאני אפס בלי השם, ולשם יש את כל הכוחות, אזי אני יודע נכון. יש לי רצון נכון. אני רוצה ללכת בדרך של השם לא לעשות עברות.  (מבקש מבורא עולם שיעזור לך לא לעשות עברות, וללכת איתו יתברך, כי ללכת בלי פירושו כוחי ועוצם ידי).

מיד כשהאדם שכח שהוא אפס, חושב שהוא מציאות, השם עוזב אותו והוא לא יכול להצליח בכלום.

 

למה כאשר האדם מאשים את עצמו האשמה כלשהיא, רדיפה והרס עצמי נחשבות כעברות? הכי יכולת לא לעבור עברה? יש לך איזה כוח שמחייה אותך מלבד השם?

דע לך, אני עברתי עברה וזה תוצאה של עוון ששכחת שאני אפס.

בלי השם, פירושו שחשבתי שאני מציאות בעצמי. כלומר, "אין אני והוא יכולים לדור ביחד.." הקדוש ברוך הוא והגאוותן. אז השם משאיר אותו להסתדר לבד, והוא ממילא כבר נופל.. כי בלי בשם אי אפשר כלום. 

ועוד דבר, האמונה זה תפילה.

מי שהולך עם השם מתפלל, ואם זוכר שהוא אפס על כל דבר מתפלל ומודה, שאדם לא יראה שום דבר כמובן מאליו, כל יום יודה על כל דבר.

על כל דבר ישנה השגחה פרטית ושום דבר אינו סתם.

הכל בורא עולם נותן לך.

אדם מרוצה מהקדוש ברוך הוא, אבל יש לו טענות כלפי עצמו, זו כפירה.

 

"ישמרו לכם פן יפתה לבבכם וסרתם ועבדתם אלוקים אחרים" הבעל שם טוב אמר שמפסיק שהאדם רק חושב שהוא לא אפס, אתה כבר נחשב כעובד עבודה זרה.

 

כעת נחזור לשאלה בתחילת השיעור, שהשם יתברך הוכיח את משה רבנו, "למה אמרת לי הריעות?" אני השם כולי רחמים.

שאף אחד לא ידמה לעצמו שיש לו אמונה יותר ממשה רבנו. משה רבנו לא חי בשביל עצמו בלל, מההתחלה יצא לעם שיראל, ראה בסיבלותם, בוכה בדמעות עליהם, מצטער עליהם – רק חי בשבילם ולא עניין אותו מעצמו. משה רבנו עבר גם על עצמו אישית ניסיונות מאוד קשים ואף פעם לא שאל את הקדוש ברוך הוא שאלות.

היה יוצא לעם ישראל, חושב את פצעיהם, את עיניהם, מבקש מותו עליהם "מי ייתן מותי עליכם". משה הרג את המצרי למען יהודי, פרעה חיפש אותו וברח ממצרים בגיל 16, ובגיל 80 חזר ולא שאל שום שאלה את הקדוש ברוך הוא, משה רבנו גורש מארצו, ממולדתו, מעמו, ממשפחתו, ולא שאל שום שאלה. ניסיון קשה ונורא להתנתק מהכל, לא יודע מה יהי ובורח. לא יכול לחזור למצרים. ואע"פ כן לא שאל שלאה, ולא אמר מילה, כולו אמונה. ראה שעם ישראל סובלים מאוד מאוד, על עצמו ויתר, אבל ראה שקשה לעמו ולא יכול לעמוד בסבלם, כאב לו מאוד ולא יכול לעמוד בניסיון, ולכן אמר "למה הריעות?"

הוא משה רבנו, הרב שלנו. ואת זה צריכים ללמוד ממנו, לדעת, להרגיש את כ"א מעם שיראל שהם ממש חלק ממני.

כל צער של כל יהודי שייך לי, להצטער על כ"א מעם ישראל. צריכים ללמוד זאת ממשה רבנו.

אם לא כ"א יקבל על עצמו 1/2 שעה ביום ויתפלל שתבוא הגאולה, לא תהיה גאולה.

מי שלא מתפלל לא רוצה גאולה.

כל דבר שאתה רוצה להשיג תתפלל עליו. וזה סימן שאתה רוצה אותו.

 

עם ישראל לא רוצים גאולה.. כי אם היו רוצים גאולה היו מתפללים ובוכים על עם ישראל. אם לא רוצים גאולה, למה שיקבלו? בורא עולם לא ייתן משהו שלא רוצים, "בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכן אותו..".

אם אתה מבקש על זה, סימן שאתה רוצה. לא מבקש לא רוצה.

 

אחרי 120 שנה ישאלו אותך האם ציפית לישועה ומה עשית. צריך לומר 2 דברים: התפללתי והפצתי ספרים.

היום יואר בסיבלותם – הכוונה להפצה, לרדת לעם ישראל ולהתפלל, לבקש ולהתחנן לבורא עולם שירחם עלינו.

"בורא עולם, אתה בראת את העולם בשביל מטרה, למלוך על העולם ואין מלך ללא עם.. בורא עולם רוצה דירה בתחתונים..."

מי שרוצה זיווג או שיש לו בעיה בפרנסה או בעיה כלשהיא, בשביל זה לא צריך לבקש משיח. בשביל זה יש את הספר בגן האמונה ויפתור את הבעיה.

משיח יבוא בשביל שתתגלה מלכות השם בעולם, שתהיה לו דירה בתחתונים. שיבנה בית המקדש.

הקדוש ברוך הוא ברא את העולם להכיר ולדעת מלכותו.

כל מי שרע לו, שלימד את הספר בגן האמונה ויהיה לו טוב. כל בעיה אישית ניתן לפתור ע"י הספר בגן האמונה. ותעשה כל יום שעה התבודדות, תלמד אמונה ודיסקים ויהיו לך חיים יפים, בשביל זה צריך להביא משיח?

 

להביא משיח כדי להביא את העולם לתכלית שתתגלה מלכות השם בעולם, שנזכה שהם ימלוך עלינו.

שדוד המלך יהיה המלך שלנו, ריבנו של עולם, תרחם עלינו שנזכה לראות מלכותך, רוצים לראות שאתה הוא המל. המלך על כל העולם. תודה שלמידת אותנו שאתה המלך. שתבנה את בת המקדש. תעזור לנו".

תפילה על הגאולה = תפילה על ההפצה.

 

בורא עולם הוריד אור של אמונה לעולם. והאור הזה צריך להגיע לכולם שיכירו מלכותו וימליכו ותו עלינו. כ"א יקבל על עצמו 1/2 שעה להתפלל על עם ישראל.

 

יהודים שנמצאים בחו"ל חייבים לעלות לארץ ישראל. מתחילות שם שואות. רעידת אדמה בהאיטי. עיר שלמה נמחקה כלא הייתה. וזה מה שיהיה כל פעם במקום אחר בעולם יפגעו רק ארץ ישראל תישאר שמורה. אם כל שומרי המצוות יעלו לארץ, תהיה פה ארץ קדושה, אין מה ליהודים לחפש בחו"ל, גם לא לצורך פרנסה,שהרי ידוע שכל הפרנסה כתובה וידועה מראש ומפתחות הפרנסה אצל בורא עולם. כל השפע של כל העולם נמצא בא"י. כתוב בזוהר ובליקוטי מוהר"ן, שכל השפע יוצא מארץ ישראל.. אנשים חשובים בחו"ל ולא מבינים שמפה יוצא הכל. חייבים לעלות לא"י.

ישנם כאלו שמרווחים את הכסף, אבל מפסידים את העיקר – הילדים שלהם, שהולכים עם גויים וגויות... מה אתה מצפה? ללמוד בבי"ס יהודי עולה 1000$ לחודש ובבי"ס רגיל חינם אין כסף. אז לכן שולחים לחינוך רגיל ולא לבי"X יהודי, ואח"כ גם מתפלאים למה פתאום לבן יש חברה גויה? מתפלאים למה? הרי חיים בחושך ובגיא צלמוות. אין מה לעשות בחו"ל! כ"א שיש לו יראת שמים בליבו יודע שצריך לעלות לארץ. ויהיו עוד ועוד הרים של תורה, כי מציון תצא תורה.. האור יוצא מא"י. אגב, גם ההנהגה של א"י תראה אחרת.

למה יהודים לא עולים לארץ ישראל???

בתפילה "קבצנו" 4 קצוות, תכוונו, שייתן בליבם שירצו לעלות לא"י וגם על זה יש להתפלל בחצי שעה לעם שיראל בשביל הגאולה.

תפיצו הלאה, לחברים,ש כנים- מכירם, בחנויות, מספרה, בתי מרקחת, קניונים, בתי חולים...

אתם לא מבינן אפילו מה זה להפיץ ספר אחד.. מצילים עולם ומלואו. כמה אור זה מושך לעולם ולעד.

אנחנו רוצים להביא את הגאולה, להתפלל על עם ישראל, להפיץ ולהוציא את הדברים החוצה.


שעורים וכנסים הרב ארוש שלום שליט"א
 

http://www.breslev.co.il/billboard.aspx?language=hebrew&category=165

 


הרב שלום ארוש  מושב יציץ  20:30-24:00 052-8952031  

11/01/2010 הרב שלום ארוש  מצפה רמון  20:30-24:00 052-8952031  

12/01/2010 הרב שלום ארוש  ישוב נריה  20:30-24:00 052-8952031  

17/01/2010 הרב שלום ארוש  קיבוץ בארות יצחק  20:30-24:00 052-8952031  

18/01/2010 הרב שלום ארוש  שדרות  20:30-24:00 052-8952031  

19/01/2010 הרב שלום ארוש  רמת בית שמש  20:30-24:00 052-8952031  

24/01/2010 הרב שלום ארוש  נתיבות  20:30-24:00 052-8952031  

25/01/2010 הרב שלום ארוש  מושב זיתן  20:30-24:00 052-8952031  

26/01/2010 הרב שלום ארוש  גני תקוה  20:30-24:00 052-8952031  

31/01/2010 הרב שלום ארוש  רמת גן  20:30-24:00 052-8952031  

01/02/2010 הרב שלום ארוש  כרמיאל  20:30-24:00 052-8952031  

02/02/2010 הרב שלום ארוש  בני ברק  20:30-24:00 052-8952031  

07/02/2010 הרב שלום ארוש  אלעד  20:30-24:00 052-8952031  

08/02/2010 הרב שלום ארוש  תל אביב - שכונת התקוה  20:30-24:00 052-8952031  

09/02/2010 הרב שלום ארוש  מצפה יריחו  20:30-24:00 052-8952031  

14/02/2010 הרב שלום ארוש  אשקלון  20:30-24:00 052-8952031  

15/02/2010 הרב שלום ארוש  קרית שמונה  20:30-24:00 052-8952031  

21/02/2010 הרב שלום ארוש  מושב פקיעין החדשה  20:30-24:00 052-8952031  

22/02/2010 הרב שלום ארוש  חיפה  20:30-24:00 052-8952031  

07/03/2010 הרב שלום ארוש  באר-שבע  20:30-24:00 052-8952031  

08/03/2010 הרב שלום ארוש  ראשון לציון  20:30-24:00 052-8952031  

14/03/2010 הרב שלום ארוש  פדואל  20:30-24:00 052-8952031  

15/03/2010 הרב שלום ארוש  לוד  20:30-24:00 052-8952031  


  


כתובות אינטרנט נלוות:
שעורים וכנסים הרב ארוש שלום שליט"א

זעקות אל השם יתברך! חשוב ביותר
זעקות אל השם יתברך! חשוב ביותר
בס"ד בזרה"ק

חברים וחברות יקרים,

אתם הולכים להיות בהלם עכשיו, וכל זה אמיתי לגמרי.

חזרתי משיעור של הרב בחולון כולי נסערת.. הרב נתן דרשה אחת מבין החזקות שלו איי פעם!! שבו דיבר על זעקות של עם ישראל אל השם יתברך, את הסיכום המלא ב"ה יתברך אפיץ בזמן הקרוב, אבל רציתי להעלות לכם תמצית ממש ככה על קצה המזלג.

דעו לכם, שהרב בכה בדמעות ממש, בדמעות ממש כשאמר את המשפטים הבאים, תקראו ותפנימו טוב וטוב;

"הרב שמע מצדיק נסתר ל"ו צדיקים, שאמר השבוע: הקדוש ברוך הוא מינה וועדות להביא את הגאולה, וצריכים להודיע לכל אלה שבחו"ל שיעלו לארץ ישראל, כי הולכת לבוא שואה גדולה שמה. זה הזמן לפעול לגאולה..."

זאת ועוד אמר הרב, שכל אחד מאיתנו הוא איבר קטן מעם ישראל, יש גלות השכינה בצער גדול מאוד, צריך לבכות ולהתפלל לעם ישראל, לצאת לעם ישראל.

אדם לא יכול להגיע לתיקון הפרטי אם לא צועק על עם ישראל לגאולה, כי לא יכול לקבל ענווה, ובלי ענווה אין כלום, אין התחלה של תשובה. הענווה זה היסוד של כל הטוב. ואיך לזכות לענווה? להתפלל רק על עם ישראל.

למה השם יתברך רוצה שיצעקו? כי הצעקה זה הביטוי של האמונה. תאמינו שהשם יכול לגאול.

תקשיבו טוב טוב,

בורא עולם יושב בשולחן שבת ובוכה.. איך לא אבכה על כמה בנים ובנות חסרים לי על השולחן... איפה הם...?

תפיצו! תחזרו אנשים בתשובה! תקרבו אותם אל השם יתברך, שידעו ויכירו אותו, שימליכו את השם יתברך! שיזכו לאור! שנתקרב עוד אל האמונה..

אנשים תתעוררו...

חזק חזק ונתחזק

רוחמה

העלון השבועי חוט של חסד פרשת שמות
העלון השבועי חוט של חסד<5812210@gmail.com>
נושא: עלון פרשת שמות

מצורף בזאת עלון  מס` 153 לפרשת שמות

של מוסדות "חוט של חסד"

 

אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ומועילה, ושבת שלום ומבורך.

המערכת

אתם מוזמנים לחוות דעתכם על העלון במייל: 5812210@gmail.com

או באתרינו ברסלב ישראל www.breslev.co.il

אתר עם נשמה "ברסלב ישראל"

 

כ"כ ניתן לצפות ולהוריד עלונים קודמים באתרינו בקישור הבא http://www.breslev.co.il

 

במקרה של אי פתיחה אוטומטית יש לשמור את הקובץ

או בסיום הפתיחה לבחור בתוכנת אקרובט כתוכנת היעד לפתיחת

על מנת לצפות בעלונים צריך להשתמש בתוכנה Adobe Reader כדי להוריד אותה לחץ/י על הקישור הבא

http://www.bereslv.1800550.co.il/AdbeRdr.exe

 

 

בכבוד רב

מערכת עלון חוט של חסד.

טל:025812210

פקס: 0577961645

www.breslev.co.il


"מפניני הרב ארוש שלום שליט"א- ספר בראשית"
 

בס"ד בזרה"ק 

"מפניני הרב - ספר בראשית" 

השבוע התחלנו קריאת ספר "שמות".

"ויזעקו ותעל שוועתם אל האלוקים.." בבחינת שובבים.

מה זה שובבים? ראשי תיבות של 10 פרשיות שנקרא משמות. בפרשיות כתוב על יציאת מצרים ואיך עם ישראל נגאל ממצרים, ע"י שצעקו לשם יתברך.

גם עכשיו, רוצים גאולה, דברו עם השם, בקשו ממנו.

עיקר כל הצרות והגלויות רחמנא לצלן רק בשביל שאנחנו נתעורר לחזור בתשובה. 

בזוהר הקדוש פרשת השבוע, כתוב שאם היינו יודעים כמה השם אוהב אותנו, עם ישראל היינו שואגים ככפירים (כבני אריות).

אי אפשר לדעת כמה השם רחמן, לרחמנותו אין חקר, אי אפשר להשיג את הרחמנות של בורא עולם.

כמה שכ"א מאיתנו צריך להתחזק ברחמים של השם, כך יהיו לו חיים יותר יפים וקלים. 

לא מספיק להאמין שיש בורא לעולם, אלא צריכים לדעת שבורא עולם הוא רחמן גדול מאוד, טוב ומטיב, מלא רחמים. ומי שיאמין יותר ברחמי השם יהיה לו חיים יותר טובים.

מדוע? מפני שכאשר אדם מאמין שהשם רחמן קל לו להתפלל. כשאדם נחלש בתפילה הוא נופל למחשבות של אני לא ראוי, ונכון, אדם לא ראוי אבל השם רחמן. השם נותן לאדם לא בגלל שמגיע לו אלא בגלל שהשם רחמן. וכפי שאמרנו, לרחמיו אין סוף, אין תכלית. 

בורא עולם ירד יחד עם המלאכים שלו למצרים, בורא עולם בכבודו ובעצמו, דעו לכם שהשם שוכן איתנו בתוך צרתנו גם כיום, במקומות הכי טמאים, הקדוש ברוך תמיד נמצא איתנו, שומר עלינו1 "לא ינום ולא יישן שומר ישראל.."  בורא עולם כולו טוב ואין טיפת רע. 

המושג "רע" זה כפירה של האדם.

כל מה שהשם עשה זה לטובתו, הכל. האדם צריך להתבונן למה השם עושה לו ומביא עליו דברים, ויראה שהכל לטובה, צריך לקבל את דעת האמת.

ולכן, עיקר האמונה אינה רק שיש בורא עולם, אלא שהוא סלחן ורחום ותמיד נמצא איתנו, תמיד. אוהב אותנו תמיד. 

כתוב בפרשת השבוע, משה רבנו אומר: "עתה ידעתי שאכן נודע הדבר".

למה הכוונה "ידעתי" ? מדוע עדיין לא הגיעה הגאולה.

רש"י אומר, "מה חטאו ישראל מכל 70 אומות להיות עבדים בעבודת פרך?" כי הגיע להם, הם ראויים לכך. מדוע?? בגלל לשון הרע.

אם כן, למה בני ישראל סובלים, הלחינם? מה עשו? למה נמצאים בגלות?

וודאי שהשם רוצה רק לגאול אותנו, להיטיב איתנו, לרחם עלינו.

כולנו צריכים להתחזק ולשמוע לצדיקים. ר` נתן כותב בליקוטי הלכות, שאם עם ישראל היו שומעים לצדיקים ויודעים שהכל טוב ואין רעה, מודים על הטובות והרעות – היו מתבטלים כל הצרות והגלויות. להאמין ולהבין שהשם טוב ושאין רע בעולם.ץ גם לא יהיה לי רע בחיים. אשם אדם מאמין שיש רע, יהיה לו רע. לעומתו, אם יאמין שהכל טוב, יהיו לו חיים טובים.. "בדרך שאדם רוצה ללכת מוליכין אותו.."

לכן ר` נתן אומר שאם היו מודים על הכל, על הטוב ועל הרע, היו מתבטלים כל הצרות.

הדיסק "תפסיק להתבכיין" (סידרת 12 הדיסקים) מדבר על הנושא באריכות, רק להודות לשם. 

כתוב בפרשת השבוע, "ראו ראיתי את עניי עמי אשר במצרים ואת צעקתם שמעתי... ידעתי את מכאובם.."

כמה שהשם רצה להציל את עם ישראל, אבל חיכה שיצעקו ואז שלח את משה רבנו.

הרבה אנשים אומרים, "מה, בורא עולם לא רואה מה עובר עליי? מה קורה לי, איתי?" וודאי שבורא עולם רואה ויודע הכל, אבל הוא רוצה שתדבר איתו. הקדוש ברוך הוא רוצה שתספר לו, תתייעץ איתו, תשאל אותו.

יש חוק, עד שלא תצעק השם לא ייתן לך. השם נותן רק עם תפילה. 

כשאדם רוצה שהתפילות שלו יהיו חזקות, הוא חייב כל יום לעורר את עצמו, אחרת ייחלש וידעך.

צריך התחדשות בתפילות, כדי שיפעל בהן. כל הזמן לחדש ולהתעורר.

ולפיכך גם כדי לצאת מעצבות, כעס, דיכאון יש להזכיר לעצמך שכל מיני גיהינום שלוטים בוץ חוכמתו מסתלקת ממנו ועוד.. ולכן יש להזכיר לעצמך  כל הזמן דברים כדי להתעורר ולקבל כוחות.

דעו לכם, שבכוחה של התפילה לשנות את המזל של האדם.

שכל אחד יידע שתפילתו חשובה אצל הקדוש ברוך הוא, והוא אוהב אותו, שמח בו ומתאווה לכל תפילה של כל אחד מאיתנו. וזכרו כל הזמן, השם מלא רחמים בלי סוף. 

ספר בראשית הוא ספר שכולו אמונה (כל התורה כולה אמונה), אבל מכל התורה כולה יותר קל למצוא אמונה בספר בראשית.  כל מילה מבראשית זה אמונה. בראשית הינה תורה פשוטה וברורה לכן היא היסוד של כל התורה.

התורה זה לא ספר סיפורים ולא ספר היסטוריה. התורה מלשון הוראה = בא להורות לעם ישראל את הדרך שנלך בה. לכן צריך היה להתחיל את התורה ממצוות, אם כן, אז למה התורה מתחילה מבראשית? כי בורא עולם רצה ללמד את עם שיראל אמונה. האמונה זה הבסיס לכל. ללמד את עם ישראל שהוא בעל הבית בעולם, בורא עולם השולט. ברצונו מזיז עמים, זה כובש את זה, עם כזה היה ונעלם, הכל קורה כרצונו, הוא בעל הבית. הוא המלך.

"לב מלאכים ביד השם." פירושו, כולם. כל המלכים, הקיסרים, הרוזנים כולם ביד בורא עולם. הקדוש ברוך הוא מטה את ליבם כרצונו, מנהיג את העולם כפי שרתה, וזו ההסתרה.

מי שחי בלי אמונה חושב שרה"מ קובע.. מי שחי באמונה יודע שבורא עולם קובע ומכתבי, ואם נתפלל, נתחזק ונעשה תשובה, בורא עולם יגאל אותנו. אנחנו בידי בורא עולם בלבד.  

התורה מורה לנו איך להתנהג כמו למשל, מאבותינו הקדושים, מטעויות של השבטים; מורה את הדרך שצריך ללכת בה, באמונה.

בורא עולם מנהיג את העולם כולו "מידה כנגד מידה", לכן דעו, אין רע בעולם, אין מקריות ואין סתם, צריך להסתכל על הכל במשקי אמונה.

בתפילה האדם יכול להשיג הכל. השם כל יכול.

יש ללכת לפי שלושת הכללים: 1.הכל טוב  2. הכל בהשגחה 3.מה השם רוצה

ושוב, זכרו הכל מידה כנגד מידה, אין פה טעויות.אין מקרי. אם אדם רוצה לדעת מה השם רוצה ממנו, ידע. עיקר החיים פה זה אמונה.

לכן, לאדם יש מודדים שימדוד את מידת האמונה.

למשל, מודד ראשון הינו מידת השמחה. אתה לא שמח, חסרה לך אמונה. כפשוטו, אין פה אפס.

אם חסר לך משהו פשוט תבקש.

ואיפה נמצא המודד שאדם חי באמונה? כשנכשל, כשנופל , אדם מתחיל להאשים את עצמו, ונופל ע"י זה לייאוש, אני לא יוצלח, רשע, כולם יותר טובים ממנו, וזו סתם כפירה בגאווה.

מה שכן, אדם צריך לקחת אחריות על עוונותי, איך? לדעת ולהבין שנכשלתי כי לא התפללתי, לא ידעתי את השם, הלכתי בכוחי ועוצם ידי, השם רצה להראות לי שאני כלום/אפס בלעדיו. ומפה לבנות את הכל. זה הבסיס, האמת, הנדבך הראשוני. וזוהי אמת, האדם בלי בורא עולם אפס, לא יוצלח, לא יכול כלום.

מה זה בלי השם? בלי תפילה. עם השם = זה עם תפילה. 

מהי תפילה???

אם לאדם לא תהיה שעה התבודדות כל יום, בחיים לא יוכל לחזור בתשובה ולתקן את מידותיו הרעות.

תפילה, פירושו לדבר עם השם במילים שלך, בסלנג שלך, כמו שאתה מדבר עם חבר כפשוטו.

אתה מאמין בשם? דבר עם השם!

דבר עם בורא עולם, ספר לו, תתייעץ איתו, הוא נמצא כל הזמן לידך.

ואם אתה חי באמונה, גם כשנכשלת אינך נופל לעצבות, אלא מהנפילה אתה מתעורר להתפלל. 
 

אדם צריך להבין שהוא יקבל זכר על המצוות שלו, אבל לא יגיע לתכלית שלו, שזו האמונה, כי הוא לא דיבר עם השם.

כל יום להודות לשם מחדש על כל דבר, אפילו ברמת חולצה, מכנסיים, חשמל בבית, כיור, מים.. שום דבר אינו מובן מאליו. כל דבר קיבלת מתנה מבורא עולם.

אדם צריך לדעת ולהזכיר לעצמו כל הזמן שבורא עולם  אוהב אותו, שומע אותו, לכן דבר איתו! ספר לו! כל בעיה תפנה אליו.  

מודד שני, אישה והבעל, כלומר הזוגיות. אם לאדן יש שלום בית הווה אומר יש אמונה. חוסר שלום בית, חוסר אמונה. מה הקשר?

מאוד פשוט, למשל, אם אתה מאמין בשם, אתה יודע שאשתך עשתה משהו, למשל קנתה פריט ביוקר, בישלה משהו לא טעים וכן הלאה עלייך להבין ש: ככה השם רוצה, הכל לטובה, ועלייך לבדוק מה השם רוצה ממך.

אם הגעת הביתה והוא לא היה נקי, כולו מבולגן. במילים אחרות לא היה מגיע לך שיהיה לך בית נקי ומסודר, שהרי אם היה מגיע לך היית מקבל. וזה סימן שיש לך איזשהו עוון ולכן אין מה לצעוק ולכעוס על האישה אלא לפנות אך ורק לשם ולעשות על זה תשובה, כי זה הכל מהשם. אותו כנ"ל גם לגבי הגבר והילדים.  

למה אדם בגלות? כי חסרה לו אמונה. דברו ותלמדו לדבר עם השם שעה ביום, סם החיים שנקרא "בשדי יער." שבו בורא עולם מוריד אור של דעת לחיות עם השם, לדבר בשפה שלו.

מפניני הרב – מודדי אמונה
 

בס"ד בזרה"ק

 

מפניני הרב – מודדי אמונה

(גם על לשון, מודד = מידה כנגד מידה)

 

מי שיש לו אמונה יכול להחיות את עצמו. הכוח של האדם זה האמונה ועזרתה ניתן להרים את כל העולם כולו לשם יתברך. להאמין שהשם יתברך ברא את העולם בעשרה מאמרות ונעלמת כל התורה כולה.

כאשר האדם מאמין שהשם ברא ומחייה את כל העולם, הוא יכול להרים את כל העולם כולו.

 

אדם שבפוגם באמונה אין לו שום חיות כלל ועקר משורשו לגמרי ומחריב את כל העולם כולו.

כשאדם נופל מאמונה נעקר.מתנתק מהחיות שלו ומחריב את כל העולם כולו. לעומתו, כשאדם חי באמונה הוא חי/בונה/מרים את השורש שלו ע"י האמונה.

כל העולם תלויים בו, וצריכים לקבל חיות ממנו, כ"א ידע שיש לו כוח להגביה את כולם ע"י האמונה, וכשפוגם באמונה נעקר לגמרי מהשם יתברך משורש חיותו ואם כך, לא צריך אותו בעולם, כי הוא מחריב את העולם.

 

יהודי שחי באמונה חי/בורא את העולם לעומת האחד שלא חי באמונה ומחריב את העולם כל שנייה שחי,וודאי אין צריכים אותו כלל בעולם. אבל השם יתברך נותן ליהודי הזדמנויות אינסופיות ברב רחמיו יתברך.

 

☼ עיקר החיות, הנשימה זו האמונה.

 

אדם שחי את האמת והאפסיות שלו, ומבין ויודע שבלי השם הוא כלום, בלי השם אין לא שום כוח ואין לו למעשה שום דבר, זו האמת.

רק כאשר האדם חיי את האפסיות שלו, רק אז הוא מחובר עם השם. ואם לא, אז הוא רודף את עצמו , שובר את עצמו, הורס את עצמו כל הזמן.

 

☼ רדיפה עצמית זה שיא הגאווה מדוע?

מפני שאתה מצפה שהכול ילך  לך כסדר וכשורה לפי איך שאתה רוצה. רבי נתן, תלמידו המובהק של רבנו נחמן הקדוש העיד על עצמו "למה הלך לי כסדר" "...כי הרבתי להתפלל ורק בסוף ימי זכיתי שילך לי כסדר.. "

ועוד אמר, "איפה שאני רואה חיסרון – או שלא התפללו על זה מספיק או שלא התפללו על זה בכלל."

ואם אתה אוחז בדבר האחר, זה אומר שאתה רודף עצמך. דע, לא הלך לך כי לא התפללת, בלי תפילה זה בלי השם. ואדם בלי השם הוא אפס. אבל עם הולך עם השם הוא כל יכול כפשוטו.

אז לכן הרדיפה העצמית זו הבעיה הכי קשה שבני אדם נמצאים בה; ההשלכה של הרדיפה העצמית יכולה להיות למשל, עצבות, ייאוש, דיכאון, אין לי סיכוי, לא הולך לי שום דבר, כולם יותר טובים ממני וכ"ו. אלו הן רק חלק מהביטויים של המצבים הללו.

נפלת? ירדת? פשוט תתפלל על זה עכשיו. זה הניסיון העיקרי היומיומי של כל אדם רגע רגע, כ"א בהתאם לגודל הרדיפה העצמית שלו.

 

☼ תמיד אומרים אמת באמונה. כי אמת זה תוצאה של אמונה. והאמת , המציאות שהאדם הוא כלום, או במילים אחרות, אפס מציאות בלי השם יתברך.

ואז ממילא אתה חי את האמונה שזה התפילה. האמונה מעירה אותך כל הזמן להתפלל.

                                                    ↓

זוהי המסקנה האחת והיחידה שכ"א יגיע אליה, חסר לי אמונה. אזי אשרינו.

 

כ"א יבין שצריך להתפלל הרבה מאוד על האמונה, ללמוד אמונה. את הספר בגן האמונה לא לומדים אותו בפעם אחת, אלא קוראים עוד ועוד וכל פעם גם נופלת הארה אחרת נוספת שלא הייתה בקריאה הקודמת. בכל קריאה נוסף רובד ונופך חדש.

קדימה, צאו לטיול בגנים..ותתחילו לקרא את הספרים; בגן האמונה, בגן הגעגועים, בגן החכמה, בגן האושר.

 

האדם צריך לדעת, אני בלעדך כלום, וכל מה שקיבלתי רק מאיתך יתברך, ויש רק להודות ולהודות לשם יתברך; כמה מינוס/חיסרון הודאות יש לנו... אנחנו תמיד באינפלציות תודות. שהרי אם אתה עכשיו מודה על הנשימה, אז בו ברגע לו יכולת להודות על הראייה או על הקריאה הזו, בשבריר שנייה אפשר רק להודות על דבר אחד, והשם יתברך בשבריר שנייה מחיה אותנו, נותן לנו דופק, המוח פועל, החושים עובדים, הכול זורם ומתקתק...

 

☼ כל אדם שרדף את עצמו למעשה רק התקרב אל עצמו וגאוותו.לעומת האחר שחי באמונה והתקרב לבורא עולם, כי השליך את עצמו. יודע שבורא עולם משגיח עליו ועל מחשבותיו.

 

כתוב בספר המידות, כאשר אדם אומר "אני אעשה ..." אני ... מיד לא יעלה בידך כלום. דעו לכם כי הקדוש ברוך הוא משגיח גם על מחשבותיכם.

 

בחיי ביומיום מודדים איפה האדם אוחז באמונה בעזרת מדדי אמונה.

 

# ראו והתבוננו במד הפוך,

כשיש אמונה המד על אפס

כשחסרה אמונה , המד עולה.. "אני  10", "אני 100.." מתנפח ומתנפח מגאווה..

 

 

5 מודדי אמונה

מודד פירושו, מידה כנד מידה

 

1. המודד הכי טוב זוהי השמחה.

וכעת נבאר, השמחה צריכה להיות שופעת כל היום.

אני זה טומאה, זה עצבות  זה סיטרא אחרא זה עבודה זרה, ככתוב בליקוטי מוהר"ן. 

אזי אם יש עצבות במהלך היום נפלת, תזכיר לעצמך שאתה אפס והאני הזה התלבש עלייך. תבקש עזרה, "ריבונו של עולם תשחרר, תפדה אותי מהאני הזה, תגאל אותי, תתיר אותי  מבית האסורים שנקרא "האני".  כל רגע אדם יכול למות, איזה אני יש בעולם??

"בבקשה ממך בורא עולם, תרפא אותי ממחלת הנפש הזו – הגאווה, שהיא שורש כל מחלות הנפש. האני הזה רק מייסר אותי."

ועוד, "בורא עולם תזכה אותי לחיות באמת ולא בדימוין. ולדעת שאתה ורק אתה מחייה ומנשים אותי, נותן לי דופק כל רגע ורגע."

דעו לכם ששום דבר אינו מובן מאליו, על כל דבר תודה תגיד. אל תכפור בשם ותגיד שזה לא ממנו יתברך. הכול ממנו. אפילו הכוס החד פעמית, הכיסא, המיקרופון, הבגד, האוזניים, הממחטה, הנייד, הדופק, הלב, הנשמה.. ה-כ-ל..

הגמרא אומרת, משה רבנו חי 120 שנה ומת, אז מי לא ימות? שהוא היה קודש קודשים. אם משה רבנו מת כ"א אחר מת.

 

"דע כי עיקר הגלות אינו אלא בשביל חיסרון האמונה", כך אומר רבנו הקדשו. כל הגלות תלויה באמונה. רבנו אומר שלפני שיבוא משיח יפתחו ישיבות שילמדו אמונה, לכן אל תכפור בשם ועל כל דבר תגיד תודה.

 

אם כן, אמרנו שהמודד העיקרי, הראשוני לאמונה  זה השמחה.

אם אינך בשמחה כל היום, משמע שאינך חי את האפסיות שלך, אלא את עצמך ורודף את עצמך.

 

2. המודד השני, זה כאשר מתחתנים.

והוא מודד טוב שצועק.. שלפעמים גם מרים את הקול ומדבר לא יפה.. דורש.. וכן הלאה..

אדם צריך לדעת שכל פגם בשלום הבית זה פגם באמונה, כל חסרון בשלום הבית זה חסרון באמונה.

"כאשר פוגם באמונה נעקר מהשם יתברך משורש חיותו ואין צריך אותו כלל בעולם." האדם לא מוכן לוותר על האנוכיות שלו, על האישיות שלו, ותזכרו תמיד, שבאנו לזה העולם כדי לדעת ולהכיר את השם יתברך.

אם כך למעשה קיימות 2 אפשרויות בלבד;

1) האדם נמצא עם השם,חי את האפסיות שלו ויודע שעם השם הוא כל יכול

2) אני, אנוכי ועצמי

 

כלומר המודד הזה מדבר על שלום בית. האישה היא ראי. והכול מונהג מידה כנגד מידה. אם למשל, אשתך מתרחקת ממך זה מידה כנגד, אתה מתרחק מבורא עולם, אשתך מתרחקת ממך.

בא רב של קהילה להתייעץ עם הרב שלום, שאשתו לא הולכת למקווה כבר שנים, והם רק חיים בבית ביחד, אין בניהם שום דבר. הרב של הקהילה התחיל לקרא את הספרים של הרב שלום ואשתו התחילה קצת להתקרר ואמרה שאם ימשיך ככה עוד כמה שנים יהיה בסדר.

 

3. מודד שלישי, ילדים. 

אם הילד לא מבוטל להורים סימם שההורים בעצמם אינם מבוטלים לשם יתברך. ילד שמבוטל הוא רוצה יהדות, דת, את השם.

 

4. מודד רביעי, פרנסה.

אם אדם צריך לעשות השתדלות לפרנסה זה אומר שחסרה לו אמונה. כאשר האדם חי את האמונה, הפרנסה מגיעה עד אלייך הבייתה. אם האדם חי את האני "לך תחפש..."

כמו במדבר, המן הגיע לצדיקים עד הבית, בינוניים במחנה, רשעים מחוצה לו.

 

אומר רבנו נחמן הקדוש, תורה ק"ג, "אלו בני האדם הנופלים בתאוות ממון ואינם מאמינים שהקדוש ברוך הוא יכול לפרנס את האדם בסיבה קלה (לחייך למשל, תחייך תקבל פרנסה) רודפים אחר פרנסתם ביגיעות גדולות והם אוכלים לחם בעיצבון, עצבות ומרה שחורה.

אלו בני אדם נקשרים בסיטרא אחרא, חושך, מבחינת מיתה."

אדם בלי אמונה אינו מחובר לחיי החיים. אין לו שמחה, אור.

כלומר, הכסף שלהם זה עבודה זרה. זה השקר שלהם אבל בני אדם שמו"מ באמונה כי דבקים, כי אין אמונה בלי אמת – אני אפס בלי השם.

 

5. מודד חמישי, חזק מאוד וביותר שמודד ישר את האמונה; כאשר האדם נמצא בנפילות, ירידות, כישלונות.

אם האדם חי שהוא אפס, מיד פונה לבורא עולם ומבקש עזרה. "ריבונו של עולם לא הלך לי.. תעזור לי בבקשה.. ככה וככה..", לא לוותר ולעזוב את האמונה שנייה אחת.

פגמת באמונה? נעקרת מהשם יתברך.

רק לחיות את האמונה, לא רוצה העולם הזה, לא רוצה העולם הבא או תארים וכבוד וכ"ו רק אמונה. לא לעזוב אותה שנייה אחת, כי לחיות באמונה פירושו להיות דבוק בשם יתברך, זו המתנה הכי טובה, התואר הכי גדול. אתה כבר לא צריך עולם הבא וגן עדן, כי יש לך פה.. זה טיפשות שאדם ירצה משהו אחר זולת ההתחברות לבורא עולם.

 

לסיכום,

☺השם יתברך נתן מודדים וכך האדם יכול לדעת איכן הוא אוחז באמונה. לחיות את האמונה פירושו לחיות את האמת שאתה אפס, כלום בלי השם.

 

☺ אם כך, תהיי אמיתי, כמה אמונה חסרה לך?? בשפע...

צריך ללמוד הרבה אמונה, להתפלל על אמונה, לחיות את האמת.

 

 

לרפואת הילה גלי בת שרה.

החל מהיום בשעה 20:45 ובכל יום רביעי אנו נעביר את שיעורו המרכזי של
מאת: מערכת ברסלב ישראל

בס"ד, ברה"ק


החל מהיום בשעה 20:45 ובכל יום רביעי אנו נעביר את שיעורו המרכזי של הרב שלום ארוש שליט"א מישיבת "חוט של חסד" בירושלים, בשידור ישיר לצפייה ביתית דרך האינטרנט.

יהיה זה ב"ה ברה"ק השידור הרשמי הראשון של אתר ברסלב ישראל, לאחר ניסיונות רבים וביקוש גובר והולך מצד הגולשים. אנו מקווים מאוד שהשידור יתאפשר בצורה איכותית, תקינה ורצופה למספר רב של נקודות חיבור.

לצפייה בשידור הישיר לחצו על הקישור הבא:

http://www.breslev.co.il/video-stream/html/live-he.html

להערות, הארות, קשיים בהתחברות והצעות ייעול לחצו כאן


צפייה מהנה!

צוות פורטל ברסלב ישראל.


כתובות אינטרנט נלוות:
החל מהיום בשעה 20:45 ובכל יום רביעי אנו נעביר את שיעורו המרכזי של

בשעה טובה כל ישועות טובות אתר חדש דברי הרב ארוש שלום שליט"א
בס"ד ישתבח שמו ישתבח שמו בשמחה2
בשעה טובה כל ישועות טובות אתר חדש דברי הרב ארוש שלום שליט"א נחמן1

כתובות אינטרנט נלוות:
אתר חדש דברי הרב ארוש שלום שליט"א  ברסלב נחמן1 נחמן1


http://yehadut.com/haravharush/ ברסלב
מפניני הרב - מהי תכלית האדם

בס"ד בזרה"ק

 

מפניני הרב – " תכלית האדם בעולם"

 

מה כדאי לאדם לעשות בעולם הזה כדי להשיג את המקסימום פה?

בורא עולם שלח לנו לפני 238 שנה ברחמיו, נשמה גדולה וענקית מאוד שעשה בשבילנו את העבודה – רבי נחמן מברסלב; שממנו צריך רק ללמוד ולקיים.

רבי נחמן יגע, עבד ועמל כדי להשיג לנו אודות השגותיו של האדם בעולם הזה, כלומר, איך האדם ישיג את המקסימום בעזרת הכוחות שלו בעולם הזה.

אומר רבי נחמן, ח"ב תורה ל"ז; "הכלל שעיקר התכלית הוא רק לעבוד ולילך בדרכי השם לשמו יתברך:.

אם כן, מה התכלית?

בשביל מה לומדים תורה, מה רוצים להשיג מזה?

בן אדם עושה חסדים ומצוות, מה המטרה?

המטרה:

כדי לזכות להכיר אותו ולדעת אות יתברך

המקסימום שאדם יכול להשיג ע"י קיום התורה והמצוות זה להיות מחובר עם בורא עולם.

כמה שאתה יודע את בורא עולם יותר , כך אתה מכיר ומתחבר אליו יותר, כך אמר החכם שבעולם. זהו עיקר התכלית ורצונו יתברך.

 

היצרן, בורא עולם יצר אותנו, מהי המטרה שלשמה אנחנו כאן?

וודאי שבורא עולם יודע מה הכי טוב לנו כי הוא זה שברא אותנו, בורא עולם יודע הכי טוב מה אני יכול להשיג בעולם הזה. הקדוש ברוך הוא ברא אותך, שפה, בעולם הזה עם הגוף הזה והמציאות של העולם הזה תכיר אותו ותדע אותו.

אומר רבנו הקדוש, שלא תהיה לאדם כוונה אחרת, כי אם למלא רצונו יתברך.

 

אדם שיש לו קצת יישוב דעת ושכל, יבין וידע וירצה ליישם שאם בורא עולם יגלה לי מה רצונו, כפשיטה, יגלה לי מה הוא רוצה – אני אעשה מיד, כי הוא ברא אותי.

מה רצונו?

שאכיר אותו.

זה מה שאני יעשה וזו תהיה העבודה שלי.

 

בעולם יש המון טועים.

רבנו כולל אותם ב2 קבוצות:

1.  טועה מסוג ראשון – העולם הזה

"כי יש מי שעובד כל ימין ורודף אחר תאוות העולם הזה כדי למלאות כרסו ובטנו בתאוות."

רצונם בעולם הזה, בתאוות של העולם הזה.

כל המטרה מבחינתם מקדשת את האמצעים על מנת להשיג תאוותם. יעשו הכל כדי להשיג את העולם הזה.

אותם אנשים שנכללים בקבוצה זו, אינם נקראים עובדי השם ואינם עושים כרצונו.

2.  טועה מסוג שני – עולם הבא

"ויש מי שעובד משתדל כדי לזכות לעולם הבא"

גם זה נקרא מילוי בטן, שרוצה למלות בטנו בתאוותו עם עולם הבא.

וגם הוא לא עושה כרצונו יתברך ואינו עובד השם, אלא עובד את האני שלו. רוצה להיות צדיק, חסיד, גאון.

 

אם כן, מי נקרא עובד השם?

זה שעושה רצונו יתברך.

אם עובד כדי למלא רצונות עצמו, בין תאוות העולם הזה או עולם הבא, הוא עובד בשביל עצמו, כבוד, תארים, עולם הזה ועולם הבא.

 

טועה מספר שלוש- וגם;

עולם הזה וגם עולם הבא.

הרב שלום מוסיף שיש עוד סוג של טועים, אלו שרוצים גם העולם הזה וגם העולם הבא;

במילים אחרות, אם אפשר למלא אז למה לא.. העיקר שהבטן תהיה מלאה.

אותם אנשים, אף הם, עובדים רק את עצמם ותו לא.

 

מה שכן, רבנו הקדוש אומר, שהבוחר השני, היינו זה הבוחר בעולם הבא, הוא עדיף מזה הבחור בעולם הזה, משום שהעולם הבא הוא ניצחי לעומת העולם הזה שהינו חולף, אז לפחות שימלא בטנו בעולם הבא.

 

השם נתן בלב הרב להבין נקודה מתוקה.

הקדוש ברוך הוא חן את בני האדם בבינה, חכמה ודעת, ואם כך, כמה האדם יכול להיות טיפש גדול כדי לעבוד רק בכדי שיהיה לו עולם הבא.

מדוע?

1.  אם האדם עובד בשביל חיי עולם הבא, בעולם הזה יראה גיהינום. מכיוון שהוא כ"כ רוצה ומשתוקק לעולם הבא, וכל איי מתי שלא הולך לו, והוא נכשל, נשבר, מתייאש, מתמרמר ומתעצב. וכך כ הזמן ברדיפה עצמית אחרי העולם הבא והכל מפריע לו. הוא עובד בשביל העולם הבא,אין בעיה, הקדוש ברוך הוא ייתן לא עולם הבא, אבל השאלה מה הוא יהיה בעולם הבא.. מאחר ולא למד את שפתו של בורא עולם, הוא יהיה שם על תקן מלצר או טבח, כלומר יקבל תפקיד שירותי,זוטרי. שוב, מאחר ולא הבין את בורא עולם ושפתו. ולפיכך, מה יעשה בעולם הבא? הוא הרי לא מבין כלום, לכן יקבל תפקיד כזה.

2.  לעומתו, האחר שכן עושה רצונו יתברך, יש לו גן עדן בעולם הזה וגן עדן, כפשיטה, בעולם הבא.

האדם הזה לא רוצה עולם הזה ולא רוצה עולם הבא, אלא רק להכיר ולדעת אותו יתברך. רק למלות את רצונך, בראת אותי כדי שאכיר ואדע אותך.

ומכיוון שכך, יש לו גן עדן בעולם הזה, הוא חי באמונה, וכשלא הולך לא, הוא לא מתייאש ונופל לעצבות, אלא מנסה להבין מה השם רוצה ממני, מחפש למה לא הולך לו, תולה את הכל בשם יתברך, אפילו נכשל בעברה, ממשיך להיות שמח, כי יודע שעברה הביאה אותו לתכלית, שבלי הקדוש ברוך הוא אפס. ובלי התפילה הוא אפס. כל כשלון זה בגלל שהלך בגאווה, בלי תפילה.

אותו אחד מבין ויודע, שממילא מה שלא הולך לי וקשה לי, זה מאת הקדוש ברוך הוא, ואני רק צריך לחפש מה השם רוצה ממני בעיניין הזה. כלומר, על ידי הייסורים האלה, רוצה שאני אכיר ואדע אותו. ולכן, יש לו גן עדן והוא כל היום שמח. בעולם הזה יש לו גן עדן וודאי בעולם הבא.

 

תדעו שהסיבה העיקרית שאנשים נשברים ונופלים כי הם עובדים בשביל עצמם ולא להשיג את התכלית.

ופתאום כאשר נשברות להם הציפיות ואז אין להם את התכלית שלהם..

לעומתו, אדם שעובד את התכלית, להכיר את בורא עולם, שום דבר לא מפיל אותו, לא הכישלון, לא הירידה ולא הייסורים – ומבין שרק בעזרתם הוא יכיר וידע יותר את בורא עולם. לכן יודע שזוהי ירידה לצורך עלייה.

 

סיפור נפלא אודות הבעל שם טוב ואבוייה – שנקרא האחר.

אל הבעל שם טוב הגיעו זוג חשוכי ילדים, שלא היה צריך להיות להם ילדים, כי כך החליט בורא עולם. אבל הוא גזר על הזוג שיהיה להם ילדים. הצדיק גוזר והשם מקיים.

מיד התעלף ועשה עליית נשמה, ושאלוהו, מדוע גזת ושינית את הטבע? שהרי אם אין להם ילדים, סימן שהקדוש ברוך הוא החליט אחרת.

ועל המעשה הזה, פסקו לו בשיפוט מהיר שיפסיד את כל העולם הבא.

הבעל שם טוב חזר לפה, התחיל לרקוד ולשמוח על כך, הודה לקדוש בורך הוא שאין לו עולם הבא, כי היצר הרע כ"כ הפריע לו בעבודת השם, ועכשיו שכבר אין עולם הבא, לא יוכל להפריע יותר, והוא יהיה כאחד האדם.  שמע זאת היצר הרע, הלך לבורא עולם והתחיל להתבכיין וביקש שיחזיר לבעל שם את העולם הבא, כדי שלו תהיה גם עבודה.. להכניס לו מחשבות ולנסות לבלבלו.

אם כן, הבעל שם טוב הצליח לעמוד בניסיון. קיבל ידיעה מאוד קשה ולא נפל בה, אלא להיפך, שמח ורקד והודה לשם יתברך.

לעומתו, אלישע בן אבוייה שהיה צדיק גדול מאוד, תנא קדוש שנקרא האחר, עשה מעשה ויצאה בת קול מהשמיים והודיעה לו שלא מבלים את התשובה שלו והוא נשבר מזה מאוד, ונפל באמונתו. ולכן נקרא האחר. והוא לא הצליח להשיג את התכלית להיות מחובר עם בורא עולם.

(הערת אגב, צדיקים שמחים שנלמד מטעותם וזה זכות עבורם. הם הרי בשיא הענווה, כך שזה משמח אותם).

 

תקשיבו טוב, אין יותר מעלה מזה, להיות מחובר עם בורא עולם.

היש תענוג יותר מזה? יש תואר/כבוד/עונג/שמחה יותר מלהיות מחובר עם בורא עולם??

אז לכן אדם מתנהג בטיפשות אם בורא עולם מגלה לנו את רצונו והאדם בוחר ברצונו שלו עצמו.

כשאדם בוחר ברצונו יתברך, לא מעניין אותו העולם הזה או העולם הבא, רק רוצה להתחבר עם השם יתברך.

 

איך נדע, מה המודד לרצון להתחבר עם בורא עולם?

1.  האם אתה עובד בשביל העולם הזה, הבא או הקדוש ברוך הוא.

ושוב, בכישלונות זה אבן הבוחן והמדידה.

אם אתה עובד את עצמך (בין העולם הזה או העולם הבא), ויש משבר, אתה מיד נשבר, כי לא הולך לך כרצונך. כלומר אתה עובד בשביל אינטרס.

לעומת זאת, אם אתה עובד בשביל הקדוש ברוך הוא, רק לעשות רצונו יתברך – אזי כל דבר יקרב אותך לשם.

2.  אדם שעובד את הקדוש ברוך הוא, נהנה להודות לשם יתברך, לפאר, לברך, לשיר, לשמח אותו יתברך.

אומר רבנו תורה פ"ד ח"ב; "דע כי העיקר ההתחברות והדבקות לשם יתברך הוא ע"י התפילה, כי התפילה היא שער שדרכו נכנסים לשם יתברך."

גם הזוהר הקדוש אומר, שהתכלית זה לדעת את השם יתברך.

הגמרא אומרת, "צדיק באמונתו יחיה."

וגם בליקוטי מוהר"ן כאמור, כולם ועוד ספרים רבים וטובים אומרים בפירוש מה התכלית, לדעת ולהכיר את השם יתברך.

 

אם כן, איך מכירים את בורא עולם????

ע"י מצווה, תורה וע"י כל מה שעובר עליו.

אם אדם יחפש להכיר את הקדוש ברוך הוא, תאיר לך אור התורה.

והעיקר ע"י תפילה והתבודדות בפרט (התבודדות=תפילה אישית של האדם במילים שלו אל בורא עולם).

 

גם בתפילה יש דרגות, הכי גבוהה – שאדם משבח ומודה לשם. יש לו מטרה אחת, להתחבר עם השם בלי שום רצון, לא רוצה כלום. (לעומת בקשה, בכ"ז נמצא מחשבה של מילוי בטן ורצון), לכן שר ומודה לשם ומאריך בזה המון.

 

כשאדם מתחבר עם בורא עולם, הוא מתחבר עם מקור כל האושר, התענוגות, הטוב, החוכמה, התורה – הכל בעולם.

לא מחפש עולם הזה ותענוגותיו ולא הבא, אלא להתחבר עם הקדוש ברוך הוא בשמחה, בתודה – וזה לא נקרא ביטול תורה, כי זה התחברות עם בורא עולם.

 

דוד המלך עליו השלום כל הזמן היה שר לשם יתברך, ומה שהוא השיג בלילה אחד, לא השיג תלמיד חכם – תנא קדוש ב100 שנה.

 

חכמנו זיכרונם לברכה, רשמו 3 ברכות ראשונות שמשבחים את השם, ושם אסור לבקש כלום מהשם וצריך לשבח ולהאריך בהם, אין שום קטרוג בהם.

       ↓

לכן כשאדם עניינו להכיר את הקדוש ברוך הוא, הוא יכול לומר דברים בשבח, כמו למשל:

 

"אתה חונך לאדם דעת ולאנוש בינה" – לכוון מה שלמדנו, שהתכלית להכיר אותך. חננו מאיתם חוכמה ודעת, השיבנו השם תורתך. לחזור אלייך שלא יהי שום רצון עצמי של מילוי בטן.

"השיבנו והחזירנו בתשובה שלמה לפניך" – את רצונך. זה הפשט של החזירנו בתשובה לפניך.

אח"כ, "סלח ומחל לנו, כי אל טוב אתה" – כדי שיתגלה הטוב שלך, ושכולם ידעו ויכירו אותך, אתה טוב וסלחן.

"גאלנו גאולה שלמה" – ממה? ממחשבות היצר הרע; מגאווה, מתארים, מכבוד, לדעת שאין עוד מלבדך, ושיתגלה השבח שלך, "ברוך אתה גואל ישראל"

"רפאנו" – רפואת הנפש; שלא יהיה לי כל רצון לא טוב, שהוא חולי נפש. למעשה, כל רצון אחר מרצון הבורא זה חולי נפש, וגם על זה צריך להתפלל.

בנוסף, שידעו שאתה הרופא היחידי בעולם. כל המחלות באות כדי לעורר את האדם לתשובה, שאדם מבוטל לגמרי לשם אין לו חולי ושום חולי נפש, ואז גם שום חולי בגוף (כל פגם רוחני גורר הכרחי פגם פיזי). האדם מחובר לאינסוף, לשפע, לאור של העולם, לרופא הרופאים.

"ברכנו בפרנסה" – לא כדי למלא את הבטן שלי, אלא שיתגלה השבח שלך, להכיר ולדעת אותך.

ואח"כ על תפילה על כלל עם ישראל, "קבצנו, השיבה שיבתנו" – כלל עם ישראל המקובצים בכל מיני מקומות.

ואח"כ תפילה על ירושלים, דוד המלך, שהוא המשיח אומר, "הודו לשם, זמרו, לכו נרננה."

 

חזקיה המלך (שהיה נכדו של דוד המלך), השיב את כל עם ישראל בבית המדרש, לא היה אחד שלא למד, נעץ חרב למי שהעיז לצאת משם. אפילו תינוקות בית רבן ידעו הלכות טהרה. אם כך, למה לא הגיע משיח???

כי הם לא נתנו תודות והודאות, שירות ותשבחות. הם היו צריכים לשיר, לרקוד ולשמוח.

בשבח, יש גם שמחה, ורוקדים, שבחים והודאות "פתח ליבי לעובדך אמת", לצאת מגאווה, מרצון עצמי שהוא שיא הטומאה.

 

שורש כל הטומאה, שיא הטומאה – זה הגאווה.

להיות אפס זה לא ענווה, זו האמת.

(ואחרי שאתה יודע שאתה אפס, ואתה חי באמת אז צריך לעבוד שאתה יותר קטן..).

 

אוי לאדם שחי ויכול לחיות ומסוגל לחיות מציאות בלי בורא עולם.

זה דימיון מוחלט ושקרי. בורא עולם מנשים אותך כל נשימה, ואתה יכול לשכוח אפילו לשנייה את בורא עולם?? בורא עולם נותן דופק בלב שלך, מחייה אותך, אף אחד לא חי מעצמו, כל שנייה השם מחייה אותך, כשהשם מפסיק להחיות את האדם הוא מת. לכן אומרים "מלך ממית ומחייה."

 

למדנו היום שיעור הכי גבוהה ששמעתם איי פעם בעולם הזה.

שיעור על תכלית האדם בעולם.

מכאן, שכל אחד יחליט מהרגע, שרק רוצה להכיר ולדעת את הקדוש ברוך הוא; לא רוצה עולם הזה ולא עולם הבא, לא תארים, לא כבוד וכיוצא בזה.

אני אוכל,שותה, ישן, מתפלל, הלוך (וכל פעולה שהיא) – אני רוצה לדעת ולהכיר אותך.

כל היום לחפש איך להכיר אותך. וללמוד, כל היום ללמוד. בעיקר את ספר המבצעים והתרגילים, איך לחיות ולדעת אותו "בגן האמונה". לדעת את שלושת כללי האמונה, הכל לטובה, ככה השם רוצה והכל מאיתו יתברך, ומהי התכלית, כלומר מה השם רוצה ממני כשקורה לי דבר מסוים, איך השם רוצה שבעזרת אותו מצב/ניסיון אני אכיר ואדע אותו ע"י זה, במילים אחרות, כשלא הולך לי לחפש מה רצון השם פה.

תזכרו, יש כאלו שעושים מצוות ולומדים תורה בשביל עולם הבא, אז יהיה לו עולם הבא, אבל שם יהיה כלום, כי לא שיבח הודה ולא הגיע אל התכלית.

 

תלמדו את סמי החיים; שהצילו מיליוני אנשים בלכ רחבי העולם.. הספר מתאים לכל באי העולם באשר הם.

בגן האמונה, בגן החכמה, בגן הגעגועים, בשדי יער, בגן השלום, חכמת נשים ועוד ועוד...

 

חג אורים שמיייחחחח J

< קודם 2 3 4 5 6 הבא >
חשבון משתמש
שלום אורח/ת

התחבר | משתמש חדש
שבת קודש