http://breslev.eip.co.il/books/prayers-collection.asp

ליקוטי תפילות – הקדמה
רבנו זכרונו לברכה (הוא אדוננו מורנו ורבנו הגאון הקדוש אור הגנוז והצפון מורנו הרב רבי נחמן זכר צדיק לברכה בעל המחבר לקוטי מוהר"ן) הזהיר אותנו כמה פעמים, בכמה מיני לשונות, לעשות מהתורות תפלות ואמר, שנעשה מזה שעשועים גדולים למעלה ואמר, שעדין לא עלו שעשועים כאלה לפני השם יתברך כמו אלו השעשועים שנעשים מתפלות …

ליקוטי תפילות – ח"א תפילה א – א
יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, שתהיה בעזרנו ותזכה אותנו ברחמיך הרבים וחסדיך העצומים ללמוד וללמד, ולעסק בתורתך הקדושה לשמה תמיד, ולהגות בה יומם ולילה ובזכות וכח למוד התורה הקדושה, תזכה אותנו ברחמיך הרבים, ותתן לנו כח להכניע ולשבר ולגרש את היצר הרע מקרבנו, ונזכה לגרש ולבטל את הרוח שטות וכל …

ליקוטי תפילות – ח"א תפילה ב – ח
אות ח יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, שומע תפלת עמו ישראל ברחמים, שיעוררו רחמיך וחסדיך עלינו למענך, ותכין לבבנו להתפלל לפניך בכל לב ונפש, ותהיה תפלתנו שגורה בפינו תמיד, ולא יהיה לנו שום מונע ועכוב ובלבול בתפלתנו. אות ט רבונו של עולם, "נוהג כצאן יוסף יושב הכרובים, הופיעה" עלינו ברחמיך הרבים …

ליקוטי תפילות – ח"א תפילה ג
אות טו יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, הבוחר בדוד עבדו ובזרעו אחריו, והבוחר בשירי זמרה, שתזכר ברחמיך וחסדיך הגדולים את שכינת עזך, אשר נדדה ממקומה כצפור נודדת מן קנה "אתה תקום תרחם ציון כי עת לחננה כי בא מועד" ותקים ותגביה את כנסת ישראל מנפילתה, ותעזר אותנו ברחמיך הרבים, שנזכה להרים קול זמרה, …

ליקוטי תפילות – ח"א תפילה ד – יט
אות יט רבונו של עולם אתה עשית עמנו חסד גדול והוצאת אותנו ממצרים בכח גדול וביד חזקה, והבדלתנו מחמשים שערי טמאה, והכנסתנו בחמשים שערי קדשה ותתן לנו יהוה אלהינו ברחמיך ובחסדיך הגדולים את תורתך הקדושה על ידי משה נביאך נאמן ביתך אלו פינו מלא שירה כים, ולשוננו רנה כהמון גליו, ושפתותנו שבח כמרחבי רקיע וכו’, …

ליקוטי תפילות – ח"א תפילה ד – כד
אות כד אנא יהוה, רחמן מלא רחמים, חושב מחשבות לבל ידח ממך נדח "זכור רחמיך יהוה וחסדיך כי מעולם המה", וראה "כי אזלת יד ואפס עצור ועזוב" מה נעשה עתה יהוה אלהינו, כי נשארנו יתומים ואין אב, ואין מי יעמד בעדנו אבד חסיד מן הארץ וצדיקי אמת וחכמי הדור שהיה להם כל הכח הזה שהזכרתי לפניך ויותר ויותר מזה, הלא נסתלקו …

ליקוטי תפילות – ח"א תפילה ד – ל
אות ל ובכן תזכנו ברחמיך הרבים לתן צדקה לצדיקי אמת, למען נזכה על ידי זה להנצל מחיה רעה ומלסטים, שהם לשון הרע ודברים בטלים וגאוה ותולדותיהם ותעזרנו ברחמיך יהוה אלהינו, שיהיה כל דבורנו לשמך ולעבודתך ולא נדבר דברים בטלים לעולם, רק כל דבורנו יהיה בתורה ועבודה ויראת שמים ובפרט מחטא ועוון הגדול מאד שהוא עוון …

ליקוטי תפילות – ח"א תפילה ה – לה
אות לה אתה נגלית בענן כבודך על עם קדשך לדבר עמם, בקולות וברקים עליהם נגלית, ובקול שופר עליהם הופעת בהגלותך מלכנו על הר סיני, ללמד לעמך תורה ומצוות ובכן יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, שתעזרנו ברחמיך הרבים לקים מצוותיך בשמחה גדולה ותזכני ברחמיך הרבים להתפלל לפניך בכל כחי, וכל מיני כח שנמצא …

ליקוטי תפילות – ח"א תפילה ה – מד
אות מד וזכני לאהבה את שמך הגדול באמת, אהבת המישור ויחד לבבי לאהבה וליראה את שמך ותציל אותי מיראות הנפולות, שלא אתירא משום דבר שבעולם כי אם ממך לבד אירא ואפחד תמיד, לבעבור תהיה יראתך על פני, לבלתי אחטא לעולם אות מה ועזרני להתפלל לפניך בכל כחי, שאכניס כל כחי בדבורי התפילה ואוציא את הקול והדבור של התפילה …

ליקוטי תפילות – ח"א תפילה ו – מט
אות מט יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, שתרחמנו ברחמיך הרבים וחסדיך הגדולים, וחוס וחמל נא עלי ועל נפשי האמללה, הצמאה והרעבה והתאבה לשוב אליך באמת ועזרני ברחמיך הרבים לשוב בתשובה שלמה לפניך על כל חטאי ועוונותי ופשעי, וזכני שאהיה בכלל הבא לטהר, ואתה תסיעני מן השמים לטהרני מעוונותי, שאזכה לשוב …

ליקוטי תפילות – ח"א תפילה ו – נח
אות נח ותמהר ותחיש לגאלנו גאלת הנפש, ותוציאני ותעלני מהיום ומעתה, מכל מיני נפילות וירידות והתרחקות ממך שנתרחקתי עד הנה מקים מעפר דל מאשפות ירים אביון חמל על דל ואביון כמוני, חנני והקימני, חנני והקימני, שטחתי אליך כפי, "מקצה הארץ אליך אקרא בעטף לבי בצור ירום ממני תנחני" אות נט רבונו של עולם, רבונו של …

ליקוטי תפילות – ח"א תפילה ז – סב
אות סב יהי רצון מלפניך יהוה אלהינו ואלהי אבותינו, שתרחם עלינו ועל כל עמך בית ישראל, ותטע אמונתך בלבנו, ונזכה להאמין בך ובצדיקיך האמתיים באמונה שלמה, ותהיה האמונה זכה ונכונה צחה ונקיה, בלי שום פגם ובלי שום בלבול בעולם חס ושלום כלל ונזכה ברחמיך הרבים, שתהיה אמונתנו חזקה כל כך כאלו אנו רואין בעינינו אלהותך …

ליקוטי תפילות – ח"א תפילה ז – ע
אות ע גדול העצה ורב העליליה, זכנו ברחמיך הרבים שיתגלו לנו צדיקי האמת, ונזכה להתקרב אליהם באמת, ולקבל מהם עצות נכונות וברורות וישרות, עצות טובות הנמשכים מתרי"ג עטין דאוריתא שנזכה לקבל אור האמת על ידי עצתם האמתיות, ועל ידי זה נזכה לאמונה שלמה באמת לעולם ועד. אות עא ועזרנו ברחמיך הרבים לשמר את הברית קדש …

ליקוטי תפילות – ח"א תפילה ח – עה

כתובות אינטרנט נלוות:
ליקוטי תפילות – רבי נתן מברסלבו

 

בס"ד בזרה"ק

 

מפניני הרב – מודדי אמונה

(גם על לשון, מודד = מידה כנגד מידה)

 

מי שיש לו אמונה יכול להחיות את עצמו. הכוח של האדם זה האמונה ועזרתה ניתן להרים את כל העולם כולו לשם יתברך. להאמין שהשם יתברך ברא את העולם בעשרה מאמרות ונעלמת כל התורה כולה.

כאשר האדם מאמין שהשם ברא ומחייה את כל העולם, הוא יכול להרים את כל העולם כולו.

 

אדם שבפוגם באמונה אין לו שום חיות כלל ועקר משורשו לגמרי ומחריב את כל העולם כולו.

כשאדם נופל מאמונה נעקר.מתנתק מהחיות שלו ומחריב את כל העולם כולו. לעומתו, כשאדם חי באמונה הוא חי/בונה/מרים את השורש שלו ע"י האמונה.

כל העולם תלויים בו, וצריכים לקבל חיות ממנו, כ"א ידע שיש לו כוח להגביה את כולם ע"י האמונה, וכשפוגם באמונה נעקר לגמרי מהשם יתברך משורש חיותו ואם כך, לא צריך אותו בעולם, כי הוא מחריב את העולם.

 

יהודי שחי באמונה חי/בורא את העולם לעומת האחד שלא חי באמונה ומחריב את העולם כל שנייה שחי,וודאי אין צריכים אותו כלל בעולם. אבל השם יתברך נותן ליהודי הזדמנויות אינסופיות ברב רחמיו יתברך.

 

☼ עיקר החיות, הנשימה זו האמונה.

 

אדם שחי את האמת והאפסיות שלו, ומבין ויודע שבלי השם הוא כלום, בלי השם אין לא שום כוח ואין לו למעשה שום דבר, זו האמת.

רק כאשר האדם חיי את האפסיות שלו, רק אז הוא מחובר עם השם. ואם לא, אז הוא רודף את עצמו , שובר את עצמו, הורס את עצמו כל הזמן.

 

☼ רדיפה עצמית זה שיא הגאווה מדוע?

מפני שאתה מצפה שהכול ילך  לך כסדר וכשורה לפי איך שאתה רוצה. רבי נתן, תלמידו המובהק של רבנו נחמן הקדוש העיד על עצמו "למה הלך לי כסדר" "...כי הרבתי להתפלל ורק בסוף ימי זכיתי שילך לי כסדר.. "

ועוד אמר, "איפה שאני רואה חיסרון – או שלא התפללו על זה מספיק או שלא התפללו על זה בכלל."

ואם אתה אוחז בדבר האחר, זה אומר שאתה רודף עצמך. דע, לא הלך לך כי לא התפללת, בלי תפילה זה בלי השם. ואדם בלי השם הוא אפס. אבל עם הולך עם השם הוא כל יכול כפשוטו.

אז לכן הרדיפה העצמית זו הבעיה הכי קשה שבני אדם נמצאים בה; ההשלכה של הרדיפה העצמית יכולה להיות למשל, עצבות, ייאוש, דיכאון, אין לי סיכוי, לא הולך לי שום דבר, כולם יותר טובים ממני וכ"ו. אלו הן רק חלק מהביטויים של המצבים הללו.

נפלת? ירדת? פשוט תתפלל על זה עכשיו. זה הניסיון העיקרי היומיומי של כל אדם רגע רגע, כ"א בהתאם לגודל הרדיפה העצמית שלו.

 

☼ תמיד אומרים אמת באמונה. כי אמת זה תוצאה של אמונה. והאמת , המציאות שהאדם הוא כלום, או במילים אחרות, אפס מציאות בלי השם יתברך.

ואז ממילא אתה חי את האמונה שזה התפילה. האמונה מעירה אותך כל הזמן להתפלל.

                                                    ↓

זוהי המסקנה האחת והיחידה שכ"א יגיע אליה, חסר לי אמונה. אזי אשרינו.

 

כ"א יבין שצריך להתפלל הרבה מאוד על האמונה, ללמוד אמונה. את הספר בגן האמונה לא לומדים אותו בפעם אחת, אלא קוראים עוד ועוד וכל פעם גם נופלת הארה אחרת נוספת שלא הייתה בקריאה הקודמת. בכל קריאה נוסף רובד ונופך חדש.

קדימה, צאו לטיול בגנים..ותתחילו לקרא את הספרים; בגן האמונה, בגן הגעגועים, בגן החכמה, בגן האושר.

 

האדם צריך לדעת, אני בלעדך כלום, וכל מה שקיבלתי רק מאיתך יתברך, ויש רק להודות ולהודות לשם יתברך; כמה מינוס/חיסרון הודאות יש לנו... אנחנו תמיד באינפלציות תודות. שהרי אם אתה עכשיו מודה על הנשימה, אז בו ברגע לו יכולת להודות על הראייה או על הקריאה הזו, בשבריר שנייה אפשר רק להודות על דבר אחד, והשם יתברך בשבריר שנייה מחיה אותנו, נותן לנו דופק, המוח פועל, החושים עובדים, הכול זורם ומתקתק...

 

☼ כל אדם שרדף את עצמו למעשה רק התקרב אל עצמו וגאוותו.לעומת האחר שחי באמונה והתקרב לבורא עולם, כי השליך את עצמו. יודע שבורא עולם משגיח עליו ועל מחשבותיו.

 

כתוב בספר המידות, כאשר אדם אומר "אני אעשה ..." אני ... מיד לא יעלה בידך כלום. דעו לכם כי הקדוש ברוך הוא משגיח גם על מחשבותיכם.

 

בחיי ביומיום מודדים איפה האדם אוחז באמונה בעזרת מדדי אמונה.

 

# ראו והתבוננו במד הפוך,

כשיש אמונה המד על אפס

כשחסרה אמונה , המד עולה.. "אני  10", "אני 100.." מתנפח ומתנפח מגאווה..

 

 

5 מודדי אמונה

מודד פירושו, מידה כנד מידה

 

1. המודד הכי טוב זוהי השמחה.

וכעת נבאר, השמחה צריכה להיות שופעת כל היום.

אני זה טומאה, זה עצבות  זה סיטרא אחרא זה עבודה זרה, ככתוב בליקוטי מוהר"ן. 

אזי אם יש עצבות במהלך היום נפלת, תזכיר לעצמך שאתה אפס והאני הזה התלבש עלייך. תבקש עזרה, "ריבונו של עולם תשחרר, תפדה אותי מהאני הזה, תגאל אותי, תתיר אותי  מבית האסורים שנקרא "האני".  כל רגע אדם יכול למות, איזה אני יש בעולם??

"בבקשה ממך בורא עולם, תרפא אותי ממחלת הנפש הזו – הגאווה, שהיא שורש כל מחלות הנפש. האני הזה רק מייסר אותי."

ועוד, "בורא עולם תזכה אותי לחיות באמת ולא בדימוין. ולדעת שאתה ורק אתה מחייה ומנשים אותי, נותן לי דופק כל רגע ורגע."

דעו לכם ששום דבר אינו מובן מאליו, על כל דבר תודה תגיד. אל תכפור בשם ותגיד שזה לא ממנו יתברך. הכול ממנו. אפילו הכוס החד פעמית, הכיסא, המיקרופון, הבגד, האוזניים, הממחטה, הנייד, הדופק, הלב, הנשמה.. ה-כ-ל..

הגמרא אומרת, משה רבנו חי 120 שנה ומת, אז מי לא ימות? שהוא היה קודש קודשים. אם משה רבנו מת כ"א אחר מת.

 

"דע כי עיקר הגלות אינו אלא בשביל חיסרון האמונה", כך אומר רבנו הקדשו. כל הגלות תלויה באמונה. רבנו אומר שלפני שיבוא משיח יפתחו ישיבות שילמדו אמונה, לכן אל תכפור בשם ועל כל דבר תגיד תודה.

 

אם כן, אמרנו שהמודד העיקרי, הראשוני לאמונה  זה השמחה.

אם אינך בשמחה כל היום, משמע שאינך חי את האפסיות שלך, אלא את עצמך ורודף את עצמך.

 

2. המודד השני, זה כאשר מתחתנים.

והוא מודד טוב שצועק.. שלפעמים גם מרים את הקול ומדבר לא יפה.. דורש.. וכן הלאה..

אדם צריך לדעת שכל פגם בשלום הבית זה פגם באמונה, כל חסרון בשלום הבית זה חסרון באמונה.

"כאשר פוגם באמונה נעקר מהשם יתברך משורש חיותו ואין צריך אותו כלל בעולם." האדם לא מוכן לוותר על האנוכיות שלו, על האישיות שלו, ותזכרו תמיד, שבאנו לזה העולם כדי לדעת ולהכיר את השם יתברך.

אם כך למעשה קיימות 2 אפשרויות בלבד;

1) האדם נמצא עם השם,חי את האפסיות שלו ויודע שעם השם הוא כל יכול

2) אני, אנוכי ועצמי

 

כלומר המודד הזה מדבר על שלום בית. האישה היא ראי. והכול מונהג מידה כנגד מידה. אם למשל, אשתך מתרחקת ממך זה מידה כנגד, אתה מתרחק מבורא עולם, אשתך מתרחקת ממך.

בא רב של קהילה להתייעץ עם הרב שלום, שאשתו לא הולכת למקווה כבר שנים, והם רק חיים בבית ביחד, אין בניהם שום דבר. הרב של הקהילה התחיל לקרא את הספרים של הרב שלום ואשתו התחילה קצת להתקרר ואמרה שאם ימשיך ככה עוד כמה שנים יהיה בסדר.

 

3. מודד שלישי, ילדים. 

אם הילד לא מבוטל להורים סימם שההורים בעצמם אינם מבוטלים לשם יתברך. ילד שמבוטל הוא רוצה יהדות, דת, את השם.

 

4. מודד רביעי, פרנסה.

אם אדם צריך לעשות השתדלות לפרנסה זה אומר שחסרה לו אמונה. כאשר האדם חי את האמונה, הפרנסה מגיעה עד אלייך הבייתה. אם האדם חי את האני "לך תחפש..."

כמו במדבר, המן הגיע לצדיקים עד הבית, בינוניים במחנה, רשעים מחוצה לו.

 

אומר רבנו נחמן הקדוש, תורה ק"ג, "אלו בני האדם הנופלים בתאוות ממון ואינם מאמינים שהקדוש ברוך הוא יכול לפרנס את האדם בסיבה קלה (לחייך למשל, תחייך תקבל פרנסה) רודפים אחר פרנסתם ביגיעות גדולות והם אוכלים לחם בעיצבון, עצבות ומרה שחורה.

אלו בני אדם נקשרים בסיטרא אחרא, חושך, מבחינת מיתה."

אדם בלי אמונה אינו מחובר לחיי החיים. אין לו שמחה, אור.

כלומר, הכסף שלהם זה עבודה זרה. זה השקר שלהם אבל בני אדם שמו"מ באמונה כי דבקים, כי אין אמונה בלי אמת – אני אפס בלי השם.

 

5. מודד חמישי, חזק מאוד וביותר שמודד ישר את האמונה; כאשר האדם נמצא בנפילות, ירידות, כישלונות.

אם האדם חי שהוא אפס, מיד פונה לבורא עולם ומבקש עזרה. "ריבונו של עולם לא הלך לי.. תעזור לי בבקשה.. ככה וככה..", לא לוותר ולעזוב את האמונה שנייה אחת.

פגמת באמונה? נעקרת מהשם יתברך.

רק לחיות את האמונה, לא רוצה העולם הזה, לא רוצה העולם הבא או תארים וכבוד וכ"ו רק אמונה. לא לעזוב אותה שנייה אחת, כי לחיות באמונה פירושו להיות דבוק בשם יתברך, זו המתנה הכי טובה, התואר הכי גדול. אתה כבר לא צריך עולם הבא וגן עדן, כי יש לך פה.. זה טיפשות שאדם ירצה משהו אחר זולת ההתחברות לבורא עולם.

 

לסיכום,

☺השם יתברך נתן מודדים וכך האדם יכול לדעת איכן הוא אוחז באמונה. לחיות את האמונה פירושו לחיות את האמת שאתה אפס, כלום בלי השם.

 

☺ אם כך, תהיי אמיתי, כמה אמונה חסרה לך?? בשפע...

צריך ללמוד הרבה אמונה, להתפלל על אמונה, לחיות את האמת.

 

 

לרפואת הילה גלי בת שרה.

מאת: מערכת ברסלב ישראל

בס"ד, ברה"ק


החל מהיום בשעה 20:45 ובכל יום רביעי אנו נעביר את שיעורו המרכזי של הרב שלום ארוש שליט"א מישיבת "חוט של חסד" בירושלים, בשידור ישיר לצפייה ביתית דרך האינטרנט.

יהיה זה ב"ה ברה"ק השידור הרשמי הראשון של אתר ברסלב ישראל, לאחר ניסיונות רבים וביקוש גובר והולך מצד הגולשים. אנו מקווים מאוד שהשידור יתאפשר בצורה איכותית, תקינה ורצופה למספר רב של נקודות חיבור.

לצפייה בשידור הישיר לחצו על הקישור הבא:

http://www.breslev.co.il/video-stream/html/live-he.html

להערות, הארות, קשיים בהתחברות והצעות ייעול לחצו כאן


צפייה מהנה!

צוות פורטל ברסלב ישראל.


כתובות אינטרנט נלוות:
החל מהיום בשעה 20:45 ובכל יום רביעי אנו נעביר את שיעורו המרכזי של

בס"ד בזרה"ק

 

מפניני הרב – " תכלית האדם בעולם"

 

מה כדאי לאדם לעשות בעולם הזה כדי להשיג את המקסימום פה?

בורא עולם שלח לנו לפני 238 שנה ברחמיו, נשמה גדולה וענקית מאוד שעשה בשבילנו את העבודה – רבי נחמן מברסלב; שממנו צריך רק ללמוד ולקיים.

רבי נחמן יגע, עבד ועמל כדי להשיג לנו אודות השגותיו של האדם בעולם הזה, כלומר, איך האדם ישיג את המקסימום בעזרת הכוחות שלו בעולם הזה.

אומר רבי נחמן, ח"ב תורה ל"ז; "הכלל שעיקר התכלית הוא רק לעבוד ולילך בדרכי השם לשמו יתברך:.

אם כן, מה התכלית?

בשביל מה לומדים תורה, מה רוצים להשיג מזה?

בן אדם עושה חסדים ומצוות, מה המטרה?

המטרה:

כדי לזכות להכיר אותו ולדעת אות יתברך

המקסימום שאדם יכול להשיג ע"י קיום התורה והמצוות זה להיות מחובר עם בורא עולם.

כמה שאתה יודע את בורא עולם יותר , כך אתה מכיר ומתחבר אליו יותר, כך אמר החכם שבעולם. זהו עיקר התכלית ורצונו יתברך.

 

היצרן, בורא עולם יצר אותנו, מהי המטרה שלשמה אנחנו כאן?

וודאי שבורא עולם יודע מה הכי טוב לנו כי הוא זה שברא אותנו, בורא עולם יודע הכי טוב מה אני יכול להשיג בעולם הזה. הקדוש ברוך הוא ברא אותך, שפה, בעולם הזה עם הגוף הזה והמציאות של העולם הזה תכיר אותו ותדע אותו.

אומר רבנו הקדוש, שלא תהיה לאדם כוונה אחרת, כי אם למלא רצונו יתברך.

 

אדם שיש לו קצת יישוב דעת ושכל, יבין וידע וירצה ליישם שאם בורא עולם יגלה לי מה רצונו, כפשיטה, יגלה לי מה הוא רוצה – אני אעשה מיד, כי הוא ברא אותי.

מה רצונו?

שאכיר אותו.

זה מה שאני יעשה וזו תהיה העבודה שלי.

 

בעולם יש המון טועים.

רבנו כולל אותם ב2 קבוצות:

1.  טועה מסוג ראשון – העולם הזה

"כי יש מי שעובד כל ימין ורודף אחר תאוות העולם הזה כדי למלאות כרסו ובטנו בתאוות."

רצונם בעולם הזה, בתאוות של העולם הזה.

כל המטרה מבחינתם מקדשת את האמצעים על מנת להשיג תאוותם. יעשו הכל כדי להשיג את העולם הזה.

אותם אנשים שנכללים בקבוצה זו, אינם נקראים עובדי השם ואינם עושים כרצונו.

2.  טועה מסוג שני – עולם הבא

"ויש מי שעובד משתדל כדי לזכות לעולם הבא"

גם זה נקרא מילוי בטן, שרוצה למלות בטנו בתאוותו עם עולם הבא.

וגם הוא לא עושה כרצונו יתברך ואינו עובד השם, אלא עובד את האני שלו. רוצה להיות צדיק, חסיד, גאון.

 

אם כן, מי נקרא עובד השם?

זה שעושה רצונו יתברך.

אם עובד כדי למלא רצונות עצמו, בין תאוות העולם הזה או עולם הבא, הוא עובד בשביל עצמו, כבוד, תארים, עולם הזה ועולם הבא.

 

טועה מספר שלוש- וגם;

עולם הזה וגם עולם הבא.

הרב שלום מוסיף שיש עוד סוג של טועים, אלו שרוצים גם העולם הזה וגם העולם הבא;

במילים אחרות, אם אפשר למלא אז למה לא.. העיקר שהבטן תהיה מלאה.

אותם אנשים, אף הם, עובדים רק את עצמם ותו לא.

 

מה שכן, רבנו הקדוש אומר, שהבוחר השני, היינו זה הבוחר בעולם הבא, הוא עדיף מזה הבחור בעולם הזה, משום שהעולם הבא הוא ניצחי לעומת העולם הזה שהינו חולף, אז לפחות שימלא בטנו בעולם הבא.

 

השם נתן בלב הרב להבין נקודה מתוקה.

הקדוש ברוך הוא חן את בני האדם בבינה, חכמה ודעת, ואם כך, כמה האדם יכול להיות טיפש גדול כדי לעבוד רק בכדי שיהיה לו עולם הבא.

מדוע?

1.  אם האדם עובד בשביל חיי עולם הבא, בעולם הזה יראה גיהינום. מכיוון שהוא כ"כ רוצה ומשתוקק לעולם הבא, וכל איי מתי שלא הולך לו, והוא נכשל, נשבר, מתייאש, מתמרמר ומתעצב. וכך כ הזמן ברדיפה עצמית אחרי העולם הבא והכל מפריע לו. הוא עובד בשביל העולם הבא,אין בעיה, הקדוש ברוך הוא ייתן לא עולם הבא, אבל השאלה מה הוא יהיה בעולם הבא.. מאחר ולא למד את שפתו של בורא עולם, הוא יהיה שם על תקן מלצר או טבח, כלומר יקבל תפקיד שירותי,זוטרי. שוב, מאחר ולא הבין את בורא עולם ושפתו. ולפיכך, מה יעשה בעולם הבא? הוא הרי לא מבין כלום, לכן יקבל תפקיד כזה.

2.  לעומתו, האחר שכן עושה רצונו יתברך, יש לו גן עדן בעולם הזה וגן עדן, כפשיטה, בעולם הבא.

האדם הזה לא רוצה עולם הזה ולא רוצה עולם הבא, אלא רק להכיר ולדעת אותו יתברך. רק למלות את רצונך, בראת אותי כדי שאכיר ואדע אותך.

ומכיוון שכך, יש לו גן עדן בעולם הזה, הוא חי באמונה, וכשלא הולך לא, הוא לא מתייאש ונופל לעצבות, אלא מנסה להבין מה השם רוצה ממני, מחפש למה לא הולך לו, תולה את הכל בשם יתברך, אפילו נכשל בעברה, ממשיך להיות שמח, כי יודע שעברה הביאה אותו לתכלית, שבלי הקדוש ברוך הוא אפס. ובלי התפילה הוא אפס. כל כשלון זה בגלל שהלך בגאווה, בלי תפילה.

אותו אחד מבין ויודע, שממילא מה שלא הולך לי וקשה לי, זה מאת הקדוש ברוך הוא, ואני רק צריך לחפש מה השם רוצה ממני בעיניין הזה. כלומר, על ידי הייסורים האלה, רוצה שאני אכיר ואדע אותו. ולכן, יש לו גן עדן והוא כל היום שמח. בעולם הזה יש לו גן עדן וודאי בעולם הבא.

 

תדעו שהסיבה העיקרית שאנשים נשברים ונופלים כי הם עובדים בשביל עצמם ולא להשיג את התכלית.

ופתאום כאשר נשברות להם הציפיות ואז אין להם את התכלית שלהם..

לעומתו, אדם שעובד את התכלית, להכיר את בורא עולם, שום דבר לא מפיל אותו, לא הכישלון, לא הירידה ולא הייסורים – ומבין שרק בעזרתם הוא יכיר וידע יותר את בורא עולם. לכן יודע שזוהי ירידה לצורך עלייה.

 

סיפור נפלא אודות הבעל שם טוב ואבוייה – שנקרא האחר.

אל הבעל שם טוב הגיעו זוג חשוכי ילדים, שלא היה צריך להיות להם ילדים, כי כך החליט בורא עולם. אבל הוא גזר על הזוג שיהיה להם ילדים. הצדיק גוזר והשם מקיים.

מיד התעלף ועשה עליית נשמה, ושאלוהו, מדוע גזת ושינית את הטבע? שהרי אם אין להם ילדים, סימן שהקדוש ברוך הוא החליט אחרת.

ועל המעשה הזה, פסקו לו בשיפוט מהיר שיפסיד את כל העולם הבא.

הבעל שם טוב חזר לפה, התחיל לרקוד ולשמוח על כך, הודה לקדוש בורך הוא שאין לו עולם הבא, כי היצר הרע כ"כ הפריע לו בעבודת השם, ועכשיו שכבר אין עולם הבא, לא יוכל להפריע יותר, והוא יהיה כאחד האדם.  שמע זאת היצר הרע, הלך לבורא עולם והתחיל להתבכיין וביקש שיחזיר לבעל שם את העולם הבא, כדי שלו תהיה גם עבודה.. להכניס לו מחשבות ולנסות לבלבלו.

אם כן, הבעל שם טוב הצליח לעמוד בניסיון. קיבל ידיעה מאוד קשה ולא נפל בה, אלא להיפך, שמח ורקד והודה לשם יתברך.

לעומתו, אלישע בן אבוייה שהיה צדיק גדול מאוד, תנא קדוש שנקרא האחר, עשה מעשה ויצאה בת קול מהשמיים והודיעה לו שלא מבלים את התשובה שלו והוא נשבר מזה מאוד, ונפל באמונתו. ולכן נקרא האחר. והוא לא הצליח להשיג את התכלית להיות מחובר עם בורא עולם.

(הערת אגב, צדיקים שמחים שנלמד מטעותם וזה זכות עבורם. הם הרי בשיא הענווה, כך שזה משמח אותם).

 

תקשיבו טוב, אין יותר מעלה מזה, להיות מחובר עם בורא עולם.

היש תענוג יותר מזה? יש תואר/כבוד/עונג/שמחה יותר מלהיות מחובר עם בורא עולם??

אז לכן אדם מתנהג בטיפשות אם בורא עולם מגלה לנו את רצונו והאדם בוחר ברצונו שלו עצמו.

כשאדם בוחר ברצונו יתברך, לא מעניין אותו העולם הזה או העולם הבא, רק רוצה להתחבר עם השם יתברך.

 

איך נדע, מה המודד לרצון להתחבר עם בורא עולם?

1.  האם אתה עובד בשביל העולם הזה, הבא או הקדוש ברוך הוא.

ושוב, בכישלונות זה אבן הבוחן והמדידה.

אם אתה עובד את עצמך (בין העולם הזה או העולם הבא), ויש משבר, אתה מיד נשבר, כי לא הולך לך כרצונך. כלומר אתה עובד בשביל אינטרס.

לעומת זאת, אם אתה עובד בשביל הקדוש ברוך הוא, רק לעשות רצונו יתברך – אזי כל דבר יקרב אותך לשם.

2.  אדם שעובד את הקדוש ברוך הוא, נהנה להודות לשם יתברך, לפאר, לברך, לשיר, לשמח אותו יתברך.

אומר רבנו תורה פ"ד ח"ב; "דע כי העיקר ההתחברות והדבקות לשם יתברך הוא ע"י התפילה, כי התפילה היא שער שדרכו נכנסים לשם יתברך."

גם הזוהר הקדוש אומר, שהתכלית זה לדעת את השם יתברך.

הגמרא אומרת, "צדיק באמונתו יחיה."

וגם בליקוטי מוהר"ן כאמור, כולם ועוד ספרים רבים וטובים אומרים בפירוש מה התכלית, לדעת ולהכיר את השם יתברך.

 

אם כן, איך מכירים את בורא עולם????

ע"י מצווה, תורה וע"י כל מה שעובר עליו.

אם אדם יחפש להכיר את הקדוש ברוך הוא, תאיר לך אור התורה.

והעיקר ע"י תפילה והתבודדות בפרט (התבודדות=תפילה אישית של האדם במילים שלו אל בורא עולם).

 

גם בתפילה יש דרגות, הכי גבוהה – שאדם משבח ומודה לשם. יש לו מטרה אחת, להתחבר עם השם בלי שום רצון, לא רוצה כלום. (לעומת בקשה, בכ"ז נמצא מחשבה של מילוי בטן ורצון), לכן שר ומודה לשם ומאריך בזה המון.

 

כשאדם מתחבר עם בורא עולם, הוא מתחבר עם מקור כל האושר, התענוגות, הטוב, החוכמה, התורה – הכל בעולם.

לא מחפש עולם הזה ותענוגותיו ולא הבא, אלא להתחבר עם הקדוש ברוך הוא בשמחה, בתודה – וזה לא נקרא ביטול תורה, כי זה התחברות עם בורא עולם.

 

דוד המלך עליו השלום כל הזמן היה שר לשם יתברך, ומה שהוא השיג בלילה אחד, לא השיג תלמיד חכם – תנא קדוש ב100 שנה.

 

חכמנו זיכרונם לברכה, רשמו 3 ברכות ראשונות שמשבחים את השם, ושם אסור לבקש כלום מהשם וצריך לשבח ולהאריך בהם, אין שום קטרוג בהם.

       ↓

לכן כשאדם עניינו להכיר את הקדוש ברוך הוא, הוא יכול לומר דברים בשבח, כמו למשל:

 

"אתה חונך לאדם דעת ולאנוש בינה" – לכוון מה שלמדנו, שהתכלית להכיר אותך. חננו מאיתם חוכמה ודעת, השיבנו השם תורתך. לחזור אלייך שלא יהי שום רצון עצמי של מילוי בטן.

"השיבנו והחזירנו בתשובה שלמה לפניך" – את רצונך. זה הפשט של החזירנו בתשובה לפניך.

אח"כ, "סלח ומחל לנו, כי אל טוב אתה" – כדי שיתגלה הטוב שלך, ושכולם ידעו ויכירו אותך, אתה טוב וסלחן.

"גאלנו גאולה שלמה" – ממה? ממחשבות היצר הרע; מגאווה, מתארים, מכבוד, לדעת שאין עוד מלבדך, ושיתגלה השבח שלך, "ברוך אתה גואל ישראל"

"רפאנו" – רפואת הנפש; שלא יהיה לי כל רצון לא טוב, שהוא חולי נפש. למעשה, כל רצון אחר מרצון הבורא זה חולי נפש, וגם על זה צריך להתפלל.

בנוסף, שידעו שאתה הרופא היחידי בעולם. כל המחלות באות כדי לעורר את האדם לתשובה, שאדם מבוטל לגמרי לשם אין לו חולי ושום חולי נפש, ואז גם שום חולי בגוף (כל פגם רוחני גורר הכרחי פגם פיזי). האדם מחובר לאינסוף, לשפע, לאור של העולם, לרופא הרופאים.

"ברכנו בפרנסה" – לא כדי למלא את הבטן שלי, אלא שיתגלה השבח שלך, להכיר ולדעת אותך.

ואח"כ על תפילה על כלל עם ישראל, "קבצנו, השיבה שיבתנו" – כלל עם ישראל המקובצים בכל מיני מקומות.

ואח"כ תפילה על ירושלים, דוד המלך, שהוא המשיח אומר, "הודו לשם, זמרו, לכו נרננה."

 

חזקיה המלך (שהיה נכדו של דוד המלך), השיב את כל עם ישראל בבית המדרש, לא היה אחד שלא למד, נעץ חרב למי שהעיז לצאת משם. אפילו תינוקות בית רבן ידעו הלכות טהרה. אם כך, למה לא הגיע משיח???

כי הם לא נתנו תודות והודאות, שירות ותשבחות. הם היו צריכים לשיר, לרקוד ולשמוח.

בשבח, יש גם שמחה, ורוקדים, שבחים והודאות "פתח ליבי לעובדך אמת", לצאת מגאווה, מרצון עצמי שהוא שיא הטומאה.

 

שורש כל הטומאה, שיא הטומאה – זה הגאווה.

להיות אפס זה לא ענווה, זו האמת.

(ואחרי שאתה יודע שאתה אפס, ואתה חי באמת אז צריך לעבוד שאתה יותר קטן..).

 

אוי לאדם שחי ויכול לחיות ומסוגל לחיות מציאות בלי בורא עולם.

זה דימיון מוחלט ושקרי. בורא עולם מנשים אותך כל נשימה, ואתה יכול לשכוח אפילו לשנייה את בורא עולם?? בורא עולם נותן דופק בלב שלך, מחייה אותך, אף אחד לא חי מעצמו, כל שנייה השם מחייה אותך, כשהשם מפסיק להחיות את האדם הוא מת. לכן אומרים "מלך ממית ומחייה."

 

למדנו היום שיעור הכי גבוהה ששמעתם איי פעם בעולם הזה.

שיעור על תכלית האדם בעולם.

מכאן, שכל אחד יחליט מהרגע, שרק רוצה להכיר ולדעת את הקדוש ברוך הוא; לא רוצה עולם הזה ולא עולם הבא, לא תארים, לא כבוד וכיוצא בזה.

אני אוכל,שותה, ישן, מתפלל, הלוך (וכל פעולה שהיא) – אני רוצה לדעת ולהכיר אותך.

כל היום לחפש איך להכיר אותך. וללמוד, כל היום ללמוד. בעיקר את ספר המבצעים והתרגילים, איך לחיות ולדעת אותו "בגן האמונה". לדעת את שלושת כללי האמונה, הכל לטובה, ככה השם רוצה והכל מאיתו יתברך, ומהי התכלית, כלומר מה השם רוצה ממני כשקורה לי דבר מסוים, איך השם רוצה שבעזרת אותו מצב/ניסיון אני אכיר ואדע אותו ע"י זה, במילים אחרות, כשלא הולך לי לחפש מה רצון השם פה.

תזכרו, יש כאלו שעושים מצוות ולומדים תורה בשביל עולם הבא, אז יהיה לו עולם הבא, אבל שם יהיה כלום, כי לא שיבח הודה ולא הגיע אל התכלית.

 

תלמדו את סמי החיים; שהצילו מיליוני אנשים בלכ רחבי העולם.. הספר מתאים לכל באי העולם באשר הם.

בגן האמונה, בגן החכמה, בגן הגעגועים, בשדי יער, בגן השלום, חכמת נשים ועוד ועוד...

 

חג אורים שמיייחחחח J

בס"ד בזרה"ק

 

מפניני הרב "האור של חנוכה – סיכום מורחב"

 

כ"א צריך לדעת ולהבין היטב שנקודת המלחמה היא הנקודה שבה רב האנשים כפשוטו נופלים ונכשלים, ושמשם מתחילה הנפילה שלהם.

אם נתבונן לאורך כל ההיסטוריה, מה הסיבה שאנשים עזבו את היהדות, התרחקו ממנה או לא התקשרו בפנימיות אלא רק הסתפקו בהתקשרות חיצונית, אם כן מהי הסיבה?

הסיבה פשוטה, הם לא הבינו את האור של התורה שהם מצוות ושמחה.

 

כשאדם לומד תורה בלי שמחה זה חושך.

כשאדם לא רואה את התורה והיהדות הוא בסכנה מכמה אפשרויות, או שיישאר ככה, כלומר יהיה קשור רק בחיצוניות ליהדות או שייפול לגמרי.

ואחד מן ההכנות לחג החנוכה זה האור של התורה המצוות והשמחה.

 

יהודי צריך לדעת שהשמחה זה היהדות.

רק השמחה זה היהדות.

אין שמחה, אין יהדות, אחרת זה סתם חושך.

 

אם האדם לא הולך בעבודה של השמחה, אז הוא לא הבין כלל מה זה יהדות, והוא לא קשור בכלל לבורא עולם.

 

שורש כל הבעיות והצרות שיש בעולם הזה, שהאדם לא בשמחה. (שמחה=שמח בחלקו).

האדם לא שמח בחלקו, לא שמח להיות יהודי ← וזה סיבת כל הדין שיש עליו.

כשאדם לא שמח זה הסיבה שיבואו עליו כל הצרות (בחומש, מסכת קללות).

יהדות זה שמחה. אין יהדות בלי שמחה. לשמוח בכל מצווה, בכל מילה של תורה, בכל תפילה, מעצם היותך יהודי.

בורא עולם אוהב בדיחות, ספרו בדיחה לבורא עולם.. מספיק להתבכיין;רק רע לי..קשה לי..לא יכול יותר.. נמאס לי..

 

תכניסו לראש, יהדות זה שמחה, אין שמחה – זה לא יהדות, זה סתם הדמיון של היצר הרע.

 

שכר של השמחה של המצווה הרבה יותר מהמצווה עצמה. מי שעושה את המצווה בשמחה, זה פי 1000 יותר מאשר המצווה עצמה, כי רק שמחת המצווה זה הנחת רוח לבורא עולם. מזה בורא עולם מרוצה.

 

יש גם לשמוח מכל מצווה גם הכי קטנטונת, שאע"פ אין לדעת שכר כל מצווה. לעיתים, אדם מקבל מצווה קטנטונת ואומר לעצמו, מה כבר בורא עולם נתן לי ולא שמח גם בדבר הפעוט הזה לכאורה. אבל אם יהודי היה יודע מה זה אפילו המצווה הקטנטונת הזו, היה שמח ורוקד שמח ורוקד 120 שנה...

 

דעו לכם, הדבר שעושה נחת רוח לבורא עולם זוהי השמחה. החיוך, סבר פנים יפות, הכרת הטוב והתודה. ואם האדם לא עושה כן, מידת הדין מקטרגת עליו.

(יהודי למעשה כל רגע זוכה בפיס/לוטו/טוטו של מצוות וזכויות).

 

אם תעשה מצווה בלי אור ושמחה, היא לא תאיר לך מבחינה רוחנית ויהיה לך חושך. וכשהאדם נמצא בחושך זה גם מרגיש ככה.

 

לפעמים האדם רוצה להתפלל וחושב, אם אני אתפלל זה יעורר עליי קטרוג, אני לא יודע איך להתפלל, מה לבקש, אני לא ראוי וכן הלאה...  אז אם כן, מה לעשות?

רק תשבח את בורא עולם. למשל,

אדם צריך רפואה – רק תשבח ותהלל את בורא עולם - אתה רופא הרופאים, יכול לרפא כל אדם בכוס מים, בורא עולם תברך את המים ואני אתרפא. אתה כל יכול אתה ה-רופא ואתה וודאי יודע מה בדיוק אני צריך.

צריך ילדים? שבח את בורא עולם על הילדים. בורא עולם, איזה פלא וניסי ניסים, ממה אתה עושה ילדים? מכלום.. איזה פלא עצום. נתת לשרה אמנו ילדים שלא היה לה אפילו רחם. בורא עולם, אם תרצה אתה יכול להוציא ילד מהקיר. תשבח את השם בנושא.

חסר לך פרנסה? בורא עולם אתה מפרנס  את כל העולם, אפילו נמלה, לא שוכח אף אחד, שום ברייה בעולם, יש לך מיליארדים מיליארדים של בריות ואת כולם אתה זן ומפרנס.

זיווג? וכן הלאה..

                    ↓

שבח את בורא עולם.

למה תפעל כאשר אתה משבח את בורא עולם?

כי על שבחים אין קטרוגים.

אם מלאך יקטרג על שבחים, ישרפו אותו בו בשנייה. הרי בשבחים מגדלים את בורא עולם, מפארים ומהדרים ומהללים את שמו והמלאך חולק על זה במקום להוסיף?הוא לא יעז.. ולכן אין מי שיעצור את התפילה הזו.

כשבורא עולם שומע את השבחים של פלוני הוא רוצה לעזור לו.

 

בליקוטי מוהר"ן כתוב, כשאדם אומר תפילה בשירה, הוא ממתק את כל הדינים. מלביש את התפילה (השכינה) במלבושים יפים; וכשהמלך –בורא עולם רואה את השכינה ממלא את כל בקשתה לבניה.

 

שערי תודה והודאה לא ננעלו, כך כתוב בזוהר הקדוש. ומי שמהלל ומשבח בשמחה, נותנים לו משמיים כי רוצים לתת לו, רוצים להשפיע עליו – וזה גבוהה מאוד, לעומת האחר שבכה אפילו בכייה אמתית.   

 

בורא עולם בודק את הנאמנות של האדם, האם אתה חי את שפלותך ומודה על הדברים הקטנים. קודם כל ניתן לך דברים קטנים ואח"כ גדולים.

תלמד להגיד תודה לאשתך, להורים שלך, לילדים, למכרים, ועל כל פרט ופרט תודה, צא מהגאווה, צא מהחושך שלך, תתחיל לשמוח בחלקך.

 

השמחה והענווה, אחד מתקשר בשני. הכיצד?

האדם חי את השפלות שלו, ועל כל דבר מודה וזה התוצאה של השמחה.

שמחה = להיות שמח בחלקך.

 

למשל, כשאסתר המלכה באה להתחנן בפני המלך – בורא עולם, התחננה על עמה, ואמרה "אם טוב בעיני המלך להעלות את בקשתי." היא באה בשפלות, חיה בשפלות.

וזה הנקודה היסוד של הכול. זו האמת.

אסתר המלכה ידעה שהיא אפס מאופס וכלום בלי בורא עולם.

כול מה שיש לי וקיבלתי זה מבורא עולם במתנת חינם "אם טוב בעיני המלך..".

לשיר ושלמוח ולהיות נאמן. הבדיקה של הנאמנות זה הבדיקה של הדברים הקטנים, על כל דבר יש לשמוח ולהעריך.

שימו לב, כאשר למשל, נותנים סוכרייה לילד קטן, הוא שמח בזה, וכ"כ טוב לו. וזה למה? מפני שעוד לא התקלקלה בו מידת השמחה, לא נכנסה בו גאווה, ועדיין לא התקלקלה בו התמימות.

 

תשמח, תודה, תשיר ותפאר את השם, תשמח בחלקך שבזה תלוי הכול. תמחק את הגאווה שלך, האנוכיות שלך, תחיה את האפסיות שלך.

 

אמירת תודה מקפלת בתוכה הכרת הטובה.

בהכרת העובדה בקבלת הטובה מאת הבורא יתברך שמו.

 

הרמב"ם מסביר את חשיבות ההודיה, "שאין לעליון (בורא עולם) חפץ בתחתונים (בני אדם) מלבד ההודיה."

כלומר, בורא עולם חפץ מאתנו רק הודיה.

צריכים לדעת ולהבין מהי תכלית התפילה שהיא התחברות עם בורא עולם (כפי שכתבו בליקוטי מוהר"ן).

ומהי שיא ההתחברות עם בורא עולם?

זה התודות. הודאות ושבחים.

(בשבחים אין כלום, ואין אני ואין בקשות...)

כשאדם רוצה לפעול בתפילות רק שבחים.

השבים פותחים לך את הדרך ונכנסים פנימה, וכאשתה כבר בפנים איך שלא תבקש זה יתקבל.

 

בעולם הזה חיו אנשים ענקיים, אברהם, יצחק ויעקב, והם בחרו בשם יתברך שיהיה האלוהים שלהם – קדוש, קדוש, קדוש, משך קדוש. ויש לכוון בשלושת הברכות הראשונות לכוון כי זה רק שבחים.

 

תדעו טוב, שההתחברות העיקרית עם בורא עולם זה בשבחים ובהודאות, לא רוצה כלום, רק להתחבר איתך, לא מבקש כלום.

קרבנות התודה לא מתבטל. כשאדם משבח הוא בדרגה של קורבן ומתחבר לבורא עולם.

לשיר שירים, להודות בלי שום רצון זו עבדוה ראשונה וכך מצליחים ביהדות על ידי השמחה.

ומי שלא שמח יש סכנה שיעזוב את היהדות או יחיה יהדות בחיצוניות.

 

תקראו שוב את הספרים בגן האמונה, בגן החכמה, בגן הגעגועים-אבידת בת מלך, שמעו דיסקים, יצא דיסק חדש "הילולה" על רבנו הקדוש, תלמדו לחיות באמונה ולהגיד תודה, לעזוב את האני הזה, הוא כלום..